מגדל דוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:43, 28 בנובמבר 2019

אין לבלבל ערך זה, העוסק במצודה בירושלים, עם הערך "מגדלי דוד", העוסק בבנייני מגורים רבי קומות בצפון תל אביב.

המונח "מגדל דוד" מפנה לכאן. לערך העוסק בתקופה באמנות הישראלית החדשה, ראו תקופת מגדל דוד.

תבנית:מוזיאון

מגדל דוד הוא שמה של מצודת ירושלים הקדומה אשר הגנה במשך אלפי שנים על העיר .השם "מגדל דוד" מופיע לראשונה בשיר השירים פרק ד' , פסוק ד' : " כמגדל דויד צוארך, בנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגיבורים" , והוא מרמז על הקשר הסמלי בין המצודה לבין דוד המלך. את הקשר הישיר בין מצודת ירושלים הנוכחית לשמה - מצודת דוד המלך יצר ההיסטוריון יוספוס פלביוס בספרו 'מלחמת היהודים ברומאים'- "והעיר ירושלים הייתה מוקפת בשלוש חומות בצורות מכל עבריה...כי שם נמצאה רק מצודה אחת. בעיר נוסדה על שתי גבעות צופות ועמק מפריד ביניהן בתווך... האחת, אשר נמצאה עליה העיר העליונה, היא גבוהה הרבה מאחותה... על חוסנה נקראה הגבעה הזאת בשם "מצודת דוד המלך" ( מלחמת היהודים ה, ד, א).

המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של גיא בן הינום ונחל צולב. נקודה אסטרטגית זו היא הסיבה להקמת קו הביצורים הקדום של העיר , במטרה להגן עליה מצפון מערב, ואכן במהלך השנים היה למצודה תפקיד מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. בתקופת המנדט שוקמה המצודה ונפתחה מחדש כמוזיאון וכמרכז תרבות, אך בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים שבה לשמש את חיילי הליגיון הירדני אשר ניצבו על החומה מול השכונות היהודיות ממילא וימין משה. לאחר איחוד ירושלים החלו חפירות ארכאולוגיות נרחבות במצודה ובסביבתה והתגלו בה שרידים מרשימים מכל תקופותיה ההיסטוריות של ירושלים. מגדל דוד- המוזיאון לתולדות ירושלים נפתח במצודה בשנת 1989 ובמשך שלושה עשורים פקדו את המוזיאון , האתר הארכאולוגי והחיזיון הלילי מליוני מבקרים מן הארץ והעולם כולו.

הקישלה- מדרום למצודה ובסמוך מאוד אלה נחפר המבנה המערבי של הקישלה- מתחם צבאי אשר נבנה בתקופה העות'מאנית ושימש כבית מעצר בתקופת המנדט. הארכאולוג עמית ראם, אשר ניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות בשנים 1999-2001 מצביע על שורת ממצאים מרתקים השופכים אור חדש על סיפורה של הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה ובמיוחד על ארמון המלך הורדוס. ניתן לבקר באתר בתיאום מראש באמצעות הסיורים המודרכים של מוזיאון מגדל דוד.

היסטוריה

תקופת בית ראשון

במאה השמינית לפנה"ס, לקראת מסע סנחריב מלך אשור ליהודה בשנת 701 לפנה"ס הקיף המלך חזקיהו את העיר בחומה בצורה: " ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה האחרת... " ( דברי הימים ב', ל"ב)

הנקודה המערבית ביותר של חומה זאת נמצאה בחפירות הקישלה על ידי הארכאולוג עמית ראם. קטע נוסף של החומה נמצא ככל הנראה בחפיר המצודה. ממצאים אלה מצטרפים ל'חומה הרחבה' שנתגלתה ברובע היהודי על ידי הארכאולוג נחמן אביגד ומשלימים את התמונה הכוללת של ביצורי העיר בסוף תקופת הבית הראשון.

התקופה החשמונאית

בחצר המצודה נחשפו שרידי חומת העיר ושני מגדלי ענק (האחד באורך 12 מטרים והשני אורכו 24 מטרים), הפונים מערבה. שרידים אלו, הם מן השרידים המשמעותיים הקדומים ביותר שנתגלו באתר, והם מתוארכים לימי שלטון המלכים החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס.יתכן וזוהי החומה עליה מספר מחבר ספר מכבים א': 'וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר ויאמר לעושי המלאכה לבנות את החומות ואת הר ציון סביב באבני מחצב למבצר ויעשו כן' (מכבים א 10, 11-10). לרגלי המגדלים נתגלו כמויות עצומות של כלי מלחמה, ביניהם מאות אבני בליסטראות וראשי חצים עשויים ברונזה שעליהם חרוטים ראשי התיבות ביוונית βΣ ( סידטס המלך Basileus Sidetes). יתכן שכלי מלחמה אלו הִנם עדות למתקפה הקשה שנערכה על ירושלים, ע"י המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי סידטס, בימיו של המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון.

חלק מאבנים אלו נמצאות עד היום בחצר המצודה, מונחות במקום בו הוטלו לפני כמעט 2500, והן עדות מרשימה למצור בן שנתיים ימים אשר הוטל על ירושלים.

מימי הורדוס ועד לחורבן בית שני

המלך הורדוס בנה במקום שלושה מגדלי שמירה, מהם שרד רק אחד, כנראה מגדל פצאל, הגדול מבין השלושה. בזמן המרד הגדול, מצודה זו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים (החומה נבקעה בי"ז בתמוז, בית המקדש הועלה באש בט' באב, העיר העליונה נפלה בח' באלול, ומגדל דוד נפל בכ"ח באלול). על חורבות מגדליו של הורדוס הקימו הרומאים אחרי החורבן את מחנה הלגיון העשירי פרטנסיס, שממנו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות רעפים ולבנים עם טביעות חותם של הלגיון.

בתקופה הערבית המוקדמת בנו במקום מבצר גדול בעל חצר פנימית, והצלבנים הוסיפו סביבו אולמות גדולים לשימוש חיל המשמר. הנזיר הרוסי דניאל שהגיע למקום שבע שנים אחרי הכיבוש הצלבני התרשם מאוד מהביקור בו:

בנוי בצורה מעניינת באבנים כבדות, גבוה מאוד... הוא נראה כאילו אבן אחת מבסיסו ומעלה. יש בו הרבה מים, חמישה שערי ברזל ומאתיים מדרגות המובילות לפסגה. קשה מאוד לכבשו והוא מהווה את הביצור העיקרי לעיר. הוא נשמר בזהירות מרובה ואסור בשום פנים להכנס אליו אלא בהשגחה. בחסד אלהים, על אף שלא הגיע לי נתנו לי להכנס למגדל הקדוש הזה...^[1]

בתקופה האיובית והממלוכית עברו דופנות המצודה עיבוי מסיבי, והיא הוקפה במגדלי ענק. הטורקים הפכו את המצודה לקסרקטין, הוסיפו לה רחבת תותחים, ובמאה ה-17 אף עיטרו אותה במינרט (צריח המסגד), שהפך לסמל ירושלמי. הטורקים אף הקיפו את המצודה בחפיר, שנועד להגן עליה הן מתוקפים מבחוץ, והן מפני מרידות תושבי העיר מבפנים. בשנת 1898 מולא חלק מחפיר זה באדמה, בחלק הצמוד לשער יפו, וקטע קטן מחומת החפיר הוסרה, כדי ליצור מעל המילוי מעבר נוח למרכבתו של קיסר גרמניה, וילהלם השני.

הבריטים היו הראשונים שהשתמשו במצודה למטרות שלום, כאשר הפכוהו למוזיאון קטן. בין השנים 1921–1932 הוצגו במבנה מספר תערוכות, המכונות כיום "תערוכות מגדל דוד", שהציגו את האמנות החזותית הארצישראלית הצעירה. מדינת ישראל המשיכה בקו זה, ועד היום משמשת המצודה כמרכז תרבות ותיירות.

שם המצודה

השם "מגדל דוד" מקורו בפסוק משיר השירים " כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" והוא מרמז על הקשר הסמלי בין המבנה המרשים לדוד המלך. בפירוש רש"י על הפסוק מופיע :" כמגדל דויד צוארך- קומה זקופה נוי באשה. והדוגמא: כמגדל דוד- היא מצודת ציון , שהוא מקום חוזק ועופל ומבצר". בתקופת בית שני , כאשר בנה כאן המלך הורדוס את הארמון המלכותי, נבנו שלושת מגדלי הארמון כמצודה המגנה עליו. בתארו ארמון זה כותב יוסף בן מתיתיהו (יוספוס פלביוס) : " על חוסנה נקראה הגבעה הזאת בשם "מצודת דוד המלך".

לאחר חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה נותרו שלושת מגדלי ארמון הורדוס על תלם כסמל לפארה וחוזקה של ירושלים. במשך השנים שרד מגדל אחד בלבד- מגדל פצאל , אשר בפי עולי הרגל נקרא 'מגדל דוד'. הנוסע האלמוני מפיאצ'נזה כותב בשנת 567:

"עלינו למגדל דוד, שם שורר את מזמורי התהילים. גדול הוא עד מאוד ובו תאי נזירים בכל החדרים. המגדל מרובע וקטום וגג אין לו. הנוצרים מתוך אדיקות עולים ללון שם". במשך השנים הפך המגדל לסמל העיר ירושלים והופיע על גבי חותמות, מטבעות ומפות עתיקות.

במתחם מגדל דוד סמוך לקישלה נמצא חלל תת-קרקעי גדול (50x9מ') שנבנה על ידי העות'מאנים לצורך מגורי חיילים, ושימש בתקופה הבריטית כבית מעצר. חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום זה חשפו שרידים מחומת חזקיהו מהמאה ה־8 לפני הספירה, לצד שרידי חומה חשמונאית ויסודות לארמון הורדוס. שרידים אחרים שנתגלו הם בריכות ששימשו לצביעת בדים בימי הביניים.

החזיון הלילי

בשנת 2008 נחנך החיזיון הלילי^[2] במוזיאון, שבו מסופר סיפורה ההיסטורי של העיר ירושלים בדימויי-ענק על חומות המצודה והשרידים הארכאולוגיים בה.

גלריית תמונות

המצודה משתלבת בחומות העיר העתיקה
חצר המצודה
בשלג
מגדל דוד בצילום מ-1934.
החפיר המקיף את מגדל דוד
דגם המצודה
תערוכת כלים מוזיקליים במצודה בלילה
בולים נפוצים מימי המנדט הבריטי עליהם איור של מגדל דוד
המסגד של המצודה שימש את החיילים הטורקיים ולאחריהם את החיילים הירדניים ששרתו במצודה
דגם ירושלים מהמאה ה-19 המוצג במצודה; נוצר על ידי סטפן אילש עבור התערוכה העולמית של וינה (1873)
מגדל דוד מאחורי גדר הביטחון שעברה לאורך הקו העירוני, 1951
מראה ממגדל פצאל אל דגם האתר
חצר המצודה, ובצידה הימני שרידי החומה החשמונאית
המינרט של המצודה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מוזיאון מגדל דוד
מידע על אתר מגדל דוד, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
פורטל תמונות ירושלים - מגדל דוד
סיור וירטואלי מהמוזיאון - 360 מעלות במגדל דוד
ד"ר אביגיל אורן, מגדל דוד, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
מיכאל יעקובסון, מנהרת הזמן של ירושלים: 3,000 שנים נחשפו מתחת למגדל דוד, באתר Xnet‏, 17 באוקטובר 2013
נעמה ריבה, 40 מיליון דולר כדי לרענן את סביבת העיר העתיקה, באתר הארץ, 14 במאי 2018

הערות שוליים

^ לפי ד. בהט, ירושלים, אוסף מקורות, עמ' 128, מצוטט ב- אייל מירון (עורך) - ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1996
^ "מגדל דוד | החיזיון הלילי". מגדל דוד. נבדק ב-2017-06-08.

[1] לפי ד. בהט, ירושלים, אוסף מקורות, עמ' 128, מצוטט ב- אייל מירון (עורך) - ירושלים וכל נתיבותיה - הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1996

[2] "מגדל דוד | החיזיון הלילי". מגדל דוד. נבדק ב-2017-06-08.

[1]

[2]

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 המצודה שוכנת במקום הגבוה ביותר בעיר העתיקה, מעל נקודת ההשקה של [[גיא בן הינום]] ו[[נחל צולב]]. נקודה [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] זו היא הסיבה להקמת קו הביצורים הקדום של העיר , במטרה להגן עליה מצפון  [[מערב]], ואכן במהלך השנים היה למצודה תפקיד מרכזי בהגנת העיר, והיא שימשה מרכז שלטוני וצבאי. בתקופת המנדט שוקמה המצודה ונפתחה מחדש כמוזיאון וכמרכז תרבות, אך בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים שבה לשמש את חיילי הליגיון הירדני אשר ניצבו על החומה מול השכונות היהודיות ממילא וימין משה. לאחר איחוד ירושלים החלו חפירות ארכאולוגיות נרחבות במצודה ובסביבתה והתגלו בה שרידים מרשימים מכל תקופותיה ההיסטוריות של ירושלים. מגדל דוד- המוזיאון לתולדות ירושלים נפתח במצודה בשנת 1989 ובמשך שלושה עשורים פקדו את המוזיאון , האתר הארכאולוגי והחיזיון הלילי מליוני מבקרים מן הארץ והעולם כולו.
+'''הקישלה-''' מדרום למצודה ובסמוך מאוד אלה נחפר המבנה המערבי של הקישלה- מתחם צבאי אשר נבנה בתקופה העות'מאנית ושימש כבית מעצר בתקופת המנדט. הארכאולוג עמית ראם, אשר ניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות בשנים 1999-2001 מצביע על שורת ממצאים מרתקים השופכים אור חדש על סיפורה של הגבעה המערבית של ירושלים הקדומה ובמיוחד על ארמון המלך הורדוס. ניתן לבקר באתר בתיאום מראש באמצעות הסיורים המודרכים של מוזיאון מגדל דוד.
 == היסטוריה ==
+'''תקופת בית ראשון'''
+במאה השמינית לפנה"ס, לקראת מסע סנחריב מלך אשור ליהודה בשנת 701 לפנה"ס הקיף המלך חזקיהו את העיר בחומה בצורה: " ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה האחרת... " ( דברי הימים ב', ל"ב)
+הנקודה המערבית ביותר של חומה זאת נמצאה בחפירות הקישלה על ידי הארכאולוג עמית ראם. קטע נוסף של החומה נמצא ככל הנראה בחפיר המצודה. ממצאים אלה מצטרפים ל'חומה הרחבה' שנתגלתה ברובע היהודי על ידי הארכאולוג נחמן אביגד ומשלימים את התמונה הכוללת של ביצורי העיר בסוף תקופת הבית הראשון.
+'''התקופה החשמונאית'''
+בחצר המצודה נחשפו שרידי חומת העיר ושני מגדלי ענק (האחד באורך 12 מטרים והשני אורכו 24 מטרים), הפונים מערבה. שרידים אלו, הם מן השרידים המשמעותיים הקדומים ביותר שנתגלו באתר, והם מתוארכים לימי שלטון המלכים החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס.יתכן וזוהי החומה עליה מספר מחבר ספר מכבים א': 'וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר ויאמר לעושי המלאכה לבנות את החומות ואת הר ציון סביב באבני מחצב למבצר ויעשו כן' (מכבים א 10, 11-10). לרגלי המגדלים נתגלו כמויות עצומות של כלי מלחמה, ביניהם מאות אבני בליסטראות  וראשי חצים עשויים ברונזה שעליהם חרוטים ראשי התיבות ביוונית βΣ ( סידטס המלך Basileus Sidetes). יתכן שכלי מלחמה אלו הִנם עדות למתקפה הקשה שנערכה על ירושלים, ע"י המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי סידטס, בימיו של המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון.
+חלק מאבנים אלו נמצאות עד היום בחצר המצודה, מונחות במקום בו הוטלו לפני כמעט 2500, והן עדות מרשימה למצור בן שנתיים ימים אשר הוטל על ירושלים.
+'''מימי  הורדוס ועד לחורבן בית שני'''
 המלך [[הורדוס]] בנה במקום שלושה [[מגדל]]י שמירה, מהם שרד רק אחד, כנראה [[מגדל פצאל]], הגדול מבין השלושה. בזמן [[המרד הגדול]], מצודה זו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים (החומה נבקעה בי"ז בתמוז, [[בית המקדש]] הועלה באש בט' באב, העיר העליונה נפלה בח' באלול, ומגדל דוד נפל בכ"ח באלול). על חורבות מגדליו של הורדוס הקימו הרומאים אחרי החורבן את מחנה [[הלגיון העשירי פרטנסיס]], שממנו נמצאו בחפירות ארכאולוגיות רעפים ולבנים עם [[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס|טביעות חותם של הלגיון]].