שובבי"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:19, 8 בדצמבר 2019

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה, תצוה.

בעבר רווח מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור.^[1]

מקור התענית

המקור הראשון לתענית בימי השובבי"ם הוא מעדות של הרב יוסף אוסטרייכר שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות בכל יום חמישי, בפרשיות אלו. הרב אוסטרייכר העיד כי רבו, בעל תרומת הדשן, היה צם בימים אלו.^[2] גם בספר המנהגים לר' יצחק טירנא נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.^[3] מנהג זה הובא בספר מגן אברהם על השולחן ערוך.^[4] כבכל תענית ציבור, נהגו גם לומר סליחות בשחרית של ימי התענית.^[5]

תקופת השובבי"ם בקבלה

על פי הקבלה, תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: שמות – תיקון הברית (נקרא גם "תיקון שישים ריבוא"); וארא – תיקון נידה; בא – תיקון גויה; בשלח – תיקון כעס; יתרו – תיקון גאווה; משפטים – תיקון כיבוד אב ואם^[^{דרוש מקור]}.

לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על הוצאת זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).^[6] בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב ציון בוארון נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי הרש״ש, יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, המקובלים הרב שלמה משה עמאר הרב ציון בוארון הרב דוד בצרי)^[^{דרוש מקור]} וחכמי ישיבת המקובלים שער השמים, אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק תענית דיבור, כפי שהנהיג בייחוד הגר"א).

ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לחטא עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי השליח ציבור). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.

תקופת השובבי"ם בחסידות

בתנועת החסידות נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו בחסידות ערלוי) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סאטמר וכן חסידות סלונים, שלרבה הראשון, רבי אברהם וינברג, מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת חסידות סלונים (ישיבת בית אברהם) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.

לימוד הלכות טהרה

בשנים האחרונות קמה תנועה רחבה ללימוד הלכות טהרת המשפחה בימי השובבי"ם. מדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי מסדר ומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על הלכות נידה שבשולחן ערוך יורה דעה חלק ב', הלכות הרלוונטיות לימינו אנו ולכן יש צורך לחזור עליהן מפעם לפעם. בעקבות היוזמה משתתפים בשיעורים אלו למעלה מ-50,000 איש^[7].

קישורים חיצוניים

הרב אשר זעליג מרגליות על שובבי"ם סרטון ביוטיוב
תיקון היסוד של הבן איש חי להורדה
סרט על תיקון שובבי"ם בגבעת שמואל בהשתתפות הרב דוד בצרי, מאתר ערוץ ראש הגבעה
מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן
מדור ימי השובבי"ם באתר ערוץ מאיר
סליחות לשובבי"ם ת"ת מתוך מתוך חלק ג של מחזור כל בו, דפוס וילנא.

הערות שוליים

^ צום שובבים ותענית דיבור, דבר, 17 בפברואר 1961
^ לקט יושר עמוד 116
^ הגהות מנהגים פורים אות י'
^ סימן תרפה בהקדמה
^ מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, עמ' 324 ואילך.
^ צפורן שמיר
^ מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] צום שובבים ותענית דיבור, דבר, 17 בפברואר 1961

[2] לקט יושר עמוד 116

[3] הגהות מנהגים פורים אות י'

[4] סימן תרפה בהקדמה

[5] מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, עמ' 324 ואילך.

[6] צפורן שמיר

[7] מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 על פי ה[[קבלה]], תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: [[פרשת שמות|שמות]] – תיקון [[פגם הברית|הברית]] (נקרא גם "תיקון [[שישים ריבוא]]"); [[פרשת וארא|וארא]] – תיקון [[נידה]]; [[פרשת בא|בא]] – תיקון [[בועל ארמית|גויה]]; [[פרשת בשלח|בשלח]] – תיקון [[כעס]]; [[פרשת יתרו|יתרו]] – תיקון [[גאווה]]; [[פרשת משפטים|משפטים]] – תיקון [[כיבוד אב ואם]]{{מקור}}.
-לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' ובבתי כנסיות בנשיאות הרב [[ציון בוארון]] נהגו לערוך תפילות ״תיקון השובבים״ על פי [[הרש״ש]] ותענית יומיים בשבוע ימים שני וחמישי, בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובלים]] הרב [[שלמה משה עמאר]] הרב [[ציון בוארון]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
+לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}} בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב [[ציון בוארון]] נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי [[הרש״ש]], יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובלים]] הרב [[שלמה משה עמאר]] הרב [[ציון בוארון]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
 ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.