אברהם בר חייא – הבדלי גרסאות

אברהם בר חייא
לידה	סביבות 1070; ברצלונה, ספרד
פטירה	אחרי 1136; ברצלונה, ספרד
שם לידה	אַבְרָהָם בַּר חִיָּיא
ענף מדעי	מתמטיקה,אסטרונומיה,פילוסופיה
מקום מגורים	ספרד
תרומות עיקריות
	כתב ספרים במתמטיקה ואסטרונומיה. בעל חלק נכבד מהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים.

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־04:26, 19 בינואר 2020

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד. בעברית נוסף לשמו תואר הכבוד "הנשיא", ובערבית ניתן לו תואר הכבוד "צָאחִב א-שֻרְטַה" (صاحب الشرطة), שפירושו "מפקד המשמר".

על פי שד"ל, תואר 'הנשיא' ניתן לו בעקבות היותו מזרע דוד המלך. מבני בניו של חזקיה ראש גלות בבל, שהיגרו לספרד.

אין ידיעות ברורות על חייו. על-פי המשוער חי בשנים 1065 עד 1136, אך יש סימנים לכך שחי לפחות עד 1145.

חשיבותו בתולדות המדע

לאברהם בר חייא חלק נכבד בהפצת המדע הערבי בקרב היהודים והנוצרים, ובכך היה שותף לאחד השלבים החשובים בהתפתחות המדע באירופה. הוא היה בין הבולטים שתיווכו בין אוצר הידע המדעי בתרבות הערבית לבין מרחב העולם הנוצרי. תרומתו הייתה לא רק בחיבוריו העצמאיים בשפה העברית, אלא גם בתרגומיו מן הערבית. הוא שימש גם כמתווך לשוני עבור המתרגם הלטיני הנודע, אפלטון איש טיבולי.

בתחום המתמטיקה, היה אברהם בר חייא הראשון שהביא את האלגברה הערבית לאירופה הנוצרית ובכך מילא תפקיד חשוב בהתפתחות המתמטיקה. ספרו חבור המשיחה והתשבורת הוא הספר הראשון באירופה שהכיל פתרון מלא של המשוואה הריבועית הכללית. התרגום ללטינית של ספר זה היה אחד ממקורותיו של פיבונאצ'י לספרו "ההנדסה המעשית", שהעתיק ממנו מסקנות, רעיונות ודוגמאות.

תרומתו לשפה העברית

לפני אברהם בר חייא לא נכתבו ספרי מתמטיקה ואסטרונומיה בשפה העברית (חכמי ספרד בני זמנו כתבו בערבית), ולכן חידש אברהם בר חייא מונחים רבים במדע ובפילוסופיה, ובכך נמנה עם מניחי היסודות לכתיבה מדעית בעברית. על עבודתו החלוצית בהבאת המדע לשפה העברית כתב בפתח ספרו "יסודי התבונה ומגדל האמונה": ”ולא ברצוני נכנסתי ולא לכבודי להחזיק לי טובה, אבל רבים מגדולי דורי שאני חייב לקבל עצתם הביאוני בכל זה, מפני שלא היה בכל ארץ צרפת מהחכמות האלו ספר כתוב בלשון עברית, ועל פיהם העתקתים מספרי ישמעאל אל לשון הקדש כהשגת ידי”.

את תרומתו הייחודית לכתיבה המדעית העברית העריך גד בן-עמי צרפתי:

הוא האומן הראשון אשר הרחיב בשיטתיות את גבולות הלשון העברית, והנחיל לה מינוח מדעי, הבנוי רובו ככולו תיבות ושורשים עבריים, אשר לקחם מאוצר הלשון העברית המקורית, ומזג לתוכם את התוכן המיוחד של המונחים המדעיים הערביים; לעתים רחוקות יצר מילים חדשות משורשים עבריים על דרך תרגום שאילה, ובמקרים ספורים שאל מילים ערביות. על ידי זה הוא הניח יסוד למינוח מתמטי עברי, מדויק במשמעו וערב בצורתו, ואף בנה חלק מן הבניין הזה – וגם אם הבאים אחריו שינו בו שינויים רבים, מכל מקום יסוד המלאכה ותבניתה נשארו כפי שהניח אותם אברהם בר חייא.

הוכחה לקשר בין היקף לשטח עיגול

בספרו "חיבור המשיחה והתשבורת" הוסיף בר חייא הוכחה לגבי היחס בין היקף לשטח עיגול. הטיעון שבה מבוסס על חלוקת העיגולים לאוסף של מעגלים קוצנטריים, פתיחתם לאורך הרדיוס והפיכתם למשולש. ניתן להפוך טיעון זה להוכחה במונחים מודרניים^[1].

גאוגרפיה

רבי אברהם בר חייא^[2] תיאר את כדור הארץ כמחולק לשניים: בחציו האחד יש בעיקר יבשה ובחצי השני אוקיינוס. היבשה מיושבת לכל ארכה, 180 מעלות, ממזרח למערב. האזור המיושב מתפרש החל מ-66 מעלות צפונה מקו המשווה ומגיע עד 16 מעלות מדרום לקו המשווה. ”ומכאן ואילך לא נתברר להם ישוב, וגזרו שאין יישוב בדרום מרוב החום הראוי להמצא בו”. את החום הרב בדרום מסביר אברהם בר חייא על פי מסלול השמש ונטיית מישור המלקה מקו המשווה השמימי. החלק המיושב מצפון לקו המשווה מחולק לשבעה חלקים - 'אקלימים' - שתחומים בעזרת קווי רוחב.

תמונת העולם שהציג אברהם בר חייא הייתה מקובלת על האבן עזרא^[3] ורוב הראשונים^[4]. אברהם בר חייא פסע בעקבות תלמי והגאוגרפים המוסלמים; בעוד באירופה הנוצרית של ימי הביניים, התאוריה האריסטוטלית על חמישה אזורים גאוגרפיים^[5] זכתה להצלחה רבה יותר.

השפעה ביהדות

ההוכחה של אברהם בר חייא לקשר בין היקף מעגל לשטחו, בתוך פירוש התוספות למסכת סוכה דף ח.

בין הראשונים המצטטים ישירות מספריו של אברהם בר חייא, ניתן למנות את הרד"ק, הרז"ה, רבי יצחק בן יוסף הישראלי, 'המפרש' על הלכות קידוש החודש במשנה תורה, והאברבנאל. מאוחר יותר, רבי עזריה מן האדומים ורבי דוד גנז השתמשו בהרחבה בספריו וציטטו ממנו רבות. האברבנאל והרלב"ח הביאו ראיות לכך שככל הנראה גם הרמב"ן שאב מספריו.

ספריו של רבי אברהם בר חייא

יסודי התבונה ומגדל האמונה: אנציקלופדיה מדעית שתחומיה הם אריתמטיקה, גאומטריה, אופטיקה, מוזיקה ואסטרונומיה. רק חלק קטן מספר זה נשתמר עד ימינו. ספרים מסוג זה היו מקובלים בקרב הערבים במאה ה-9 עד המאה ה-11.
חיבור המשיחה והתשבורת: ספר עזר למודד קרקעות, ובו רקע תאורטי באריתמטיקה ובגאומטריה. על-פי תרגומו ללטינית חובר בשנת 1116, אך לפי הנתונים האסטרונומיים שבו משערים שחובר כשלושים שנה מאוחר יותר (להשערה זו השפעה על מועד מותו המשוער של בר חייא). החלק השלישי של ספר זה מבוסס על אחד מספרי אוקלידס שאבד.
ספר העיבור: על הלוח העברי, חובר בשנת 1123. על אודות ספר זה כתב הרמב"ם את דברי השבח הבאים: "וכבר חבר זולתנו בספרד בזה העניין וזולתו מהמין הזה חבור נאה מאד, שאין בינו ובין החבורין שחברו במזרח בענייני העבור דומיא בשום צד".
מגילת המגלה: על חישוב הקץ ועל ביאת המשיח. מועד חיבורו הוא בין השנים 1120-1129.
צורת הארץ ותבנית השמיים: על גאומטריה ואסטרונומיה. חובר בשנת 1132.
חשבון מהלכות הכוכבים: המשך לספר הקודם. הושלם בשנת 1136. בספר זה נידונות פונקציות טריגונומטריות, לראשונה בשפה העברית.
לוחות הנשיא: לוחות אסטרונומיים.
איגרת אל ר' יהודה בן ברזילי: חיבור קצר להגנת האסטרולוגיה.
הגיון הנפש: ספר פילוסופיה העוסק בתורת הנפש ובתורת המידות.
גדר האדם: מוזכר בתשובות הרשב"א, אך אבד.
ספר הגלגול: מוזכר על ידי הרד"ק, אך אבד.

תרגומיו ליצירות של אחרים

הרשימה הבאה כוללת כמה תרגומים ללטינית שהתבססו, ככל הנראה, על תרגומיו של בר חייא מן הערבית אל השפה העברית:

De Horarum Electionibus מאת עלי בן אחמד אל-אימרני
Capitula Centiloquium אפוריזם באסטרולוגיה
ביאורו של אחמד אבן יוסוף לחיבור Centiloquium המיוחס לתלמי (אסטרונום)
De Astrolabio - על מכשיר האצטרולב, מאת רודולף מבורגס.
Liber Augmenti et Diminutionis - חיבור במתמטיקה

לקריאה נוספת

גד בן-עמי צרפתי, מונחי המתמטיקה בספרות המדעית העברית של ימי הביניים, הוצאת מאגנס, תשכ"ט, עמ' 61-129.
גד בן-עמי צרפתי, "אברהם בר חייא, ראשון המתמטיקאים היהודים", אלף אפס, 2002.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר חייא הנשיא הספרדי", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 25–27, באתר היברובוקס
"אברהם בר חייא הנשיא הספרדי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 94–95, באתר היברובוקס
אברהם בר חייא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
קלרה זיסקין, חיבורים מתמטיים של שני חכמי ספרד: אברהם בר חייא ואברהם אבן עזרא, על"ה 33, תשס"ה, עמודים, 12-22.
הספר מגילת המגלה של אברהם בר חייא
המחשה לנוסחת שטח מעגל על פי אברהם בר חייא
אברהם בר חייא, באתר MacTutor (באנגלית)

הערות שוליים

^ A mechanical derivation of the area of a sphere, American Mathematical Monthly 108 (2001), 10-15
^ ספר העיבור מאמר ראשון וספר צורת הארץ שער ראשון ושער תשיעי.
^ תהלים כד א, צח ג, קז א; דניאל ח ט; צפניה ב יג.
^ אברהם מלמד, ארץ-ישראל והתיאוריה האקלימית במחשבה היהודית, בתוך: ארץ-ישראל בהגות היהודית בימי הביניים (תשנא) עמ' 52-78; חיים קרייסל, מבוא למאמר התנינים, בתוך: כתבי רבי משה אבן תיבון (תשע) עמ' 231-230.
^ שני אזורים קפואים בקטבים; אזור 'יוקד', שאינו ניתן למגורים או למעבר, סביב קו המשווה; ושני אזורים ממוזגים מצפון ומדרום לאזור היוקד.

[1] A mechanical derivation of the area of a sphere, American Mathematical Monthly 108 (2001), 10-15

[2] ספר העיבור מאמר ראשון וספר צורת הארץ שער ראשון ושער תשיעי.

[3] תהלים כד א, צח ג, קז א; דניאל ח ט; צפניה ב יג.

[4] אברהם מלמד, ארץ-ישראל והתיאוריה האקלימית במחשבה היהודית, בתוך: ארץ-ישראל בהגות היהודית בימי הביניים (תשנא) עמ' 52-78; חיים קרייסל, מבוא למאמר התנינים, בתוך: כתבי רבי משה אבן תיבון (תשע) עמ' 231-230.

[5] שני אזורים קפואים בקטבים; אזור 'יוקד', שאינו ניתן למגורים או למעבר, סביב קו המשווה; ושני אזורים ממוזגים מצפון ומדרום לאזור היוקד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 לאברהם בר חייא חלק נכבד בהפצת ה[[מדע]] הערבי בקרב היהודים והנוצרים, ובכך היה שותף לאחד השלבים החשובים בהתפתחות המדע באירופה. הוא היה בין הבולטים שתיווכו בין אוצר הידע המדעי בתרבות הערבית לבין מרחב העולם הנוצרי. תרומתו הייתה לא רק בחיבוריו העצמאיים בשפה העברית, אלא גם בתרגומיו מן הערבית. הוא שימש גם כמתווך לשוני עבור המתרגם הלטיני הנודע, אפלטון איש טיבולי.
-היה הראשון שהביא את ה[[אלגברה]] הערבית לאירופה הנוצרית ובכך מילא תפקיד חשוב בהתפתחות המתמטיקה. ספרו '''חבור המשיחה והתשבורת''' הוא הספר הראשון באירופה שהכיל פתרון מלא של ה[[משוואה ריבועית|משוואה הריבועית]] הכללית.
+בתחום ה[[מתמטיקה]], היה אברהם בר חייא הראשון שהביא את ה[[אלגברה]] הערבית לאירופה הנוצרית ובכך מילא תפקיד חשוב בהתפתחות המתמטיקה. ספרו '''חבור המשיחה והתשבורת''' הוא הספר הראשון באירופה שהכיל פתרון מלא של ה[[משוואה ריבועית|משוואה הריבועית]] הכללית.
+התרגום ללטינית של ספר זה היה אחד ממקורותיו של [[פיבונאצ'י]] לספרו "ההנדסה המעשית", שהעתיק ממנו מסקנות, רעיונות ודוגמאות.
-התרגום ללטינית של ספרו של אברהם בר חייא, "חיבור המשיחה והתשבורת", היה אחד ממקורותיו של [[פיבונאצ'י]] לספרו "ההנדסה המעשית", שהעתיק ממנו מסקנות, רעיונות ודוגמאות.
 ==תרומתו לשפה העברית==