קשירה רפואית – הבדלי גרסאות
מ ←אופן הטיפול: אין לי כח להתווכח אתך, לתוספת הזו אני מתנגד תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
←אופן הטיפול: הרחבתי. קראתי וראיתי הרבה עדויות. אני יכול להביא הוכחות על עדויות מהאינטרנט, אבל זה פשוט קיים בכל העדויות. |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== אופן הטיפול == |
== אופן הטיפול == |
||
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה. |
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מ[[גפיים|גפיו]] של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה. |
||
דרך השפעת ההליך היא גרימת סבל רב למטופל שהוא הגורם הפעיל בהליך ומאפשר את תפקודו בהכנעת המטופלים לרצון המטפלים בהם ובכך מאפשר השפעה פסיכולוגית. ההליך עצמו גורם למתח פסיכולוגי רב, שמועצם על ידי הבידוד שגורם לחוסר גירויים שכליים, ואף לסבל העשוי לגרום למטופל אף לצרוח ולהתפתל במהלך השהות במצב קשירה. |
|||
במקרים מסוימים, הקשירה נעשית כך שאמנם יהיה בידוד מסוים, אך מטופלים אחרים במחלקה, עדיין יכולים לראות או לשמוע את תוצאות הטיפול. |
|||
==בישראל== |
==בישראל== |
||
בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה ל[[אלימות מילולית]] כלפי הצוות הרפואי. בסוף [[העשור השני של המאה ה-21]], עקב לחץ ציבורי{{מקור}}, פרסם [[משרד הבריאות]] הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת ה[[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]]. |
בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה ל[[אלימות מילולית]] כלפי הצוות הרפואי. בסוף [[העשור השני של המאה ה-21]], עקב לחץ ציבורי{{מקור}}, פרסם [[משרד הבריאות]] הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת ה[[בידוד (פסיכיאטריה)|בידוד]]. |
גרסה מ־06:02, 8 בפברואר 2020
קשירה רפואית שיטה טיפולית פסיכיאטרית להרגעת מטופלים המסוכנים לעצמם או לאחרים המוכרת בבתי חולים פסיכיאטריים עוד מימי הביניים.
אופן הטיפול
חדר הקשירה הוא בדרך כלל חדר מבודד, ומלבד החפצים הנדרשים לקשירה עצמה הוא ריק. במהלך הקשירה נקשרים שניים או יותר מגפיו של החוסה אל מיטה מיוחדת. במהלך הקשירה תנועתו של הנקשר מאד מוגבלת והוא איננו כמעט יכול לזוז במהלך כל הקשירה.
דרך השפעת ההליך היא גרימת סבל רב למטופל שהוא הגורם הפעיל בהליך ומאפשר את תפקודו בהכנעת המטופלים לרצון המטפלים בהם ובכך מאפשר השפעה פסיכולוגית. ההליך עצמו גורם למתח פסיכולוגי רב, שמועצם על ידי הבידוד שגורם לחוסר גירויים שכליים, ואף לסבל העשוי לגרום למטופל אף לצרוח ולהתפתל במהלך השהות במצב קשירה.
במקרים מסוימים, הקשירה נעשית כך שאמנם יהיה בידוד מסוים, אך מטופלים אחרים במחלקה, עדיין יכולים לראות או לשמוע את תוצאות הטיפול.
בישראל
בעבר נעשה שימוש בקשירה כאמצעי שכנוע, ענישה והרתעה, וכתגובה לאלימות מילולית כלפי הצוות הרפואי. בסוף העשור השני של המאה ה-21, עקב לחץ ציבורי[דרוש מקור], פרסם משרד הבריאות הנחיות ולפיהן אין להשתמש בקשירה אלא כדי למנוע סכנה למטופל או לסובבים, וגם במקרים אלו יש להעדיף את שיטת הבידוד.
על פי הנחיות משרד הבריאות אין לקשור חולה מעל לארבע שעות, ואם יש צורך בקשירה ארוכה יותר, דבר הקורה לעיתים, חייבת להיות בדיקה מחודשת בתום כל 4 שעות של מצבו הפיזי והנפשי של הנקשר. החוק הקיים כיום מאפשר גם קשירות לפרקי זמן ממושכים אף מעל 24 שעות (דבר הכרוך באישור מנהל בית החולים).
האדם הרשאי להורות על קשירה הוא פסיכיאטר או רופא אחר. גם אחות יכולה להורות על פעולה זו - במקרה ששני אלו לא נמצאים והצורך בקשירה הוא דחוף, אך למשך עד 30 דקות ולאחר מכן הדבר טעון באישור רופא.
עוד על פי הנחיות משרד הבריאות, נאסר כי קשירה תעשה עקב הסיבות הבאות: כאמצעי ענישה, כאמצעי חינוכי, כאמצעי לעיצוב ההתנהגות, כאמצעי הרתעה באלימות מילולית, כאמצעי לטפל באי שקט שאינו מסכן את המטופל או את סביבתו, בסירוב למלא הוראות, בסירוב ללקיחת טיפול תרופתי, באי הסכמה לאשפוז, במחסור בכוח אדם במשמרת, וכאמצעי שליטה ליצירת משמעת בקרב המטופלים.
על פי ההנחיות, בכל מצב בו ניתן הדבר, יש להעדיף בידוד.
שימושים אחרים
בנוסף לשימוש בקשירה בפסיכיאטריה, נעשה שימוש ברפואה בקשירת מטופלים גם במקרים נוספים, למשל קשירת חולה קשיש שעלול ליפול מהמיטה, חולה שסובל מפגיעת ראש ועלול להסיר מעצמו ציוד רפואי או בזמן ניתוח או טיפול הדורש חוסר תזוזה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דו"ח עמותת בזכות בנושא הקשירה, בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות
- סרגי וישניבצקי ואחרים, בידוד בחדר רגיעה או קשירה למיטה, 12 בדצמבר 2010, the medical
- פסח ליכטנברג, להוציא את הלוקים בנפשם מהמחלקה הסגורה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2013
- דליה וירצברג-רופא, מתמודדי הנפש בישראל מפחדים למות קשורים למיטה, באתר הארץ, 22 ביוני 2015
- עידו אפרתי, אחד מכל ארבעה מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים נקשר למיטתו, באתר הארץ, 23 במרץ 2016
- תמר דרסלר, שוברים קשירה, באתר ynet, 27 במאי 2016
- עידו אפרתי, משרד הבריאות מתכנן להפסיק קשירת מטופלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2016
- רן רזניק, הצעת חוק נגד קשירת פגועי נפש בבתי חולים, ישראל היום, 1 ביולי 2018
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.