הכוחות המזוינים של אוקראינה – הבדלי גרסאות

הכוחות המזוינים של אוקראינה
זרועות
	צבא היבשה האוקראיני
	חיל האוויר האוקראיני
	הצי האוקראיני
עיטורים ומבנה פיקודי
	מדליות ועיטורים בכוחות המזוינים של אוקראינה
	דרגות הכוחות המזוינים של אוקראינה
היסטוריה צבאית
	היסטוריה צבאית של אוקראינה
	היסטוריה של אוקראינה

הכוחות המזוינים של אוקראינה
Збройні сили України
	;
	סמלי צבא אוקראינה
מדינה	אוקראינה
תקופת הפעילות	1991–הווה (כ־33 שנים)
הגוף הקודם	United Armed Forces of the Commonwealth of Independent States
שם קצר	ЗСУ
מטה	קייב
מנהיגות
המפקד העליון	נשיא אוקראינה
ראש הצבא	המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה
המפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה	וולודימיר זלנסקי, המפקד העליון ; רוסלן חומצ'ק, רמטכ"ל
שר ההגנה	סטפן פולטוראק
כוח אדם
גיל הגיוס	18 עד 27 ל-12 עד 18 חודשי שירות
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה	8,792,504
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה	6,893,551
כוחות פעילים	280,000
כוחות מילואים	700,000
תקציב
תקציב שנתי	4,800,000 מיליארד דולרים
אחוזי תמ"ג	3% (2015)
	www.zsu.gov.ua

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:35, 2 בינואר 2020

הכוחות המזוינים של אוקראינה (באוקראינית: Збройні сили України) הוא השם הכולל לצבא הלאומי של אוקראינה. זהו הכוח המזוין העיקרי במדינה הפועל נגד כל כוח שמטיל איום על ריבונותה של אוקראינה. כל כוחות הביטחון והצבא בכוחות המזוינים כפופים לנשיא אוקראינה ומפוקחים על ידי ועדת הכוחות המזוינים של הראדה העליונה.

הכוחות המזוינים מורכבים מכוחות יבשה, צי, חיל אוויר וחיל צנחנים. הצי מפעיל גם חיל נחתים וכוחות אוויר עצמאיים. משמר החופים האוקראיני פועל בכפיפות למשמר הגבול האוקראיני ואינו כפוף לצי. כתוצאה מהמעורבות הרוסית במלחמת האזרחים באוקראינה הנשיא הנחה את מושלי המחוזות להקים יחידות מתנדבות במסגרת תוכנית ממשלתית בשם "הגנה טריטוריאלית". יחידות אלה ממומנות מהתקציבים המחוזיים ומסתמכות על תרומות. בנובמבר 2014 יחידות אלה הועברו לאחריות המשמר הלאומי של אוקראינה, ככוח רזרבי של הצבא.

בעקבות הסכסוך הצבאי במזרח אוקראינה, מצבת כוח האדם בצבא גדלה ל-204,000 חיילים ב-2014, לא כולל את חיילי משמר הגבול (53,000) והמשמר הלאומי (60,000).^[1] הצבא האוקראיני מתקרב בגודלו לזה של צרפת, שבו משרתים 229,000 חיילים והוא הצבא הגדול באירופה, למעט רוסיה.^[2] דווח שהצבא האוקראיני גדל ל-280,000 איש שמשרתים בו, זאת בעקבות גלי גיוס מסיביים והמשך שירותם של חיילים ותיקים.^[3]^[4]

הצבא האוקראיני משתתף בקביעות בתמרונים בינלאומיים.^[5] רובם כחלק מתוכנית "שותפות לשלום" של ברית נאט"ו.

מאז יוני 2016 הותר לנשים לשרת ביחידות הקרביות של צבא אוקראינה.^[6]

רקע

הצבא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-12 בדצמבר 1991 כיורש יחידות הצבא הסובייטי ששהו באוקראינה.

עם התפרקות ברית המועצות ב-1991, כ-780,000 מחיילי הצבא הסובייטי וגם כ-350 ספינות, 1,500 מטוסי קרב, וכ-1,272 ראשי קרב אסטרטגיים גרעיניים שהו באוקראינה, לאחר הסכם מול רוסיה הושמדו מרבית הנשקים הגרעיניים או הועברו לידי רוסיה ומצבת כח האדם קוצצה.

ב-24 באוגוסט 1991 אישר הפרלמנט האוקראיני את הקמת הכוחות המזוינים האוקראיניים במסגרת משרד ההגנה האוקראיני. תהליך הקמת הצבא המקומי היה נתון להחלטות פוליטיות של ההנהגה האוקראינית, שהתווכחה בנוגע למעמדה הלא-גרעיני הבינלאומי של המדינה. במסגרת זאת, אושררה האמנה על הכוחות המזוינים הקונבנציונלים באירופה (CFE) ואוקראינה ויתרה על הנשק הגרעיני שנותר בתחומה מהתקופה הסובייטית. הצבא וכוחות הביטחון, כולל הכוחות המזוינים של אוקראינה שהיו בתחילה שורה של יחידות צבאיות עצמאיות תחת פיקודו של נשיא אוקראינה, הוכפפו לפיקוח ועדה פרלמנטרית קבועה של הפרלמנט האוקראיני. עד עלייתו של ויקטור יושצ'נקו לנשיאות, האסטרטגיה הצבאית האוקראינית לא הייתה שונה מזו הסובייטית ותחת שלטונו נוּסחה מדיניות של עצמאות והיפרדות מפני תלות רוסית, ובכך ניסה לשלב באופן מלא את מדיניות הצבא עם המערב, ובמיוחד נאט"ו.

יחידות הצבא האוקראיניות משתפות פעולה עם ברית נאט"ו והאיחוד האירופי, והן השתתפו במשימות שמירת שלום באפריקה ובעיראק. ב-2010 נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' שאף להצטרף לברית נאט"ו, אך הפרלמנט האוקראיני, הראדה העליונה, קיבל הצעת חוק ולפיה ייאסר על אוקראינה להצטרף לכל ברית צבאית בעתיד.

היסטוריה

הקמה

ב-16 ביולי 1990 הראדה העליונה של אוקראינה קיבלה את תוכן הכרזת הריבונות של אוקראינה שהכריזה על עצמה כרפובליקה עצמאית.

ב-24 באוגוסט 1991 נתקבלה החלטה על הפיכת יחידות הצבא הסובייטי שבשטחי אוקראינה לחלק צבא אוקראינה החדש כחלק ממשרד ההגנה האוקראיני. באותה עת כמות החיילים עמדה על 700 אלף חיילים והצבא הורכב מ-14 חטיבות ממונעות, 4 חטיבות שריון, 3 חטיבות ארטילריה, 8 גדודים ארטילריה, 4 גדודים של הכוחות המיוחדים, 2 גדודי חיל הצנחנים, 9 גדודי נ"מ, 7 גדודי מסוקים קרביים, 3 ארמיות אוויריות (בהם כ-1,100 מטוסי קרב) וארמייה נפרדת של הגנה אווירית.

עד ה-1 ביולי 1996 אוקראינה החזיקה בארסנל גרעיני שהורכב מ-176 טילים בליסטים ביניבשתיים וכ-2,600 יחידות טקטיות של נשק גרעיני.

סך הכל החזיק הצבא האוקראיני בשנות ה-90 של המאה ה-20 כמות של 8,700 טנקים, 11,000 נגמ"שים, 4 ארמיות אוויריות, 10 חטיבות תעופה, 49 גדודי אוויר ו-2,800 כלי טיס.

לאחר התפרקות ברית המועצות בוצע קיצוץ מאסיבי בכוח האש של הצבא ושינוי מבני שלו.

בשנת 1994 מצבת כוח האדם בכוחות המזוינים האוקראיניים עמדה על 517 אלף חיילים.

רפורמה

בשנת 2015 צו נשיאותי של פטרו פורושנקו קבע כי על כל הצבא לשנות את שמות היחידות הצבאיות הנושאת שם סובייטי ולשנותן לשמות חדשים.

בשנת 2016 משרד ההגנה האוקראיני החל ברפורמה משמעותית למודרניזציה בצבא.

משימות צבאיות

הצבא האוקראיני נטל חלק במשימות שמירת שלום ברחבי העולם. מ-1992 השתתפו למעלה מ-30,000 חיילים מצבא אוקראינה במשלחות צבאיות למדינות יוגוסלביה לשעבר, למזרח התיכון (בדרום לבנון, כווית, עיראק) וליבשת אפריקה (אנגולה, סיירה לאון, ליבריה).

מ-1997 פועל צבא אוקראינה בשיתוף פעולה הדוק עם נאט"ו, ובפרט עם צבא פולין. יחידות אוקראיניות התפרסו בעיראק, כחלק מהכוח הרב-לאומי בעיראק תחת פיקוד הפולנים. חיילים אוקראינים היו פרוסים גם במסגרת גדוד אוקראינה ופולין (UKRPOLBAT) בקוסובו.

הקרב הראשון של הכוחות המזוינים האוקראיניים, במסגרת משימות לשמירת שלום, אירע ב-6 באפריל 2004 בעיראק, כאשר כוח שמירת שלום אוקראיני הותקף על ידי חמושים של צבא המהדי. האוקראינים השיבו אש, ובכך הסתכם האירוע.

מבנה

הכוחות המזוינים באוקראינה מורכבים ברובם מחיילים סדירים. סד"כ הצבא האוקראיני כולל כ-159,000 חיילים, בהם גם 41,000 עובדים אזרחיים. הפיקוד על הצבא הוא מתפקידי המטה הכללי האוקראיני

צבא היבשה

כוח האדם בזרוע היבשה עומד על 73,300 חיילים.

צבא היבשה (Сухопутні війська) הוא הזרוע העיקרית של הצבא האוקראיני ובה משרתים מרבית החיילים.

הצבא מחולק לארבעה פיקודים מבצעיים:

פיקוד מבצעי צפון (צפון אוקראינה)
פיקוד מבצעי דרום (דרום אוקראינה)
פיקוד מבצעי מזרח (מזרח אוקראינה)
פיקוד מבצעי מערב (מערב אוקראינה)

צבא היבשה מורכב ממספר חילות לרבות:

החיל הממוכן וחיל השריון. נכון לשנת 2009 הורכב מעשרה גדודי ממוכנים ו-2 גדודי טנקים. בשירות החיל 774 טנקים^[7].
חיל הצנחנים (Високомобільні десантні війська). החיל החשוב ביותר בצבא היבשה ונועד לביצוע משימות מעבר לקווי האויב, ביצוע מבצעי לוחמה בטרור ומבצעי שמירת שלום

חיל טילים וארטילריה. מורכב מיחידות טקטיות תגובתיות הכוללות חיל נגד טנקים, מודיעין ארטילרי ויחידות מוקשים. בשנת 2009 כלל החיל 5 גדודים ארטילריים ו-2 גדודי טילים.
חיל נ"מ והגנה אווירית.
תעופה צבאית. זהו הגוף האווירי המסונף לצבא היבשה ואחראי להענקת חיפוי אווירי לזרוע היבשה בעת קרב. פעמים רבות שפעולותיו מתנגשות עם אלה של חיל האוויר האוקראיני.

חיל האוויר האוקראיני

חיל האוויר האוקראיני (Повітряні сили) אחראי להגנת שמי המדינה והכון לשנת 2016 שירתו בו 45 אלף חיילים והוא כלל 207 כלי טיס קרביים ו-45 מטוסי תובלה^[8].

חיל האוויר כולל את היחידות הבאות:

חיל הגנה אווירית
יחידות מיוחדות לאיסוף מודיעין אווירי
לוחמה אלקטרונית

הצי האוקראיני

חיל הים האוקראיני (Військово-морські сили) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים. הצי נועד להגן על גבולותיה הימיים של אוקראינה והוא המרכיב הקטן ביותר מבין שלושת מרכיבי הצבא.

הצי כולל:

יחידות תת-ימיות (צוללנים)
תעופת הצי
חיל טילים וארטילריה חופית
חיל הנחתים האוקראיני

הצי כולל פיקוד, שייטת ספינות, בסיס הצי העיקרי באודסה, גדוד אווירי של הצי, גדוד משמר חופים, יחידות מיוחדות, יחידות רפואיות ותמיכה עורפית, מרכזי מדע ומחקר.

נכון לתחילת 2013 שירתו בצי 14,7 אלף איש וכלל 26 ספינות וסיירות, 4 מטוסי תקיפה ו-8 מסוקי תקיפה^[9]. הצי האוקראיני פועל במימי ים אזוב, הים השחור (שעד 2014 בסיסו היה ממוקם בסבסטופול שבחצי האי קרים), נהרות דונאי, דניסטר ודניפר.

המשטרה הצבאית

ב-19 באפריל 2002 הוקם חיל אכיפת החוק שהיווה גוף אכיפת החוק של הצבא ופועל כמשטרה צבאית.

שירות פסיכולוגי

22 באפריל 1992 הנחיה של משרד ההגנה האוקראיני הביאה להקמת שירות פסיכולוגי שמטרתו לסייע לתת מענה פסיכולוגי למשרתים בצבא. בנוסף מפעיל השירות את הבטאון הצבאי^[10]^[11].

בשנת 2011 התקבלה השקפה כללית לפעילויות החינוכיות של הצבא ופרסום עלונים חינוכיים ופטריוטיים^[12].

הכוחות המיוחדים

הכוחות למבצעים מיוחדים של צבא אוקראינה (Сили спеціальних операцій Збройних сил України) הוקמו במסגרת הרפורמה הצבאית ב-5 בינואר 2016 כיורש הספצנאז.

השכלה צבאית

החינוך הצבאי באוקראינה ניתן על ידי אוניברסיטת חיל האוויר ע"ש איוואן קוז'דוב בחרקוב והאוניברסיטה האוקראינית לביטחון לאומי.

ראשי המטה הכללי

תפקיד רמטכ"ל צבא אוקראינה נוצר בשנת 1992 כאשר הצבא הסובייטי אורגן מחדש והמחוז הצבאי של קייב בראשות קולונל גנרל ויקטור צ'צ'וואטוב סירב להישבע אמונים לצבא האוקראיני.^[13]

#	שם	דיוקן	תקופת כהונה
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האוקראינים וסגן שר ההגנה
1	גנרל לויטננט גאורגי ז'ביציה (ממלא מקום)		23 בדצמבר 1991 —‏ 4 ביוני 1992
2	גנרל לויטננט ואסיל סובקוב	‏	4 ביוני 1992 —‏25 בספטמבר 1992
3	גנרל לויטננט איוואן ביז'אן (ממלא מקום)		‏25 בספטמבר 1992 —‏24 במרץ 1993
4	קולונל גנרל אנטולי לופאטה		‏24 במרץ 1993—10 בפברואר 1996
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האוקראינים וסגן ראשון לשר ההגנה
5	גנרל לויטננט (קולונל גנרל משנת 1997) אלכסנדר זטינאייקו		‏12 במרץ 1996 —‏30 בספטמבר 1998
6	קולונל גנרל (גנרל הצבא משנת 2001) וולודימיר שקידצ'נקו		‏30 בספטמבר 1998 — ‏13 בנובמבר 2001
7	גנרל לויטננט מקולה פלצ'וק (ממלא מקום)		‏13 בנובמבר —‏27 בנובמבר 2001
8	קולונל גנרל פטרו שוליאק		‏27 בנובמבר 2001 —‏8 בפברואר 2002
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים האוקראינים
9	קולונל גנרל פטרו שוליאק		‏8 בפברואר —‏28 ביולי 2002
10	קולונל גנרל אולכסנדר זטינאייקו		‏14 באוגוסט 2002 — ‏4 ביוני 2004
11	גנרל לויטננט קולונל גנרל סרגיי קיריצ'נקו		‏19 ביולי 2004 — ‏16 ביוני 2005
ראש המטה הכללי והמפקד העליון של הכוחות המזוינים האוקראינים
12	קולונל גנרל (גנרל הצבא משנת 2007) סרגיי קיריצ'נקו		‏16 ביוני 2005 — ‏18 בנובמבר 2009
13	קולונל גנרל (גנרל הצבא משנת 2010) איוואן סבידה		‏18 בנובמבר 2009 — ‏31 במאי 2010
15	גנרל לויטננט (קולונל גנרל משנת 2010) גריגורי פדצ'נקו		‏31 במאי 2010 — ‏18 בפברואר 2012
16	גנרל לויטננט (קולונל גנרל משנת 2012) וולודימיר זמאנה		‏18 בפברואר 2012 — ‏19 בפברואר 2014
17	אדמירל יורי אילין		‏19 בפברואר — ‏28 בפברואר 2014
18	גנרל לויטננט מיכאילו קוצין		‏28 בפברואר —‏3 ביולי 2014
19	גנרל לויטננט משנת 2014 קולונל גנרל משנת 2015 גנרל הצבא ויקטור מוז'נקו		‏3 ביולי 2014 —‏21 במאי 2019
20	גנרל לויטננט רוסלן חומצ'ק		‏21 במאי 2019 – מכהן

נשק גרעיני

בעקבות התפרקותה של ברית המועצות, אוקראינה ירשה שתי חטיבות של כוחות אסטרטגיים שאבטחו את מלאי הנשק הגרעיני. אוקראינה ויתרה מרצון על מאגר כלי הנשק הגרעיניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שמדינה ויתרה מרצון על שימוש בנשק גרעיני אסטרטגי.

באוקראינה יש כמויות גדולות של אורניום מועשר, שבארצות הברית רצו לקנות ממכון חרקוב לפיזיקה וטכנולוגיה. באוקראינה גם שני מפעלי כרייה ועיבוד של אורניום, מפעל מים כבדים, טכנולוגיה לייצור מכשירים אלקטרוניים לקביעת ההרכב האיזוטופי של חומרים בקיעים.

בדצמבר 1994 חתמה אוקראינה על מזכר בודפשט, שבו המדינה הסכימה לוותר על כל הנשק הגרעיני שברשותה, והצטרפה לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. החל מ-1 בינואר 1996 לא נותרו בשטח אוקראינה ציוד או חומרים גרעיניים למטרות צבאיות.

ב-13 במאי 1994, ארצות הברית ואוקראינה חתמו על מזכר הבנות על העברת ציוד וטכנולוגיית טילים. בהסכם זה התחייבה אוקראינה לפקח ולבקר את טכנולוגיית הטילים שברשותה.

קישורים חיצוניים

משרד ההגנה האוקראיני (באוקראינית)

הערות שוליים

^ "Ukraine plans to double military budget against fighting in east". Deutsche Welle. 12 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
^ "France". Global Fire Power.
^ "During the last year, the Ukrainian army grew from 146 up to 280 thousand, - Poltorak".
^ "Ukrainian Military Personnel".
^ "Parliament approves admission of military units of foreign states to Ukraine for exercises". Kyiv Post. 18 במאי 2010. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
^ War has a female face, UNIAN (4 August 2016)
^ Танкові та механізовані війська України(באוקראינית). Український мілітарний портал, 18 марта 2009.
^ The Military Balance 2016, p.204-206
^ Борис Соколов. Украина: отмахнуться не удастся. Кратко о боевом составе видов ВС и возможностях «оборонки» // «Военно-промышленный курьер», № 9 (477) от 6-12 марта 2013. стр.3
^ Міноборони витратить півтора мільйони на глянцевий журнал про військо // «Нашi грошi» от 20 февраля 2014
^ Пов’язані фірми розіграли півмільйона на газету про льотчиків // «Нашi грошi» от 13 февраля 2014
^ М. Осинин, А. Куницин. Морально-психологическое воспитание личного состава вооружённых сил Украины // «Зарубежное военное обозрение», № 12 (813) 2014, стр.45-50
^ Viktor Chechevatov (באנגלית)

[1] "Ukraine plans to double military budget against fighting in east". Deutsche Welle. 12 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)

[2] "France". Global Fire Power.

[3] "During the last year, the Ukrainian army grew from 146 up to 280 thousand, - Poltorak".

[4] "Ukrainian Military Personnel".

[5] "Parliament approves admission of military units of foreign states to Ukraine for exercises". Kyiv Post. 18 במאי 2010. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2016. נבדק ב-9 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)

[waiUm3616-6] War has a female face, UNIAN (4 August 2016)

[7] Танкові та механізовані війська України(באוקראינית). Український мілітарний портал, 18 марта 2009.

[8] The Military Balance 2016, p.204-206

[9] Борис Соколов. Украина: отмахнуться не удастся. Кратко о боевом составе видов ВС и возможностях «оборонки» // «Военно-промышленный курьер», № 9 (477) от 6-12 марта 2013. стр.3

[10] Міноборони витратить півтора мільйони на глянцевий журнал про військо // «Нашi грошi» от 20 февраля 2014

[11] Пов’язані фірми розіграли півмільйона на газету про льотчиків // «Нашi грошi» от 13 февраля 2014

[12] М. Осинин, А. Куницин. Морально-психологическое воспитание личного состава вооружённых сил Украины // «Зарубежное военное обозрение», № 12 (813) 2014, стр.45-50

[13] Viktor Chechevatov (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==רקע==
-הצבא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-[[12 בדצמבר]] [[1991]] כיורש יחידות הצבא הסובייטי ששהו באוקראינה.
+הצבא הוקם במתכונתו הנוכחית ב-[[12 בדצמבר]] [[1991]] כיורש יחידות [[הצבא הסובייטי]] ששהו באוקראינה.
 עם [[התפרקות ברית המועצות]] ב-1991, כ-780,000 מחיילי הצבא הסובייטי וגם כ-350 ספינות, 1,500 מטוסי קרב, וכ-1,272 ראשי קרב אסטרטגיים גרעיניים שהו באוקראינה, לאחר הסכם מול רוסיה הושמדו מרבית הנשקים הגרעיניים או הועברו לידי רוסיה ומצבת כח האדם קוצצה.