נתן אדאדי – הבדלי גרסאות
מ הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-19 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון) |
עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רקח]]. |
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רקח]]. |
||
==קורות חיים== |
|||
==ביוגרפיה== |
|||
נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' [[מסעוד חי רקח]], שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}} |
נולד ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1740]], בצעירותו נשלח כ[[שד"ר]] היישוב בירושלים, ל[[ליוורנו]] והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' [[מסעוד חי רקח]], שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת [[1792]] התמנה כדיין ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]], לצד הדיינים רבי [[משה לחמייש]], רבי [[חיים ואתורי]] ורבי [[שלום פלוס]].{{הערה|'''יהדות לוב''', תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.}} |
||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
[[קטגוריה:משפחת רקח|נתן]] |
[[קטגוריה:משפחת רקח|נתן]] |
||
[[קטגוריה:רבנים לובים]] |
[[קטגוריה:רבנים לובים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:דיינים]] |
||
[[קטגוריה:סופרים יהודים לובים]] |
|||
[[קטגוריה:שד"רים]] |
[[קטגוריה:שד"רים]] |
||
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]] |
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]] |
||
גרסה מ־09:35, 14 בדצמבר 2019
תבנית:רב רבי נתן אדאדי (ת"ק, 1740 - ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.
קורות חיים
נולד בארץ ישראל בשנת 1740, בצעירותו נשלח כשד"ר היישוב בירושלים, לליוורנו והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' מסעוד חי רקח, שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת 1792 התמנה כדיין בטריפולי, לצד הדיינים רבי משה לחמייש, רבי חיים ואתורי ורבי שלום פלוס.[1]
בחג השבועות של שנת תקע"ח, 1818 עלה לארץ ישראל עם נכדו אברהם אדאדי, שהיה אז בן 17, והגיעו לעכו.[2] בהמשך עבר והשתקע בצפת, ובאותה שנה נפטר.
שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל יום הכיפורים אחרי אמירת כל נדרי, לפי מנהג יהדות לוב.
הוא חיבר את הספרים מאורי נתן וחק נתן, אך הם לא נדפסו ואבדו במשך השנים. ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו הרב יצחק גויטע.
הרב נתן אדאדי החל בהכנות להשלמת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - מעשה רקח פירוש על משנה התורה לרמב"ם (הלכות זכייה ומתנה פרקים י"א - י"ד), ולהדפסתם מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, השלים בסופו של דבר את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.
| תקופת חייו של הרב נתן אדאדי על ציר הזמן |
|---|
 |
| משפחת רקח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ יהדות לוב, תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א, עמ' 675.