הרס יצירתי – הבדלי גרסאות
ערך חדש- גרסה 1 |
מ ADI ARBEL העביר את הדף טיוטה:הרס יצירתי לשם הרס יצירתי: מוכן לפרסום |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־00:47, 17 בפברואר 2020
*הרס יצירתי*
הרס יצירתי (באנגלית Creative destruction) הינו מונח המתייחס למנגנון הבלתי פוסק של חדשנות במוצרים ותהליכים, באמצעותו יחידות ייצור חדשות המחליפות מערכות מיושנות. את המונח תבע, במשמעותו המודרנית, כלכלן אוסטרי בשם יוזף שומפטר. בספרו החשוב ביותר Capitalism, Socialism& Democracy [1] שפורסם בשנת 1942. לפי שומפטר, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה כלכלית. בשנות התשעים, הכלכלן קלייטון כריסטנסן הרחיב את המושג "הרס יצירתי" עם תיאוריית [[החדשנות המשבשת]]
היסטוריה
כלכלנים מעטים התמקדו בדינמיות וביצרנות (פרודוקטיביות) חסרות התקדים של המערכת הקפיטליסטית. למעשה, אחד הבודדים שכתבו בהרחבה על נושא זה היה קרל מרקס, אשר שיבח את המערכת הקפיטליסטית, אותה כינה גם “הבורגנות”, אך בה בעת, התייחס בשלילה לתחרות העזה בין עסקים, אשר גורמת לעסקים מוצלחים להחליף עסקים פחות מוצלחים בתדירות גבוהה. להבדיל ממרקס, שומפטר התייחס לעובדה זו כדבר חיובי. שומפטר טען שצמיחה כלכלית מגיעה בעיקר מחידושים ויוזמות אשר גורמים לקפיצות מדרגה בצמיחה.
איך עובד תהליך הרס יצירתי?
בתקופתו טען שומפטר, היזם הקפיטליסטי, גורם להרס יצירתי בכך שהוא הורס בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה זו של הרס ויצירה היא, לדבריו, הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.
הבעיה העיקרית עם מנגנון ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, היא שהוא גורם לעלייתם של מתנגדים רבים החשים מאוימים בגלל השינויים הרבים. במילים אחרות, פיתוח וקדמה מביאים עמם איכות חיים ושגשוג, אך לרוב הם כוללים גם פיטורי עובדים וסגירת מפעלים – שהצורך בהם אבד עם התמורות והפיתוחים השונים. תורת ההרס היצירתית מתייחסת לכלכלה כתהליך אורגאני ודינאמי, מה שעומד בניגוד מוחלט למודלים של כלכלה מסורתית. שיווי משקל כבר לא מטרתם של תהליכי שוק. במקום זאת, דינמיקות רבות משתנות כל הזמן או מוחלפות בחדשנות ותחרות. יזמים ועובדים בטכנולוגיות חדשות ייצרו בהכרח חוסר שיווי משקל ויבליטו הזדמנויות רווח חדשות. יצרנים ועובדים המחויבים לטכנולוגיה ישנה יותר, יישארו תקועים. בעיני שומפטר, פיתוח כלכלי הוא תוצאה טבעית של כוחות פנימיים בשוק ונוצר על ידי ההזדמנות לחפש רווח.
השלכותיו והשפעותיו של ההרס היצירתי
בתהליך ההרס היצירתי, חברות חופשיות משנות סדרים כלכליים ותעשייתיים ומתאימות עצמן לצרכים וליכולות של אזרחיהן כפי שמשתמע מהמילה הרס, התהליך מביא בהכרח למפסידים ומנצחים. עוד בתקופת המהפכה התעשייתית בבריטניה, בין הנפגעים היו אותם עובדים שהמכונות נישלו מפרנסתם (תנועת הלודיטים) לדוגמה ענף החקלאות- כיום, מסוגל הענף לייצר מזון לכ- 7 מיליארד בני אדם- באמצעות 2% בלבד מכח העבודה. יחד עם זאת, לא כך היה הדבר לפני 150 שנה. אז נזקקו החקלאים ליותר מ- 40% מכח העבודה כדי להאכיל אוכלוסיה קטנה בהרבה. פיטורי הענק בענף החקלאות, שהתרחשו עם התפתחות האמצעים והיכולות, הובילו להקצאת עובדים יעילה יותר בתעשיות חדשות ומתפתחות, אשר נזקקו לידיים מיומנות והיו מוכנות לשלם משכורות טובות בהרבה משקיבלו בעבודתם בחקלאות. התעשיות הללו למעשה הצעידו את האנושות קדימה, וגם הן חוו בהמשך התייעלות ופיטורים המוניים – עד לשלב הבא של הקדמה האנושית
הרס יצירתי בתעשייה
בספרם Creative Destruction- why companies that are built to last, underperform the market- and how to successfully transform them {{הערה|1=[2]] , ריצ'ארד פוסטר ושרה קפלן משווים בין חברות תעשייתיות לשוק ההון. לדבריהם ניתן לראות פער ניכר בביצועים לאורך זמן. הסיבה העיקרית היא בדרך בה הם מאפשרים, מנהלים ושולטים בתהליכי ההרס היצירתי. חברות נבנות על הנחת ההמשכיות. שוקי ההון נבנים על ההנחה ההפוכה- הנחת אי ההמשכיות. הפוקוס שלהם הוא על יצירה והרס. השוק מעודד יצירה מהירה ונרחבת ומכאן התעשרות גדולה יותר. חברות מצוינות כן מרוויחות את הזכות לשרוד אך לא את היכולת להרוויח בטווח הרחוק. הסיבה היא בקרת תהליכים. אותם תהליכים שעוזרים להן לשרוד, הם גם אלו שמונעים מהם את הצורך בשינוי. במאמרה, [3][3] , מציינת מיקי טסוסאקה שהחברות המצליחות ביותר הן אלו שחוקרות הזדמנויות עתידיות ולא אלו שמיישמות מודלים עסקיים קיימים. ה"חוקרים" ( (Explorersגדלים מהר יותר ויהיו בעלי ערך גבוה יותר מהמיישמים (Exploiters). על מנת להצליח בכך, לדברי טסוסאקה, נדרשים מנהיגים אשר יאפשרו הרס יצירתי בתוך החברה וזאת על מנת לא להיות קורבן שלו.
קישורים חיצוניים
- [Capitalism, Socialism& Democracy- Josef A. Schumpeter התוכן בקישור], באתר (שם האתר)