צפק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AvivAzerad (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Shanimeir (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[דלקת הצפק]]
* [[דלקת הצפק]]
* [[תסמונת פיץ יו קרטיס]]


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־14:45, 24 בדצמבר 2019

צפק
שיוך קרום נסיובי, viscus serous membrane, מזותליום, particular anatomical entity עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי חלל הצפק עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1149) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) peritoneum עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A10.1.02.002 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3729 עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה H3.04.08.0.00001 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9584 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.923.047.025.600 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010537 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0031153 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הדופן האחורית של הבטן במבט קדמי לאחר שהוצאו ממנה איבריה; הצפק הדופני צבוע כחול

צֶפֶק (בלועזית: פריטונאום; TA: Peritoneum) הוא קרום נסיובי דק ושקוף העוטף את דופנות חלל הבטן ואת חלקם הגדול של האיברים בחלל הבטן. לצפק שתי שכבות, הצפק הדופְנִי (Peritoneum parietale) צמוד לדפנות חלל הבטן, והצפק הקִרְבִּי או צפק הקרביים (Peritoneum viscerale) צמוד לאיברים הפנימיים. בין שתי השכבות נמצא נוזל מסכך המופרש על ידי הצפק, אשר מקטין את החיכוך בעת תנועת האיברים בחלל הבטן.

בשלב העוברי מתחילים איברי הבטן את התפתחותם מחוץ לתחומי הצפק, וחלקם חודרים לתוכו ומשלימים שם את התפתחותם. יש בהם שחודרים אך מעט לאזור הצפק (למשל הכליות) או שהם נכנסים עד לדרגה שהם עטופים חלקית בצפק קרבי (למשל המעי הגס העולה והמעי הגס היורד). על איברים אלו אומרים שהם מאחורי הצפק (retroperitoneale). איברים אחרים כגון הקיבה והמעי הדק חודרים במלואם לאזור הצפק והם עטופים לחלוטין בצפק קרבי.

יחד עם האיברים התוך-צפקיים, נמשכים לתוך אזור הצפק גם כלי הדם והעצבים שלהם. הללו עוברים בתוך שכבה כפולה של צפק המכילה רקמת חיבור רפה ורקמת שומן. לאיברים שנכנסו במלואם יש יכולת תנועה התלויה באורכו של הקרום הכפול המעגן אותם לדופנות הבטן.

כאשר האיברים גדלים הם ממלאים לחלוטין את חלל הבטן ומותירים רק חלל פוטנציאלי בין הקרום הדופני לקרום הקרבי. החלל הפוטנציאלי, המכונה חלל הצפק (Cavitas peritonealis), מכיל כמות קטנה של נוזל סיכוך (כ-50 מ"ל). בזכרים חלל הצפק שלם, ובנקבות הוא פתוח דרך החצוצרות, הרחם והנרתיק.

חלקי הצפק

סכמה של חתך במישור חִצי (סגיטאלי) של חלל הבטן. חלל הצפק העיקרי צבוע אדום, ואמתח הפדר בכחול

לחלקיו השונים של הצפק ניתנו שמות. החלוקה הראשונה היא לחלל העיקרי של הצפק ולחלל נוסף המכונה אַמְתַּח הַפֶּדֶר (Bursa omentalis) הקשורים ביניהם בפתח בשם נקב הפדר (Foramen omentale; Foramen epiploicum).

בחלק הקדמי של הבטן בולט הפֶּדֶר הגדול (Omentum majus) – מבנה המורכב משתי שכבות של צפק כפול (למעשה ארבע שכבות של צפק) היורד כסינר מחלקה התחתון של הקיבה, המכונה עקם הקיבה הגדול ועולה בחזרה עד למעי הגס הרוחבי, לסרעפת ולטחול. הפדר הגדול מגיע עד לאגן ומכסה את החלק הקדמי של המעי. מהחלק העליון של הקיבה, עקם הקיבה הקטן, עולה הפדר הקטן (Omentum minus) עד לכבד.

איברים תוך-צפקיים מעוגנים לדופנות הבטן בשכבה כפולה של צפק המכילה את כלי הדם ואת העצבים שלהם. מלבד כלי דם ועצבים, בין שכבות הצפק נמצאים מבנים חוץ-צפקיים נוספים ברקמת חיבור רפה המכילה רקמת שומן וקשריות לימפה. לשכבות כפולות אלו שמות בהתאם לאיברים המחוברים אליהם. כך למשל מתלה המעי (Mesenterium) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הדק (למעט התריסריון שהוא מאחורי הצפק) ומתלה המעי הגס הרוחבי (Mesocolon transversum) הוא קרום הצפק הכפול המעגן את המעי הגס הרוחבי. לאיברים עם מצע יש יכולת תנועה בחלל הבטן.

חלוקות משניות

חלוקות משניות של חלקי הצפק מאפשרות ציון מדויק יותר של חלקיו. צפק כפול המחבר בין איבר לאיבר או בין איבר לדופנות הבטן מכונה רצועה; למשל רצועת הקיבה והטחול (Ligamentum gastrosplenicum; Ligamentum gastrolienale), רצועת הקיבה והמעי הגס (Ligamentum gastrocolicum) ורצועת הקיבה והסרעפת (Ligamentum gastrophrenicum), שהן כולן בעצם חלקיו של הפדר הגדול.

קפלים בצפק שיוצרים אזורים סגורים הפתוחים לחלל הצפק או אזורים עיוורים מכונים נְסַגוֹת (Recessus; ביחיד: נִסְגָּה). אמתח הפדר הוא דוגמה לנִסְגָּה כזו. קמטים (plicae) בצפק נוצרים בדרך כלל במקומות שבהם מכסה הצפק צינור כלשהו או שאריות מבנה עוברי; למשל, קמט הטבור האמצעי (Plica umbilicalis mediana), המכסה שארית ממבנה עוברי שהתנוון.

תמונות נוספות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd Ed., Baltimore, Williams & Wilkins, pp. 152-159, 1992 ISBN 068306133X.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צפק בוויקישיתוף