קשירה רפואית – הבדלי גרסאות
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:PinelRestaint.jpg|ממוזער|דוגמה לקשירה רפואית]] |
[[קובץ:PinelRestaint.jpg|ממוזער|דוגמה לקשירה רפואית]] |
||
'''קשירה רפואית''' היא צורת הרגעה |
'''קשירה רפואית''' היא צורת הרגעה הגורמת סבל רב למטופל בה, שמוכרת ב[[בית חולים פסיכיאטרי|בתי חולים פסיכיאטריים]] עוד מ[[ימי הביניים]]. |
||
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה. |
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה. |
||
גרסה מ־06:30, 14 בינואר 2020
קשירה רפואית היא צורת הרגעה הגורמת סבל רב למטופל בה, שמוכרת בבתי חולים פסיכיאטריים עוד מימי הביניים.
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מגפיו של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.
על פי הנחיות משרד הבריאות אין לקשור חולה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, דבר הקורה לעיתים, חייבת להיות בדיקה מחודשת בתום כל 4 שעות של מצבו הפיזי והנפשי של הנקשר. החוק הקיים כיום מאפשר גם קשירות לפרקי זמן ממושכים אף מעל 24 שעות (דבר הכרוך באישור מנהל בית החולים).
האדם הרשאי להורות על קשירה הוא פסיכיאטר או רופא אחר. גם אחות יכולה להורות על פעולה זו - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף, אך למשך עד 30 דקות ולאחר מכן הדבר טעון באישור רופא.
עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאשפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, וכאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.
על פי ההנחיות בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד (סגירה בחדר מבודד וחסר גירויים כמו חדר הקשירה, אך ללא קשירה).
לאחרונה מצטמצם השימוש בחדרי קשירה (איזולאטור) לאור ההבנה כי דרך זו הולכת ונעשית טאבו בחברה המערבית, וישנה מחלוקת האם הקשירה מועילה למטופל או מזיקה למצבו. כך למשל פורסמו בשנים האחרונות בתקשורת הישראלית, לראשונה, מקרים חריגים של ניצול לרעה על ידי הפסיכיאטרים של שיטת הרגעה זו.
ראו גם
- פסיכיאטריה
- טיפול פסיכיאטרי
- בית חולים פסיכיאטרי
- אשפוז כפוי
- חדר הרגעה
- אחיזה טיפולית מרסנת
- מחלת נפש
- קשירה כימית
קישורים חיצוניים
- דו"ח עמותת בזכות בנושא הקשירה, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
- סרגי וישניבצקי ואחרים, בידוד בחדר רגיעה או קשירה למיטה, 12 בדצמבר 2010, the medical
פסח ליכטנברג, להוציא את הלוקים בנפשם מהמחלקה הסגורה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2013- דליה וירצברג-רופא, מתמודדי הנפש בישראל מפחדים למות קשורים למיטה, באתר הארץ, 22 ביוני 2015
- עידו אפרתי, אחד מכל ארבעה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקשר למיטתו, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
- תמר דרסלר, שוברים קשירה, באתר ynet, 27 במאי 2016
- עידו אפרתי, משרד הבריאות מתכנן להפסיק קשירת מטופלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2016
- רן רזניק, הצעת חוק נגד קשירת פגועי נפש בבתי חולים, ישראל היום, 1 ביולי 2018
