אריה שכטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה כללית, הסרת קישורים עודפים
מאין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
| מקום לידה = [[הונגריה]]
| מקום לידה = [[הונגריה]]
| תאריך פטירה = [[11 בדצמבר]] [[2019]]
| תאריך פטירה = [[11 בדצמבר]] [[2019]]
| מקום פטירה =
| מקום פטירה = [[בני ברק]]
| מקום קבורה =
| מקום קבורה = [[בית הקברות שומרי שבת]]
| תאריך לידה = [[1 בינואר]] [[1937]]
| תאריך לידה = [[1 בינואר]] [[1937]]
| מקום פעילות =
| מקום פעילות =

גרסה מ־12:29, 13 בדצמבר 2019

תבנית:רב

הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"[1]

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937י"ד בכסלו תש"ף 11 בדצמבר 2019) היה רב חרדי ישראלי ופעיל בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות בנתניה. שניים מגיסיו הם הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו. למד בישיבת סלובודקה בבני ברק[2]. בצעירותו עמד בקשר עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. נשא לאישה את אילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים, בעיירות הפיתוח ובמושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 להעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

בתו נשואה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב הוא מוהל.

נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.

סדרת ספריו

בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. מסדרה מתוכננת נוספת, על התורה, יצא כרך על ספר שמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
  2. ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
  3. ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
  4. ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
  5. ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.