לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "רפאל פנחסי"

בשנת [[1993]] פנה [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]], ל[[הכנסת|כנסת]] בבקשה להסיר את חסינותו של פנחסי. הכנסת קיבלה את הבקשה ביום [[17 במרץ]], אך פנחסי עתר ל[[בג"ץ]] והביא לביטול ההחלטה, שכן לא הוצג בפני חברי הכנסת ב[[מליאת הכנסת]] [[כתב אישום|כתב האישום]] המפורט, וכן לא הוצגו בפניהם פרוטוקול הדיונים ב[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]] בנוסף ופרוטוקול הדיונים במליאה, ורבים מהמצביעים במליאה לא היו נוכחים בכל מהלך הדיון בנושא שנערך בה. לכן נקבע שיש לחזור על הדיון במליאה ועל ההצבעה בה.
 
ביום [[29 ביולי]] [[1993]] דנה הכנסת פעם נוספת בנושא והחליטה לא ליטול את חסינותו. עתירות נגד ההחלטה נדחו, אך עתירה להפסקת תפקידו כסגן שר התקבלה ב-[[8 בספטמבר]]{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/padi-nf-5-441-l.pdf בג"ץ 4287/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל], פ"ד מז (5), ניתן ב-8 בספטמבר 1993}} (יחד עם עתירה דומה נגד [[אריה דרעי]], שיצרו את [[הלכת דרעי-פנחסי]]). פנחסי התפטר מתפקידו כסגן שר ב-[[14 בספטמבר]], עם פרישת ש"ס מהממשלה.
 
בשנת [[1997]] הרשיע [[בית משפט השלום]] את פנחסי בגין העברת כספים שלא כדין, וגזר עליו 12 חודשי [[מאסר על תנאי]] ו[[קנס]]{{הערה|[https://www.idi.org.il/parliaments/9035/9037 שלילת כהונה של חבר כנסת כתוצאה מאישום בפלילים]. באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]].}}. כתב האישום הוגש לכנסת להסרת החסינות בזמן היותו סגן שר, וגזר הדין נפסק בזמן כהונתו כחבר כנסת וכיושב ראש [[ועדת הכנסת]], אך פנחסי המשיך לכהן בתפקידים אלו ולא פרש.