שור הבר – הבדלי גרסאות

שור הבר
	השוואה של שור הבר לפרה ולאדם
מצב שימור
	נכחד נכחד (EX)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	פרים
סוג:	פר
מין:	שור הבר
שם מדעי
	Bos primigenius; ‏בויאנוס, 1827
תחום תפוצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:47, 2 בפברואר 2020

שור הבר או בקר בר הידוע גם כאורוקס (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד. היה נפוץ בכל אירופה ובאזורים רבים באסיה ובאפריקה, ומשערים שממנו פותחו כמה מגזעי הבקר המשמשים את האדם.

אורכו של שור הבר היה כשלושה מטרים וגובהו הגיע ל-1.8 מטר. צבעו היה שחור ולאורך גבו נמתח פס לבן.

לפי הממצא הארכיאו-זואולוגי השור התקיים בתחומי ארץ ישראל עד שלהי תקופת הברזל, שור הבר נכחד כליל מן העולם בשנת 1627 בפולין.

גודלו ועצמתו של שור הבר הרשימו את האדם מאז ימי קדם, האדם הקדמון נהג לצוד אותו כדי לאכלו והוא גם מופיע בציורי מערות, בסמל מולדובה ובסמלה של מקלנבורג.

נסיון השבתו לטבע

ממשלת רוסיה ניסתה להשיבו לטבע על ידי הכלאה של ביזון אירופי עם פרה - ראה על כך בערך ביזון אירופי.^[^{דרוש מקור]}

שור הבר בארץ ישראל

שורי הבר חיו בארץ ישראל בתקופות קדומות^[2], שרידיהם נמצאו באתרים רבים בחבל הים תיכוני, מכל התקופות הפרהיסטוריות.

אולם מספר הממצאים הארכאו-זואולוגיים הולך ופוחת לאחר מכן והאחרון שבהם הוא משלהי תקופת הברזל בתל חשבון שבעבר הירדן^[3].

זיהוי מקראי

קיימת סברה ששור הבר הוא למעשה התאו המקראי והמין המכונה היום תאו הוא בעצם המין המכונה בלשון חז"ל "כוי"^[4]. כמו כן, קיימת סברה אחרת שהשור הוא הראם המקראי, שכן הוא מופיע בתקבולת עם הפר (דברים לג יז; ישעיהו לד ז; תהילים כט ו).^[5].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שור הבר בוויקישיתוף

שור הבר, באתר ITIS (באנגלית)
שור הבר, באתר NCBI (באנגלית)
שור הבר, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

^ שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]
^ זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה
^ מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977
^ זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.

ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[IucnRedList-1] שור הבר באתר הרשימה האדומה של IUCN

[2] Ella Tsahar ואחר', [http://lecturers.haifa.ac.il/en/hcc/gbaroz/Documents/Tsahar%20et%20al.%20PLoS%20One%202009.pdf Distribution and Extinction of Ungulates during the Holocene of the Southern Levant]

[3] זהר עמר רם בוכניק גיא בר עוז, זיהוי החיות הטהורות במקרא לאור מחקר הארכאו-זאולוגיה

[4] מילון העברית המקראית, ערך "ראם", עמ' 977

[5] זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר-עוז, זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו-זואולוגיה, קתדרה 132 (תשס"ט), עמ' 54-33.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==נסיון השבתו לטבע==
-ממשלת רוסיה ניסתה להשיבו לטבע ע"י הכלאה של [[ביזון אירופי]] עם [[פרה]] - ראה על כך בערך [[ביזון אירופי]].{{מקור}}
+ממשלת רוסיה ניסתה להשיבו לטבע על ידי הכלאה של [[ביזון אירופי]] עם [[פרה]] - ראה על כך בערך [[ביזון אירופי]].{{מקור}}
 == שור הבר בארץ ישראל ==

פרים
בקר
פר	יאק הבית • יאק הבר • גאור • גאיאל • בנטנג • קופראי • בקר הבית
ביזון	ביזון אמריקאי • ביזון אירופי
תאו	תאו מים • תאו אסייתי • תאו הפיליפינים • אנואה השפלה • אנואה ההרים
סינצרוס	תאו אפריקני
סאולה	סאולה
סלילני קרניים
קודו	קודו ניאלה • קודו הרים • בונגו • קודו זוטר • קודו משורטט • קודו סילבטיכוס • קודו הביצות • קודו גמלוני
אילנד	אילנד ענק • אילנד מצוי
קצרי קרניים
ארבע קרן	ארבע קרן
נילגאי	נילגאי