מאיר הלוי מאפטא

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא

לידה	1760 ה'תק"ך אפטא, רפובליקת פולין
פטירה	1831 (בגיל 71 בערך) כ"ה בתמוז ה'תקצ"א אפטא
מקום קבורה	אפטא
מקום מגורים	סטבניץ, אפטא
מקום פעילות	אפטא
תקופת הפעילות	? – 26 ביולי 1829
רבותיו	רבי יעקב יצחק הורוביץ
חיבוריו	אור לשמים
אב	שמואל
אם	פייגא
צאצאים	בניו: רבי פינחס אב"ד אפטא, רבי ישראל מסטשוב. חתניו: רבי יעקב קופיל (אחיינו של החוזה מלובלין), רבי מנחם מנדל רובין מגלגוב, רבי אריה ליבוש ניהוז מחלם
אדמו"ר ה־1

רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (ה'תק"ך ,1760 - כ"ה בתמוז ה'תקצ"א, 1831) היה אדמו"ר חסידי ורב בעיר אפטא. ממנו יצאה שושלת אפטא. חיבורו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.

ביוגרפיה

רבי מאיר הלוי נולד לרבי שמואל סגל הלוי רוטנברג, נצר לרבי ישעיה הלוי הורוביץ, ולפייגא נצר לש"ך. בנעוריו התייתם מאביו ואמו גידלתו לבדו.

רבי מאיר הלוי למד בישיבת רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ מחבר הספר "כתר כהונה" ואב"ד סטבניץ ופינצ'וב. בהמשך, היה לתלמידו של החוזה מלובלין.

רבי מאיר היה מגדולי המתנגדים לשיטת חסידות פשיסחא.

כשעזב הרב אברהם יהושע השיל מאפטא את העיר, עבר רבי מאיר לכהן כרב העיר, שם כיהן עד יום מותו.

הוא הצטיין בבקיאות רבה בש"ס ובפוסקים וכאשר עבר רבו רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ מסטאבניץ לפינצ'וב נתקבל כרב בסטאבניץ בעודנו צעיר לימים, משם עבר לרבנות אפטא.

היה גם גדול בתורת הנסתר. כשנפטר החוזה מלובלין הלכו רבים מתלמידיו לאפטא אחר רבי מאיר בשל כשרונותיו המיוחדים לשמש מנהיג בישראל. חסידים מסרו שזה היה גם רצונו של החוזה, כי רבי מאיר ימלא את מקומו, ולפי המסורת החסידית, הנהגתו הייתה הכי דומה להנהגת החוזה, משאר התלמידים. היה נאמן לשיטת החסידות כפי שקיבלה מרבותיו, והתנגד לדרך החדשה של רבי שמחה בונם מפשיסחה, שרצה לבססה על יסודות העיון השכלי.

ספרו "אור לשמים" על התורה הכתוב בדרך הפרד"ס מכיל גם קצת חידושים ושו"ת בדרך הפלפול.

גם בניו רבי פנחס ורבי ישראל היו צדיקים מפורסמים.

נפטר באפטא בכ"ה בתמוז תקצ"א (1831).

תפילת רבי מאיר מאפטא

רבי מאיר הלוי אף חיבר תפילה אשר ענינה הוא חיזוק האמונה בהשם.

תפילה זו היה רגיל הרב שלמה רבינוביץ מראדומסק (מחבר ספר תפארת שלמה) לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום.

ב-2015 הוציא אברהם פריד שיר הנני בידך על מילות הלקוחות מתוך תפילה זו:

”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ, אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה.” (לחן פנחס ברייער)

תלמידיו

• רבי חיים אב"ד קאמיינסק ווולברום בעל "זכיון חיים" (גם הוא תלמידו של החוזה מלובלין)
• רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל ה"דברי חיים"
• רבי שלמה הכהן מרדומסק בעל ה"תפארת שלמה"
• רבי יהודה פסח מליפסק
• רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי
• רבי שמואל מדריליטש, כיהן אחרי פטירת רבו באדמו"רות.

קישורים חיצוניים

• תפילת רבי מאיר מאפטא
• מאיר הלוי מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"