שור הבר – הבדלי גרסאות
←נסיון השבתו לטבע: לא הגיוני וללא מקור גם כאן וגם שם |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מיון |
{{מיון |
||
|שם=שור הבר |
|שם=שור הבר |
||
|תמונה=[[קובץ:Aurochs bull.jpg|230px|]] |
|תמונה=[[קובץ:Copenhagen Zoological Museum Aurochs bull.jpg|230px|]] |
||
[[קובץ:Aurochs liferestoration.jpg|230px|השוואה של שור הבר לפרה ולאדם]] |
[[קובץ:Aurochs liferestoration.jpg|230px|השוואה של שור הבר לפרה ולאדם]] |
||
|כיתוב=השוואה של שור הבר לפרה ולאדם |
|כיתוב=השוואה של שור הבר לפרה ולאדם |
||
גרסה מ־15:11, 23 בינואר 2020
 שור הבר
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| סוג: | פר |
| מין: | שור הבר |
| שם מדעי | |
 Bos primigeniusבויאנוס, 1827 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
שור הבר או בקר בר הידוע גם כאורוקס (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.
אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.
לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.
גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג.
נסיון השבתו לטבע
ממשלת רוסיה ניסתה להשיבו לטבע ע"י הכלאה של ביזון אירופי עם פרה - ראה על כך בערך ביזון אירופי.[דרוש מקור]
שור הבר בארץ ישראל
שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות[2], שרידיהם נמצאו באתרים רבים בחבל הים תיכוני, מכל התקופות הפרהיסטוריות.
אולם מספר הממצאים הארכאו-זואולוגיים הולך ופוחת לאחר מכן והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבעבר הירדן[3].
זיהוי מקראי
קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"[4]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]
- ^ זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה
- ^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
- ^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.
.JPG)
.jpg)
