ח'ירבת אל-חמאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
אין תקציר עריכה
שורה 38: שורה 38:
ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]]. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[השרון|שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[עראבה (שומרון)|עראבה]] ו-10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]].
ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת ב[[תל]] בצפון מערב ה[[שומרון]], סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של [[נחל חדרה]]. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין [[עמק דותן]] ל[[השרון|שרון]], כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות [[מבוא דותן]], 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי [[עראבה (שומרון)|עראבה]] ו-10 ק"מ מזרחית ל[[באקה-ג'ת|באקה אל-גרבייה]], בגובה של 247 מ' מעל [[גובה פני הים|פני הים]].
==היסטוריה==
==היסטוריה==
במקום נמצאו שרידים החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]], כנראה מ[[המאה ה-10 לפנה"ס]]. התגלו ממצאים [[כנען|כנעניים]] רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר [[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] של ה[[אשרה (אלה)|אלה אשרה]]. רוב השרידים שבתל הם מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי [[אלכסנדר ינאי]]"{{הערה|שם=zar|1= אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118}}.
במקום נמצאו שרידים החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]], כנראה מ[[המאה ה-10 לפנה"ס]]. התגלו ממצאים [[כנען|כנעניים]] רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר [[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]] של ה[[אשרה (אלה)|אלה אשרה]]. רוב השרידים שבתל הם מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]], שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי [[אלכסנדר ינאי]]"{{הערה|שם=זרטל|אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118}}.


העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר{{הערה|שם=zar}}.
העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף [[המאה ה-1]], היא תקופת [[המרד הגדול]]. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר{{הערה|שם=זרטל}}.

על פי [[יוסף בן מתתיהו]] העיר [[נרבתא]] הוחרבה בידי [[קסטיוס גאלוס]] בתחילת המרד{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]] [[מלחמות היהודים]] פרק ב}}.

בשנים 1980-1982 חפר במקום [[אדם זרטל]] יחד עם חברי קיבוצו, [[עין שמר]]{{הערה|{{דבר||חברי עין שמר חפרו בנרבתא|1980/10/20|00815}}}}.


על פי [[יוסף בן מתתיהו]] העיר [[נרבתא]] הוחרבה בידי [[קסטיוס גאלוס]] בתחילת המרד{{הערה|1=[[יוסף בן מתתיהו]] [[מלחמות היהודים]] פרק ב}}.
==תיאור העיר==
==תיאור העיר==
בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1982]] זוהו האתרים הבאים:
בחפירות שנערכו במקום בשנת [[1982]] זוהו האתרים הבאים:

* העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "[[גלגל שיניים]]". בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם [[מקווה|מקוואות]], המאפיין הימצאות יהודים במקום.
* העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "[[גלגל שיניים]]". בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם [[מקווה|מקוואות]], המאפיין הימצאות יהודים במקום.


* מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת-קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.
* מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת-קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.


* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה (צבא)|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. [[סוללת מצור]] ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור{{הערה|שם=zar}}.
* מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: [[דייק]], [[סוללה (צבא)|סוללת]] מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. [[סוללת מצור]] ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור{{הערה|שם=זרטל}}.
==זיהוי השרידים במקום==
==זיהוי השרידים במקום==
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ערבה{{הערה|שם=zar}}..
יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות [[שלמה]]. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא ב[[ספר מלכים]] א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ערבה{{הערה|שם=זרטל}}.


הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור [[השרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טולכרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[תל דור|דֹּאר]]
הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור [[השרון]] ו[[עמק חפר]], כללה את העיר [[שוכה]], המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מ[[טולכרם]]. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת [[תל דור|דֹּאר]]
שורה 63: שורה 65:
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Hirbat el Hamam}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Hirbat el Hamam}}
* [[אדם זרטל]], [http://www.zakai.com/adam/keysites.htm בראשית ישראל]- עם נולד - עמותת סקר השומרון ומזבח הר עיבל
* [[אדם זרטל]], [http://www.zakai.com/adam/keysites.htm בראשית ישראל] - עם נולד - עמותת סקר השומרון ומזבח הר עיבל


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אתרים הלניסטיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אתרים הלניסטיים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אתרים ארכאולוגיים כנעניים בארץ ישראל]]

גרסה מ־22:11, 10 בפברואר 2020

ח'ירבת אל-חמאם
מבט על ח'ירבת אל-חמאם
מבט על ח'ירבת אל-חמאם
שמות נוספים נרבתא
מידות
שטח 40 דונם
גובה מעל פני הים 247 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות
תקופת הברזל II
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
מאורעות המרד הגדול
אתר ארכאולוגי
התגלה 1978
חפירות אוניברסיטת חיפה במסגרת סקר הר מנשה.
ארכאולוגים אדם זרטל
מצב הרוס
גישה לציבור לא
מיקום
קואורדינטות 32°24′26″N 35°08′01″E / 32.4073102°N 35.1335506°E / 32.4073102; 35.1335506
מפה
מפה מפורטת של האתר וסביבתו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ח'ירבת אל-חמאם[1] הוא אתר ארכאולוגי אשר התגלה על ידי אדם זרטל, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, במסגרת סקר הר מנשה.

ח'ירבת אל-חמאם ממוקמת בתל בצפון מערב השומרון, סמוך ומדרום לוואדי ג'וז, אחד היובלים של נחל חדרה. ח'ירבת אל-חמאם מצויה במחצית הדרך בין עמק דותן לשרון, כ-3 קילומטר מערבית-דרומית להתנחלות מבוא דותן, 4 ק"מ מערבית צפונית לכפר הערבי עראבה ו-10 ק"מ מזרחית לבאקה אל-גרבייה, בגובה של 247 מ' מעל פני הים.

היסטוריה

במקום נמצאו שרידים החל מתקופת הברזל II, כנראה מהמאה ה-10 לפנה"ס. התגלו ממצאים כנעניים רבים, בהם שרידי מבנים, חרסים וכלים, בהם חפצי פולחן, בעיקר צלמיות של האלה אשרה. רוב השרידים שבתל הם מתקופה ההלניסטית, שבה נבנו הביצורים של העיר העליונה, "אולי - על דרך ההשערה – על ידי אלכסנדר ינאי"[2].

העיר פסקה להתקיים, על פי עדות המטבעות והחרסים, בסוף המאה ה-1, היא תקופת המרד הגדול. הדבר מתאים לעדותה של מערכת המצור. לא נמצאו עדויות לחורבן או שריפה, ונראה שהעיר ניטשה. בהיעדר עדויות היסטוריות ברורות אפשר רק לשער את נסיבות סופה של העיר. מערכת המצור המשוכללת, והעובדה שהדייק לא נסגר בדרום, רומזים על אפשרות כניעתם של תושבי העיר[2].

על פי יוסף בן מתתיהו העיר נרבתא הוחרבה בידי קסטיוס גאלוס בתחילת המרד[3].

בשנים 1980-1982 חפר במקום אדם זרטל יחד עם חברי קיבוצו, עין שמר[4].

תיאור העיר

בחפירות שנערכו במקום בשנת 1982 זוהו האתרים הבאים:

  • העיר העליונה - העיר בוצרה על ידי חומה עבה עגולה בצורת "גלגל שיניים". בצד הצפוני התגלה שער שלא נחפר. אותר רחוב ומבני מגורים, בחלקם עם מקוואות, המאפיין הימצאות יהודים במקום.
  • מערכת המים - כללה ארבעה בורות חצובים תת-קרקעיים גדולים, שכל אחד מהם הכיל כ-500 מ"ק מים בממוצע. הבורות קבלו את מימיהם מ"אמת מים" שאספה את מי הגשם ממדרונות העיר ומגגות בתי העיר.
  • מערכת המצור הרומאית - מסביב לעיר התגלתה מערכת מצור רומית, כמעט שלמה, הכוללת: דייק, סוללת מצור ומחנות. אורך הדייק היה כ-2 ק"מ. נמצאו שלושה מחנות מצור, שניים קטנים ואחד בינוני. סוללת מצור ארכה היה כ-110 מ' ורחבה כ-3 מ'. הסוללה ניצבת לחומת העיר וניגשת לחלקה התחתון. גובה הסוללה כיום כמטר אחד מעל פני האוכף, וחלקה הדרומי עוצב בצורת מעין משולש, שפורש על ידי החופרים כרחבת בניה (Baulager) - המקום שבו נהג הצבא הרומי להרכיב את מכונות המצור[2].

זיהוי השרידים במקום

יש המזהים את המקום בתור "אֲרֻבּוֹת", "עיר מחוז" בימי מלכות שלמה. היה זה מקום מושבו של בן-חסד, אחד הנצבים של שלמה המלך כפי שמובא בספר מלכים א':" וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים-עָשָׂר נִצָּבִים, עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-בֵּיתוֹ: חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל-אחד (הָאֶחָד), לְכַלְכֵּל. ... בֶּן-חֶסֶד, בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה, וְכָל-אֶרֶץ חֵפֶר. (פרק ד',ז' - י'). השם ארבות נשתמר כנראה בשמו של הכפר הסמוך ערבה[2].

הנציבות השלישית של שלמה המלך חלשה על אזור השרון ועמק חפר, כללה את העיר שוכה, המזוהה היום בין השאר עם הכפר הערבי "שְוֵיכָּה" " 3 ק"מ צפונית מטולכרם. המחוז של ימי שלמה גבל בדרום עם המחוז השני - של הנציב בֶּן-דֶּקֶר : "בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן", במזרח עם המחוז הראשון - של בֶּן-חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם ובצפון עם המחוז הרביעי - של בֶּן-אֲבִינָדָב, בנפת דֹּאר

לאור שרידי הדייק והמחנות הצבא בעלי אופי רומאי מניחים כי הייתה גם העיר נרבתא המוזכרת אצל יוסף בן מתתיהו כמקום אליו נמלטו יהודי קיסריה. אולם, במקור זה אין עדות לקיומו של המצור על העיר, וזיהויה שנוי במחלוקת.

לקריאה נוספת

אדם זרטל, ארובות, חפר והנציבות השלישית של שלמה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1984

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ח'ירבת אל-חמאם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במפה האתר רשום בתור "ח'ירבת אל-חמם" - ללא "א"
  2. ^ 1 2 3 4 אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
  3. ^ יוסף בן מתתיהו מלחמות היהודים פרק ב
  4. ^ חברי עין שמר חפרו בנרבתא, דבר, 20 באוקטובר 1980