נחל מעפילים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10: שורה 10:
בצלע הצפונית מערבית מתנשאים [[מצוק]]ים הנקראים "מצוקי הכתר", מצוקים אלה עשויים דולומיט קשה. השם ניתן למצוקים על ידי חברי קיבוץ יגור. המצוקים מתחלקים ל"מצוק הכתר העליון" גובה המצוק כשלושה מטרים. במצוק יש שתי מערות. ה[[מערה]] הגדולה היא בעלת רחבה לפניה ויש לה פתח נסתר הפונה לכוון מערב. במערה שלושה חללים [[אליפסה|אליפטיים]]. החלל המרכזי אורכו 9.5 מטרים ורוחבו חמישה מטרים. ברחבה שלפני המערה נמצאים שני כוכים בעומק שני מטרים. באזור המערה נמצאו [[חרס]]ים מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ו[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]. ממערב למערה זו מצויה מערה נוספת קטנה יותר.
בצלע הצפונית מערבית מתנשאים [[מצוק]]ים הנקראים "מצוקי הכתר", מצוקים אלה עשויים דולומיט קשה. השם ניתן למצוקים על ידי חברי קיבוץ יגור. המצוקים מתחלקים ל"מצוק הכתר העליון" גובה המצוק כשלושה מטרים. במצוק יש שתי מערות. ה[[מערה]] הגדולה היא בעלת רחבה לפניה ויש לה פתח נסתר הפונה לכוון מערב. במערה שלושה חללים [[אליפסה|אליפטיים]]. החלל המרכזי אורכו 9.5 מטרים ורוחבו חמישה מטרים. ברחבה שלפני המערה נמצאים שני כוכים בעומק שני מטרים. באזור המערה נמצאו [[חרס]]ים מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]] ו[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]. ממערב למערה זו מצויה מערה נוספת קטנה יותר.


צפון-מזרחית לשם נמצא "מצוק הכתר התחתון". מצוק זה מחולק לשלושה מפלסים. גובה כל מפלס בין 25-020 מטר. במפלס האמצעי מצויות ארבע מערות. באחת המערות שוכנים [[עטלפי פרי|עטלפי פירות]] ו[[עטלף חרקים|עטלפי חרקים]].
צפון-מזרחית לשם נמצא "מצוק הכתר התחתון". מצוק זה מחולק לשלושה מפלסים. גובה כל מפלס בין 25-20 מטר. במפלס האמצעי מצויות ארבע מערות. באחת המערות שוכנים [[עטלפי פרי|עטלפי פירות]] ו[[עטלף חרקים|עטלפי חרקים]].


==צמחית הנחל==
==צמחית הנחל==

גרסה מ־14:04, 4 בינואר 2020

נחל נחש ומצוקי הכתר מימין למעלה. מבט לכוון דרום מערב
מצוקי הכתר

נַחַל נָחָשׁ או נחל מעפיליםערבית: ואדי אבו אלחיה) הוא נחל אכזב הזורם במורדות המזרחיים של הר הכרמל בחלק הכרמל הגבוה ועובר ב"פארק אשדות יגור" שהוא חלק מפארק הכרמל. הנחל זורם צפונית-מערבית לנחל יגור לכוון עמק זבולון. בדרכו עובר הנחל בקיבוץ יגור. בדומה ליתר נחלי הכרמל הזורמים מזרחה לקו פרשת המים של ההר, הנחל קצר בעל גדות תלולות ובעל אופי קניוני. בנחל עובר שביל ישראל בעת חצותו את הכרמל.

מקורו של הנחל בשני יובלים רדודים העוברים בזרימתם דרגשי סלע ומדרגות היוצרים מפלונים. לאחר התחברותם מעמיק ערוץ הנחל והופך קניוני תוך התחתרות בשכבת סלע דולומיט קשה הנקרא "דולומיט יגור". בחלק הקניוני גובה המפלים מגיע עד שמונה מטרים.

על הצלע הדרום מזרחית של הנחל עובר שביל מתפתל הבנוי בחלקו, שנפרץ על ידי הבריטים כחלק מפעולתם לטיפוח שמורות טבע. הם פרצו שבילים ועסקו בייעור. שביל זה נקרא בעבר השביל המנדטורי. הוא שימש את לוחמי הפלמ"ח בעת פריצת מחנה עתלית כחלק ממסלול המילוט של המעפילים לקיבוץ יגור. לציון האירוע החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו של הנחל ל"נחל מעפילים". המעפילים הסתתרו בקיבוץ, ואילו הקיבוצניקים מצידם החביאו את תעודות הזהות שלהם. ההנחיה הייתה גם לתושבי הקיבוץ וגם למעפילים שאם הבריטים יבקשו מהם להזדהות הם יענו שהם " יהודים מארץ ישראל". לזכר מאורע זה רשם יורם טהרלב בן קיבוץ יגור את השיר צל ומי באר.[דרוש מקור]

מצוקי הנחל

בצלע הצפונית מערבית מתנשאים מצוקים הנקראים "מצוקי הכתר", מצוקים אלה עשויים דולומיט קשה. השם ניתן למצוקים על ידי חברי קיבוץ יגור. המצוקים מתחלקים ל"מצוק הכתר העליון" גובה המצוק כשלושה מטרים. במצוק יש שתי מערות. המערה הגדולה היא בעלת רחבה לפניה ויש לה פתח נסתר הפונה לכוון מערב. במערה שלושה חללים אליפטיים. החלל המרכזי אורכו 9.5 מטרים ורוחבו חמישה מטרים. ברחבה שלפני המערה נמצאים שני כוכים בעומק שני מטרים. באזור המערה נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית והתקופה הרומית. ממערב למערה זו מצויה מערה נוספת קטנה יותר.

צפון-מזרחית לשם נמצא "מצוק הכתר התחתון". מצוק זה מחולק לשלושה מפלסים. גובה כל מפלס בין 25-20 מטר. במפלס האמצעי מצויות ארבע מערות. באחת המערות שוכנים עטלפי פירות ועטלפי חרקים.

צמחית הנחל

השביל המתפתל בנחל נחש
מבט מקיבוץ יגור, מימין ערוץ נחל נחש משמאל ערוץ נחל יגור

העצים השולטים בנחל ובגדותיו הם אלון מצוי, אלה ארצישראלית ובר זית. אליהם מתלווים לבנה רפואי, ער אציל, אשחר, כליל החורש וקטלב. גובה העצים בתוך האפיק מגיע עד שבעה מטר.

בולען

מעל הנחל בשלוחה הדרומית ליד השביל המנדטורי נמצא בולען המכונה הוטת ג'ין. זו מערה אנכית צרה ועמוקה, שעולה ממנה אוויר חם.

חורבת נחל נחש

במורד הנחל על הגדה הצפונית מעל מחצבה קטנה נטושה, נמצאים שרידי שלושה מבנים הבנויים אבני גוויל. באתר נמצאו חרסים מהתקופה ההלניסטית. באחד החדרים נמצאו שרידי כלים מהמאה ה-17. ההשערה היא שבמקום זה התגוררה בעבר משפחת ווהאב הדרוזית שמתגוררת כיום בעספיא. באזור הנחל נמצאו טרסות נטועות עצי זית. מקום זה מוזכר כמגורי המשפחה בספרו של הגרף פון-מולינן שביקר בכרמל בסוף המאה ה-19[1].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחל מעפילים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מדריך ישראל החדש כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה, בעריכה סלמאן אבו רוכן ויעקב שורר, הוצאת משרד הביטחון 2001 עמ' 163

‪‬