שיחה:העסק הביש

שם הערך

נדמה לי כי קיים ערך בשם דומה, אולי "העסק ביש" או "העסק הביש"

חזי

שם הערך וההתייחסויות בתוכו צריכות להיות "עסק הביש". ככה אני מכיר את המושג, וגם לא אומרים בעברית בכלל "העסק הביש" כמו שלא אומרים "העורך הדין".

שלום קוסטלו, העברת הערך היתה פעולה נמהרת במקצת, והיה ראוי לחכות לתגובתי קודם לביצועה. כללי הדקדוק העברי מוכרים לי, אבל עובדה - הסיפור הזה קרוי "העסק הביש". ראה, למשל, עטיפת ספרו של חגי אשד בנושא זה. אבקשך להחזיר בזהירות את המצב לקדמותו. דוד שי 14:00, 6 מרץ 2004 (UTC)

הביטוי העסק הביש צרם לי, גם מכיוון שהוא לא תקני בעברית (בסמיכות הא הידיעה מופיעה רק במילה השנייה - "בית הספר", "עורך הדין", "רב החובל" וכו'...) וכמו כן אני מכיר את המושג ללא ההא' הראשונה. העברתי את הערך מכיוון שראיתי הערה באותה הרוח בדף השיחה מבלי שיימצא מי שיגן על המצב כפי שהוא. פנייה לגוגל בעניין הביאה את התוצאה - 99/12 לטובת "עסק הביש".

בכל אופן - לא הייתה לי שום כוונה לבצע מחטף כוחני, ואם אתה מוצא צידוק להחזיר את המצב לקדמותו אני בטוח שאתה יודע איך לעשות זאת. אם תבחר לעשות כן רק תשאיר את הערך הזה כהפנייה לערך עצמו, כדי שלא ייוצר ערך כפול בעתיד. Costello 14:13, 6 מרץ 2004 (UTC)

לדעתי אין כאן בעיה לשונית. כמו שיש "ילד גדול" סתם ויש "הילד הגדול", כך יש "עסק ביש" סתם, ויש "העסק הביש". זו ההשוואה הנכונה, ולא ההשוואה ל"בית ספר", שם מדובר בסמיכות. דוד שי 14:37, 6 מרץ 2004 (UTC)

זו שגיאה לכתוב "העסק הביש". הפרשה נקראת "עסק הביש", וכל הטוען אחרת, לא קורא מספיק עיתונים. עטיפת ספרו של חגי אשד היא שגיאה. מעולם לא שמעתי את הכינוי "העסק הביש", ואף אם הוא נכון דקדוקית, הוא נשמע עקום, משום שהוא לא ביטוי מקובל.צחי

עם כל הכבוד לקוראי העיתונים שבינינו, "העסק הביש" היה אקטואלי בשנות השישים, וכדאי להציץ בעיתונים מאותה עת, כדי להיווכח שהוא היה קרוי "העסק הביש", כך ולא בצורה אחרת. הקביעה "עטיפת ספרו של חגי אשד היא שגיאה", היא יומרנות וחוסר נימוס שקשה להבינם. חגי אשד הוא בר סמכא מובהק בנושא, וגם המו"ל שלו אינו קוטל קנים. אם תחפש "העסק הביש" בגוגל, תגלה עוד מקורות אחדים, אמינים למדי, שמשתמשים בצורה "העסק הביש", כך שאולי תשתכנע שזו צורה נכונה. כאשר ביטוי תקין דקדוקית נשמע עקום, וביטוי שגוי דקדוקית (ועובדתית) נשמע ישר, עדיף לכוון את השמיעה, ולא לשנות את הביטוי. די בכך שיש REDIRECT מהצורה "עסק הביש". דוד שי 12:26, 11 מרץ 2004 (UTC)

ודרך אגב, כתיבת כל הטקסט באותיות מודגשות מזכירה לי את הכלל הידוע לנואמים: כאשר הטקסט לא משכנע, יש להרים את הקול. דוד שי 12:34, 11 מרץ

2004 (UTC) או כשאנשים לא מקשיבים.צחי

גם אני מכיר את "הפרשה" רק בשם "עסק הביש" אך בדיקה באטלס כרטא שהוא בחסות מח' ההיסטוריה של צה"ל ולכן אפשר לראותו כרשמי, העלתה את "העסק הביש". איך הם דיברו מצחיק בשנות החמישים Pasteran 17:23, 11 מרץ 2004 (UTC)

דוד,
אני יודע שאתה מסתייג מהצבעות גוגל אבל גם פה הרוב באינטרנט לרעתנו:

• "עסק הביש" - 393 (כולל Ynet)
• "העסק הביש" - 135.

לדעתי, בגלל שאנחנו רוצים להיות אנציקלופדיה צעירה, אל לנו להדבק למוסכמות ישנות שלא מתאימות לשפה החדשה שלנו. בכל מקרה צריך הפניה בין הערכים הללו.
כמו כן, אני חושב שראוי לתת ביטוי לשם השני בתחילת הערך ("ידוע גם כ...")
מאיר מ 15:51, 14 מרץ 2004 (UTC)

מקור הביטוי בארמית (ובתלמוד: בבא קמא צט, ב), שפה שהדקדוק שלה דומה למדי לשל העברית. "ביש" הוא רע בארמית, ו"עסק ביש" הוא "עסק רע". המילה עסק אינה נסמכת ל"ביש" אלא מתוארת על ידה. לכן, "עסק הביש", כמו "עסק הרע" בעברית, הוא פשוט טעות לשונית, גם אם יהיו הרבה שיאחזו בה. Naftali 16:25, 14 מרץ 2004 (UTC)

לדעתי הגיע הזמן לסכם: הכתיב הנכון היחיד הוא "העסק הביש", וחבל לבזבז מאמצים נוספים בעניין זה. די בכך שיש REDIRECT מעסק הביש אל העסק הביש. דוד שי 17:47, 14 מרץ 2004 (UTC)

חברים: אני טוען שה"תיקון" ל"העסק הביש" הוא עצמו טעות וחוסר הבנה בלשון. ראשית: הפרשה נקראה "עסק הביש" אז. שנית: אין זו "טעות"; יש הרבה ביטויים (בלשון חז"ל) שבהם רק המילה השנייה מיודעת: לשון הרע, אדם הראשון, יצר הרע, יצר הטוב, מלכות הרשעה. וגם בתנ"ך קצת: אשקך מיין הרקח, ועוד. על כן, מאחר שאין הצדקה אמיתית לשנות, יש להשאיר את המונח "עסק הביש", שבו השתמשו תמיד, על תלו. אם אינכם סומכים על הדוגמות שהבאתי, אנא התייעצו עם חוקרי הלשון העברית. בנוסף, בערך שם כתוב ש"זו פשוט טעות" או משהו כזה. אז סתם לידיעה: העברית, בהיותה שפה מתפתחת וחיה, כוללת הרבה "טעויות" שהפכו לסטנדרט. (דוגמונת קטנטונת: המילה 'כיתה' הגיעה מהמילה 'כיתות', שהיא עצמה רבים של המילה 'כת'. ועוד רבים מספור.) הללג 07:07, 10 יולי 2005 (UTC)

מצחיק לראות איך אתם מתווכחים איזו משתי הגרסאות השגויות של השם שבו לא השתמשו באותה תקופה היא הנכונה יותר. כל מי שדיבר אז על הנושא כינה זאת רק ואך ורק "הפרשה" או "פרשת לבון". העסק ביש היה רק חלק מהעניין וצריך להכנס תחת "הפרשה" ככינוי כולל, לא להפך.

עסק הביש הוא ככל הנראה שגיאה (מן הסתם מישהו סבר ש"ביש" הוא שע"צ או שהביטוי דומה ל"חלק הארי") ו"העסק ביש" הוא כנראה הצורה הנכונה, כיוון שזהו ביטוי אחד, עסק ביש, כמו ביש מזל או ביש גדא (ואין אומרים הרי הביש הגדא או הביש המזל). אורי 20:29, 10 יולי 2005 (UTC)

"העסק ביש" זו גרסה שרק מגדילה את הבלגן, אם כי גם לה יש ייצוג (קטן) בגוגל. הטענות של הללג מעניינות ומצריכות מחשבה. איני רואה בהן הצדקה לשינוי שם הערך, במיוחד לאור מקור כמו ספרו של חגי אשד שבו מופיע הביטוי "העסק הביש" בשם הספר. ניסיתי לבדוק את שתי הצורות במאגר פסקי דין, ולהפתעתי מצאתי רק מופע אחד, מהצורה "העסק הביש". האחראי למופע זה הוא איסר הראל, שבוודאי הכיר עניין זה טוב מאתנו. בכל אופן, אקבל את גישתו של הללג כי "קול המון כקול שדי" ואשנה את תוכן הערך. דוד שי 21:15, 10 יולי 2005 (UTC)

מציע לבדוק במסמכים/עיתונים ישנים, איך קראו לזה אז. בכל אופן, הראיה של דוד היא אכן מעניינת. הללג 21:33, 10 יולי 2005 (UTC)

חד משמעית כשאני למדתי את הנושא הוא כונה העסק הביש זה חלק מהעברית הבן גוריונית שדגל בין השאר בהחסרת המילה "אֶת" מהלקסיקון העברי. ככה זה מוזכר בספרי הלימוד ובמקורות. A&D 13:55, 12 יולי 2005 (UTC)

נראה לי שזה מביא את הדיון לסיומו. דוד שי 18:07, 12 יולי 2005 (UTC)

חברים, יש כמה אפשרויות:

• או שזה צירוף סמיכות, ואז ידועו הוא הסומך בלבד: עסק הביש, כמו בית הספר, עורך הדין, ילדי הכיתה וכו'. לא מיידעים את הנסמך.
• או ש"ביש" מתאר ואז הוא מתאים במין, ביידוע ובמספר, כמו הילד השמן, שעות ארוכות. כמובן ש-ביש איננו תואר מסוג זה, כי אי אפשר להגיד העסקים הבישים וכו'.
• או שזה נשוא: העסק הוא ביש, (הוא בתור אוגד שניתן לשהמיט) כמו הילד הוא שמן - ואז הרי שאין מקום לידעו, וזה יהיה העסק - ביש.
• כמובן שההערה על השמטת ה"את" הבנגוריונית רלבנטי רק לפעלים יוצאים (מצריכים את מילת היחס "את"), ו"עסק" איננו פועל.

היות שיש גם רוב של איתורים באינטרנט ל"עסק הביש" היה ראוי שתעודדו עברית תקינה (בעיקר כשהיא גם הצורה הנפוצה) ותפנו הפוך - את הערך השגוי לערך הנכון תחבירית. בושה שהויקיפדיה העברית מנוהלת על ידי עילגים.

אני גם חושב כמוך ידידי, נראה לי תמיד קצת מוזר העסק הביש, אבל תמיד אפשר להעלות הצעה לשינוי, שום דבר פה לא חתום סגור ולא ניתן לשינוי, אפשר להרגע ולדבר בקצת יותר כבוד. וויקיפדיה לא מנוהלת על ידי עילגים, ממש ממש לא. איתי :) 00:04, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

השם התקין האחד והיחיד לפרשה זו הוא העסק הביש, והעניין כבר נומק היטב בדף שיחה זה. חבל שמתעקשים לפתוח דיון זה מחדש. ובאשר לקביעה "בושה שהויקיפדיה העברית מנוהלת על ידי עילגים" - הפוסל, במומו פוסל. דוד שי 06:12, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מצטרף לדיון גם אם עבר זמן רב מאז שנחתם: גם אני סבור שהצורה הנכונה היא "עסק הביש". למרות שפתו של בן-גוריון, כאשר יש שימוש במושג שהוא שגוי לשונית במקורו, יוכל לבוא מקור אחר ולהשתמש בו באופן תקין יותר, כל עוד אכן ישנו שימוש בצורה הנכונה דקדוקית. לכך שיש לומר "עסק הביש" מצאתי גם סימוכין ב"אתר של פנחס לבון" (אשר לדעתי יכול לשמש כבר-סמכא לנושא): [1] ובאתר של מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הידוע בהקפדתו על תקינות השפה: [2]. Ldorfman - שיחה 20:00, 19 ביוני 2008 (IDT)

"העסק הביש" הוא, מילולית, העסק הרע והביטוי אינו שגוי. אפשר אולי לומר גם "עסק הביש" על משקל "יצר הרע", אולם, "העסק הביש" הוא לדעתי הביטוי העדיף.--Act - שיחה 22:33, 19 ביוני 2008 (IDT)

גם מילון אבן שושן מסכים עם "העסק הביש". לפיו: ביש - רע, גרוע (תואר). ולכן "ילד גדול" ו"הילד הגדול" היא הדוגמה המתאימה. בנוסף, כיוון שהשתמשו במונח זה וכיוון ש"עסק הביש" פשוט לא נכון תחבירית נראה לי שמצאנו את התשובה. אבי (19/2/2010).

ראו המשך להלן #כעת אפשר לבדוק. דוד שי - שיחה 15:24, 22 באפריל 2011 (IDT)

הסתומות

בערך הופיע המשפט "13 שנים לאחר האירוע, תיארה אותו האנציקלופדיה העברית במילים הסתומות...". Tomle הוריד את המילה "הסתומות" ונימוקו "אנחנו לא באים לשפוט את האנציקלופדיה העברית". גילגמש שיחזר למצב המקורי. אני כתבתי משפט זה, ולדעתי אין בו שיפוט, אלא תיאור של עובדה מאוד רלבנטית, ולכן טוב עשה גילגמש ששיחזר. דוד שי 11:04, 25 פבר' 2005 (UTC)

מעניין שהמילה "סתום" באמת הפכה למילת גנאי בסלנג, אם כי כמובן כאן לא נעשה בה שימוש במשמעות זו שש"ז 11:41, 25 פבר' 2005 (UTC)

הערה לשונית

לא מוגזמת במקצת הצביעה שלה? טרול רפאים 22:03, 8 מרץ 2005 (UTC)

אברהם דר

משתמש אלמוני הוסיף לערך גיבור חדש, אברהם דר, שאותו הוא מתאר כמפעיל החוליה, ומספר עליו "אברהם דר חזר למצרים כדי לברר את הכשל, ונתפס בעצמו. הוא שוחרר מכלא אלכסנדריה בפעולת קומנדו עוד לפני המשפט". בשלב זה הסרתי את ההייחסות לאברהם דר, משום שבערך נאמר שמפעיל החוליה הוא אברי אלעד (אברהם זיידנברג). האם אברהם דר הוא שם נוסף של אברי אלעד, או שמדובר בשני אנשים נפרדים? אם מדובר בשני אנשים נפרדים, איך זה שכל חלקו בפרשה מסתכם במשפט האמור, לאן נעלמו עקבותיו? דוד שי 11:40, 27 אוגוסט 2005 (UTC)

לפי ספרם של יוסי מלמן ודן רביב "מרגלים לא מושלמים", עמ.53-55, היה זה אברהם דר שהקים את הרשת בקהיר ובאלכסנדריה, תחת שם הקוד "ג'ון דרלינג". הוא גייס את ד"ר משה מרזוק, שמואל עמר ואת חבריהם. מאוחר יותר החליף אותו אברי אלעד. (אברהם דר שב למצרים בשנת 1956 במסגרת מבצע אחר ולא נתפס. בנוסף אין שום איזכור לחילוץ מכלא אלכסנדריה בפעולת קומנדו). בברכה, אבינעם 17:19, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

תודה רבה על פתרון התעלומה. דוד שי 17:39, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

אברהם דר לא נעלם. הוא חי בארץ בעתלית בבית מאוד מפואר. סבא לכ- 15 נכדים ואב ל- 5 ילדים ובינהם הבמאי גידי דר שביים את הסרט המיסיונרי "אושפיזין"

הקוד

ראיתי בערוץ 8 תוכנית שבה שודר הצופן שנתן את ההוראה לחברי החוליה לפעול במלאו בצורת מתכון מידע נוסף לקח ניתן למצוא בגוגל כחלק מאנצקלופדית ynet השמח אם תוכלו לפרסם את הצופן

צריך להפריד

לדעתי, יש להפריד לשני ערכים (שאכן קשורים זה בזה):

• "העסק הביש" שהוא כינוי לפרשה שהייתה במצרים וזאת ללא קשר ישיר ל"פרשת לבון" שבאה בעקבותיה.
• "פרשת לבון" (או הפרשה) בה כלולות ההאשמות בדבר האחריות לעסק הביש, דרישת לבון לטיהורו, דרישת בן גוריון לוועדת חקירה משפטית ולא פוליטית והסערות הציבוריות הקשורות בכך.

--Act - שיחה 14:31, 14 ביוני 2008 (IDT)

אלה שני אירועים נפרדים מבחינת זמן התרחשותם, אך הקשר ביניהם כל כך הדוק (כל קיומה של "הפרשה" נשען על "העסק הביש" ופרטיו), שמוטב להשאירם מאוחדים. די בכך שלכל נושא סעיף משלו. דוד שי - שיחה 17:25, 14 ביוני 2008 (IDT)

נכון שקיים קשר הדוק אבל אלה שני אירועים נפרדים. הפרדה דומה קיימת גם בערכים אחרים, בהם יש אף חפיפה בזמנים (ואף בתוכן). למשל: השואה והפתרון הסופי. מובטחני שאם אחפש אמצא עוד מקרים רבים אחרים. --Act - שיחה 23:46, 14 ביוני 2008 (IDT)

סתירה

א. בערך כתוב:

"מודיעין צה"ל העלה רעיון לחבל בחשאי במתקנים מערביים במצרים, כך שהפעולה תיראה כאילו נעשתה על ידי מחתרת לאומנית מצרית... אנשי החוליה הטמינו פצצות בבתי קולנוע, במשרד דואר ובמרכזי מידע של ארצות הברית בקהיר ובאלכסנדריה."

כתוב כי המטרה הייתה לחבל במתקנים מערביים, עד כמה שאני מבין בתי קולנוע ומשרד הדואר המרכזי אינם מערביים (מלבד העובדה שאולי הוקרנו בבתי הקולנוע סרטים מערביים והתקבלו מכתבים מהמערב), אלא רק מרכזי המידע של ארה"ב. למה שמחתרת לאומנית תרצה לפגוע במצרים שרואים סרטים להנאתם, או במצרים ששולחים ומקבלים דואר? שמתי תבנית דרוש מקור על הטענה מפני שהיא קצת בעייתית.

ב. חסר מידע ופרטים על פעולות החבלה. באיזה מקומות התרחשו הפעולות, ומה בדיוק קרה? ובאיזה תאריכים מדובר וכדומה. וכן מה היו התגובות בציבור המצרי ובממשלה? --אפי ב. • שיחה • 20:18, 20 באוגוסט 2008 (IDT)

פארוק?

הסרתי את המשפט "לגרסתו של אברהם דר המטרה הייתה להפיל את משטרו של פארוק, מלך מצרים, שהיה עויין לישראל במטרה להעלות משטר שיהיה נוח יותר לישראל, מתוך מחשבה שהדבר גם ישרת את מצרים‏‏", משום שהעסק הביש התרחש ביולי 1954, ואילו פארוק הודח שנתיים קודם לכן, ביולי 1952.

דוד שי - שיחה 22:10, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

אופס... האם הטעות הופיעה בתוכנית, או בכתיבה פה? ‏odedee • שיחה 22:49, 21 באוגוסט 2008 (IDT)

גם אני שמתי לב לבעייתיות שיכולה להיות קיימת. הפעילות והתפיסה של הקבוצה הייתה ביולי 1954. הקבוצה עצמה הוקמה כבר ב-1952 ויתכן שאז הקונספט שעמד בבסיסה היה אחר. יתכן גם שהקונספט שונה עם החלפתו של דר. זאת בכל אופן הייתה הטענה של דר, קבל עם ועדה, ולכן יש להביא אותה, עם ההסתייגות הנדרשת. --אפי ב. • שיחה • 15:12, 22 באוגוסט 2008 (IDT)

ייתכן שזו הייתה המטרה בעת הקמת הקבוצה, אך ברור שחדלה להיות רלבנטית כבר ביולי 1952, כאשר מטרה זו הוגשמה בידי אחרים. כיוון שדר לא התייחס לבעיה זו, ודבריו נאמרו בשידור חי, קצת קשה להביאם בערך. דוד שי - שיחה 19:26, 22 באוגוסט 2008 (IDT)

אף שמדובר בשידור חי, הודות לפלאי הטכנולוגיה ולשימוש בה, הדברים מופיעים גם באינטרנט בקישור הבא [3] וגם בVOD, למי שמנוי בהוט. מבחינת ציטוט זהו מקור הרבה יותר נגיש מאשר ספר שנמצא בספריה באוניברסיטה העברית או באוניברסיטת קיימברידג'. וצריך להתחיל לתת את הכבוד גם לוידאו לא פחות מאשר למילה הכתובה. כאן לפחות אפשר לראות איך מפי הגבורה אדם טוען טענה, והאמינות של דבר כזה היא לא פחות ואולי יותר מאשר המילה הכתובה. נכון הוא שלונדון וקירשנבאום קצת התרשלו ולא שאלו אותו כיצד הוא טוען טענה כזו, ואז יתכן שהיינו מקבלים תשובה, אבל בכל זאת הוא אחד האנשים המרכזיים בפרשה והוא טוען כזו טענה. לדעתי צריך להביא את טענתו ולהקשות עליה (בדיוק כפי שנעשה למשל בתלמוד בהרבה מקומות) ולא להעלימה, מכיוון שיש בה קושי. --אפי ב. • שיחה • 21:01, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

הכנסתי את המידע לערך בצורה שנראית סבירה בעיני (ואינה מעלה קושיות). אני מקווה שדברי דר אינם סותרים את הנוסח שלי. הכנסתי מידע זה גם לערכים נידוני קהיר ואברהם דר. דוד שי - שיחה 21:47, 23 באוגוסט 2008 (IDT)

הניסוח נראה טוב וסביר גם בעיני. --אפי ב. • שיחה • 00:12, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

פיגוע טרור

הוספתי את הערך לקטגוריה:פיגועי טרור אך אלמוג ביטל את עריכתי בנימוק "ביטול השחתה פוליטית".

• האם הטמנות פצצות במשרד דואר, באולמות קולנוע ובמוסדות של ארה"ב אינן נחשבות לפעולות טרור?
• או אולי יש לשנות את הכתוב בערך עצמו: "13 חברי החוליה נלכדו ביולי 1954, לאחר שאחד מהם נתפס בדרכו לביצוע פיגוע"

בברכה, תומאס 12:47, 30 באוגוסט 2008 (IDT)

הערך "פיגוע טרור" מגדיר טרור כ"טרור הוא סוג של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, במטרה להפחידם, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות‏‏". מטרת הפיגוע לא הייתה הפחדת אזרחים, אלא פגיעה ביחסי החוץ של מצרים. המדובר היה בפעולת ביון (אכן מפוקפקת מבחינה מוסרית מצד הוגיה), שבוצעה באמצעות זרוע של מדינה, וכוונה כנגד מדינה, ולא בפעולת טרור של מדינה כנגד אזרחים. לך נסה להכפיש את מדינתך במקום אחר. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:12, 30 באוגוסט 2008 (IDT)

כעת אפשר לבדוק

בדיקה בארכיון "דבר" ובארכיון "מעריב" מלמדת שהכינוי היה "העסק הביש", ולכן כל ההתפלפלות הלשונית מיותרת. דוד שי - שיחה 15:22, 22 באפריל 2011 (IDT)

מחלוקת של שבע שנים באה לקיצה. לפחות אירוע משמח אחד היום.Oy • שיחה 15:27, 22 באפריל 2011 (IDT)

סתירה בין ערכים

סליחה שאני נתפס לקטנות... בערך הזה כתוב שאברי אלעד ברח בטיסה מסחרית, ובערך על אברי אלעד כתוב שברח בספינה. מה נכון?Shay999 - שיחה 01:14, 17 בפברואר 2012 (IST)

משוב מ-9 במרץ 2012

כיום ידוע בודאות כי דליה כרמל (על פי עדותה) זייפה את המכתב שעל פיו שר הביטחון הורה לגיבלי להפעיל את החוליה במצרים. גיבלי עצמו הודה בכך בע"פ בשיחה, זמן קצר לפני מותו. בעת זיוף המכתב, הרמטכ"ל היה משה דיין... בתום מבצע סיני, כאשר שוחררו אלפי שבויים מצרים- צה"ל (משה דיין) לא דאג לשיחרור האסירים בקהיר. אלה שוחררו רק לאחר חילופי השבויים בתום מילחמת ששת הימים ורק אודות להתערבותו של מאיר עמית שהיה ראש המוסד. במסיבה שנערכה לכבוד אסירי קהיר עם הגעתם לישראל, נשאל משה דיין ע"י אחד האסירים "מדוע לא דאג לשחררם בשנת 1956. דיין השיב לו כי אם זה היה תלוי בו, הם לא היו משתחררים... האם דיין נתן את ההוראה לגיבלי?  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
87.68.77.110 19:09, 9 במרץ 2012 (IST)

מי נתן את ההוראה? יש תשובה

"לדברי גיבלי, נותן ההוראה, השף הגאוני של התבשיל, היה משה דיין. הסייען המרכזי היה שמעון פרס. גיבלי חשף כיצד נרקחה ההזדמנות להיפטר מפנחס לבון, דמות בעייתית מאין כמוה, וכיצד - כמה מפתיע - לאחר שהכושי (גיבלי) עשה את שלו, הראו לכושי לאן ללכת. והוא הלך"

(הארץ אוגוסט 2013) http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2092538

למה מצוין במפורש שמשה דיין לא היה מעורב?

שימו לב גם למשוב, שציין כי משה דיין לא תחקר את השבוי המצרי הבכיר בנושא (יוסוף דיגווי), וגם פעל נגד החזרת האסירים לישראל... ―87.68.38.220 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו כמובן תשובה של אחד הצדדים (גיבלי), שהיה מעורב עד צוואר בפרשה זו, והאינטרס שלו ברור. דוד שי - שיחה 05:33, 16 באוגוסט 2013 (IDT)

אכן זוהי תשובה של אחד הצדדים, ומדוע היא לא מופיעה בערך? האם רק אינטרס של צד אחר יופיע שם?

קישור לגרסתו של קרישק לדבריו של גיבלי מופיע בסעיף "קישורים חיצוניים". גם הבטחתו של גיבלי לפרסם את גרסתו בספר (שלא פורסם) מופיעה בערך. זו חשיפה מעל ומעבר לגרסת קרישק. דוד שי - שיחה 21:06, 25 באוגוסט 2013 (IDT)

דיווח טעות

השם, גם אם מופיע באזכור כלשהו אחרת, צריך להיות עסק הביש. ה"א הידיעה, במקרה של סמיכות, תבוא תמיד בתחילת המילה השניה. דווח על ידי: עמרי לשם 147.237.70.103 09:33, 8 בינואר 2015 (IST)

אבל עובדה - הסיפור הזה קרוי "העסק הביש". ראה, למשל, עטיפת ספרו של חגי אשד בנושא זה.... דוד שי 14:00, 6 מרץ 2004 (UTC) תודה. כך נכתב לפני עשר! שנים. Nachum - שיחה 14:11, 8 בינואר 2015 (IST)

אוסיף שיש דיון ארוך בשיחה:העסק הביש, ולממהרים אגיד ש"העסק הביש" תקין בדיוק כפי ש"הילד הטוב" תקין. דוד שי - שיחה 08:32, 9 בינואר 2015 (IST)

דוד שי, ההשוואה לדעתי אינה נכונה, שכן אין זה מקובל או נכון לומר "ילד הטוב", דהיינו הצרוף הזה אינו בסמיכות, להבדיל מהצרוף השני אילי - שיחה 16:49, 7 במרץ 2015 (IST)

ההשוואה שלי מדויקת לחלוטין: "עסק" כמו "ילד", היא שם עצם, ו"ביש" כמו "טוב" היא תואר המתאר אותו, ואכן כפי שאין אומרים "ילד הטוב", אלא רק "הילד הטוב", כך אין לומר "עסק הביש" אלא רק "העסק הביש". מפעם לפעם צץ מישהו שטוען ש"עסק ביש" הוא סמיכות, כמו "בית ספר", אבל זו טעות (טעות נפוצה, אבל בכל זאת - טעות). אם אקבל שתי שקל על כל טעות נפוצה, אהיה עשיר מאוד. דוד שי - שיחה 19:29, 7 במרץ 2015 (IST)

אכן דוד טעיתי. "התואר הביש" היה בעוכריי. אילי - שיחה 08:45, 8 במרץ 2015 (IST)

כתבה במעריב

64 שנים ל"עסק הביש": אשת הסוד חושפת מי נתן את ההוראה למבצע, שווה לבדוק אם יש מידע בכתבה שניתן להיעזר בו ולעדכן את הערך. http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-656920 – אסף (Sokuya)^שיחה 03:05, 19 באוגוסט 2018 (IDT)

The Lavon Affair

יחד עם תקרית ליברטי, העסק הביש משמש לניגוח ישראל בעולם ע"י אנטישמים מהימין האמריקאי 85.64.161.88 12:11, 15 באפריל 2019 (IDT)

משוב מ-4 באוקטובר 2019

לא כדאי שהעברית תהיה תקינה ?....העסק הביש ? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.96.90 03:20, 4 באוקטובר 2019 (IDT)

כן, העסק הביש, כמו הספר הטוב. ראה דיון בתחילת דף זה. דוד שי - שיחה 05:30, 4 באוקטובר 2019 (IDT)

גורלם של 13 חברי החוליה

בערך מצוין כי 13 מחברי החוליה נתפסו, אך בתיאור גורלם מפורטים רק 11 (בינט, שנים שהוצאו להורג, שישה שנאסרו ושניים שזוכו). האם המספר 13 הוא נכון? אם כן, מה עלה בגורלם של השניים האחרים? מבב - שיחה 23:21, 16 בדצמבר 2019 (IST)