ישיבת תורת החיים – הבדלי גרסאות

ישיבת תורת החיים
	סמל הישיבה
	טקס חנוכת בית צבי מיתר - תורת החיים ביד בנימין. מימין לשמאל: עפרה מיתר, צבי מיתר, הרב שמואל טל, הרבנית יפעת טל.
ישיבה
תקופת הפעילות	תשנ"ו (1996) – הווה
בעלי תפקידים
ראש הישיבה	הרב שמואל טל והרב אריאל פרג'ון
תלמידים
	200
שונות
ספרים	טל חיים, תורת החיים, שירת הים, נתיבי הלכה
מיקום
מיקום	נווה דקלים (המיקום המקורי); יד בנימין (כיום)
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′50.75″N 34°49′12.58″E / 31.7974306°N 34.8201611°E
	https://www.talchaim.org.il/
	(למפת השפלה רגילה) ישיבת תורת החיים

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:02, 20 בפברואר 2020

ערך זה עוסק בישיבה גבוהה. אם התכוונתם לבית הספר לקולנוע, ראו תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי.

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ישיבת תורת החיים היא ישיבה גבוהה בראשות הרב שמואל טל והרב אריאל פרג'ון^[1]. הישיבה נוסדה בשנת תשנ"ו (1996) בנווה דקלים שבגוש קטיף, ובעקבות תוכנית ההתנתקות עברה בשנת תשס"ה (2005) ליד בנימין.

בישיבה לומדים כמאתיים אברכים ותלמידים, והיא מתאפיינת בהדגשת לימוד תורה בבקיאות, עיון אליבא דהלכתא ועבודת המידות; בנטייה לחסידות; בשילוב של חוזרים בתשובה; בחרדיות-לאומית וביחס מסויג למדינת ישראל.

היסטוריה

בשנת תשנ"ב (1992) הזמין הרב יגאל קמינצקי (שהיה רבה של נווה דקלים ורב אזורי של גוש קטיף) את הרב טל לעמוד בראשות "כולל מג"ל" בנווה דקלים. הכולל הפך בהמשך לישיבה גבוהה בראשות הרב טל. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונתה הישיבה מנווה דקלים, ולאחר כמה חודשים במקומות זמניים התמקמה מחדש ביד בנימין.

הישיבה בתוכנית ההתנתקות

במסגרת ההכנות לתוכנית ההתנתקות סומנה הישיבה בידי מנהלת סל"ע כמוסד שפינויו בהסכמה וללא עימותים יהיה בעל חשיבות רבה להצלחת תהליך הפינוי הכולל, בעוד תלמידי הישיבה זוהו כבעלי יכולת ממשית לשבש את מהלך הפינוי. בעקבות כך יזמה המנהלת מגעים עם הנהלת הישיבה בניסיון להבטיח פינוי שקט של הישיבה בתמורה למתן הטבות מפליגות^[2]. המגעים נתקלו בהתנגדות בשל החלטת ועד מתיישבי גוש קטיף כי לא ינוהל משא ומתן עם אנשי מנהלת סל"ע, כחלק ממהלכי המאבק בתוכנית ההתנתקות. משא ומתן חשאי התקיים החל מחודש מאי 2005 בתיווך הרב צבי שינובר. בעוד מנהלת סל"ע ראתה ברב שינובר נציג רשמי של הישיבה, הנהלת הישיבה והרב שינובר עצמו טענו כי המגעים נוהלו על דעתו האישית של הרב שינובר עד לימים ספורים קודם לביצוע תוכנית ההתנתקות, אז החליטה הנהלת הישיבה לקבל את הסיכומים בין הצדדים^[3]. הרב שינובר המשיך לשמש כנציג הרשמי של הישיבה מול המנהלת גם לאחר הפינוי. בראיון לעלון של המועצה האזורית נחל שורק, חודשים אחדים אחרי ההתנתקות, אמר הרב טל כי "אנו הקפדנו מצדנו שלא יהיה לנו שום קשר עם המעבר ליד בנימין עד שנתקבלה החלטה בהנהגת גוש קטיף שאם חס ושלום נגורש זה יהיה המקום שיקלוט אותנו"^[4].

במסגרת המשא ומתן בין הרב שינובר למנהלה סוכם כי הישיבה תקבל את מתחם הישיבה התיכונית 'יד בנימין', ולצורך כך רכשה המדינה ביוני 2005 את המקרקעין במקום מהעמותה שניהלה את המקום ונקלעה לקשיים כספיים, והשקיעה כ-50 מיליון ש"ח בקניית ושיפוץ המבנים לצורכי הישיבה ומוסדותיה, וכן במבנים יבילים לקהילת האברכים.

סמוך לתאריך הפינוי הנחה הרב טל את תלמידיו להתרכז בלימוד תורה ולא להשתתף בעימותים מול הכוחות המפנים, והמליץ לפתוח בהליכים לקבלת פיצויים על הפינוי. הישיבה פונתה ללא אלימות, אם כי כמה מתלמידיה שהו במעצר ממושך, בעקבות מעשים הקשורים למאבק נגד תוכנית ההתנתקות. לטענת יאיר אטינגר, קדמה להנחיות אלו פגישה חשאית עם שר הביטחון שאול מופז, שבמהלכה סוכם על פינוי שקט בתמורה לסיוע לישיבה לאחר פינוייה, וכי סיכום זה הוביל להנחיות הללו^[5]. אך בשיחות לבני הישיבה חודשים קודם הפינוי וקודם תחילת המגעים בין המנהלה לרב שינובר, הסביר הרב טל לתלמידיו שאילו ניתן יהיה למנוע את הפינוי על ידי מאבק - יהיה צריך להיאבק בכל הכוח, אך במציאות בה לא ניתן למנוע את הפינוי, אין טעם להתנגדות שתכשל ותגבה מחיר כבד של פציעות וכאב, וכי עדיף לנסות להציל מה שאפשר^[6].

תא"ל גרשון הכהן, ממפקדי ההתנתקות, תיאר את תחושת בני הישיבה ברגע לפני הפינוי בראיון לעיתון הארץ^[7]:

הם שרו. הם בכו. הם בכו בכי נורא. היו ביניהם שנפלו והתעלפו ליד ארון הקודש. בחזרה אינסופית הם חזרו שוב ושוב על מלות התפילה: אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. ושוב. ושוב. בשיאים הולכים וגבהים... היה משהו מדהים בשירה הזאת. הייתה תחושה שהיא קורעת את תקרת הבטון של בית המדרש. אם המשיח צריך היה לבוא להציל את גוש קטיף, זה היה הרגע שבו היה צריך לבוא... זו הייתה תפילה קורעת לב. היא הייתה חזקה יותר מכל תפילת נעילה שבה השתתפתי אי פעם. הייתה בה זעקה נוראה. הייתה בה קריאה לישועה מתוך שבר. והיא יצרה תחושה של רגע נורא. של יום דין.

לאחר שהות קצרה בנצרת עילית ובבית הארחה "רמות שפירא" שבבית מאיר, עברה הישיבה ליד בנימין.

במקביל להכנות ולביצוע תוכנית ההתנתקות, שינה הרב טל את יחסו למדינת ישראל. לדבריו, המדינה החילונית על כל מוסדותיה היא תקווה שהכזיבה, ועל כן אין לחגוג ביום העצמאות, "המסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך"^[8]. תחת זאת חוגגים תלמידי הישיבה את יום ירושלים (המכונה בפיהם "יום אתחלתא דגאולה").

לאחר ההתנתקות

באביב תשס"ח (2008) יצא הרב טל לחופשה של כשנה מראשות הישיבה ועבר עם משפחתו ליישוב בר יוחאי בגליל, בנימוק של צורך להתרכז בלימוד תורה^[9]. בקיץ תשע"ה (2015) הודיע הרב טל כי יפחית את כמות השיעורים אותם הוא מעביר בישיבה, ויפנה שואלים לר"מים אחרים בישיבה, על מנת להתרכז בלימוד ובכתיבה ועריכה של ספריו^[10]. בחשוון תשע"ז חזר ללמד כרגיל.

בסיון תשע"ח צירף הרב טל לראשות הישיבה את הרב אריאל פרג'ון, במקביל לתפקידו עד אז: ראש הישיבה לצעירים תורת החיים^[1].

דרכה של הישיבה

לימוד תורה

בהשוואה לישיבות אחרות, מדגישה הישיבה באופן יחסי את לימוד הבקיאות. לימוד זה כולל גם לימוד על סדר הדף היומי, בשילוב עם מערכת חזרות. על מנת לאפשר הספק גבוה של דפי גמרא ניתן דגש מופחת על לימוד תוספות, בניגוד לרוב הישיבות.

הלימוד בעיון בישיבה מתנהל 'אליבא דהלכתא' - היינו, לימוד מן הסוגיה ועד להלכה. במרכז הלימוד עומד שיעורו השבועי של ראש הישיבה הסובב לרוב סביב הבנה הלכתית בפסיקת הרמב"ם וראשונים נוספים. שיעורים אלה יוצאים לאור בסדרת ספרי "טל חיים". לתלמידי השנים הראשונות קיימות תוכניות עיון נפרדות עם שיעור יומי מפי הר"מ של השיעור. חלק מתלמידי הישיבה הולכים במשך שעות היום כשהם מעוטרים בתפילין, לא רק במהלך הלימוד אלא גם בזמן עיסוקם היום-יומי, כפסיקת ראש הישיבה.

בישיבה ניתן דגש על פיתוח יכולת כתיבה תורנית, ופעמיים בשנה נדרשים התלמידים לכתיבת מאמר מקיף על סוגיה הלכתית. המאמרים נבדקים בידי רבני הישיבה. הישיבה מפעילה גם תוכנית בשם "יגדיל תורה", שמשתתפיה כותבים מאמרים בסגנון ספרי טל חיים. במסגרת זו יצא בשנת תשע"ו כרך בשם "תורת חיים", ובו סוגיות בנושא חול המועד, כולל פסקים הלכה למעשה, אשר עברו הגהה של הרב טל^[11].

בישיבה תוכנית הכנה למבחני הרבנות הראשית לישראל. דפי הלימוד של התוכנית, שנכתבו על ידי הרב הלל מרצבך שעמד בראשה והוגהו על ידי חברי התוכנית, יצאו לאור בסדרת ספרי "שירת הים". עד עתה יצאו לאור חמישה כרכים: שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, אבלות, חופה וקידושין^[12]. הספרים זכו בפרס הרב מלכה מטעם עיריית פתח תקווה לשנת תשע"ח^[13].

בלימודי מחשבת ישראל ('אמונה') נלמד מצד אחד ספרו של ה"חזון איש", "אמונה וביטחון", המדגיש את חשיבות ההלכה באורחות החיים, כמו גם ספרי המחשבה של הרמב"ם וראשונים אחרים, ומצד שני מושם דגש על לימודי כתבי החסידות, בדגש על הדורות המוקדמים של החסידות. לימוד החסידות בא כתחליף חלקי ללימוד כתבי הרב קוק, שהיה מקובל בתחילת דרכה של הישיבה.

עבודת ה' ודגשים חברתיים

בישיבה מושם דגש על "התבוננות", זמן קצוב בכל יום שבו מתמקד התלמיד בתיקון המידות באופן אישי, בהשראת תהליך דומה המתואר בספר מסילת ישרים. בישיבה קיים מערך של "מדריכי התבוננות" שהוכשרו לסייע לתלמידים שמתקשים בכך, ואף הוציאה חוברת הדרכה בעניין זה, שהופצה גם לציבור הרחב.

הישיבה מדגישה את עבודת ה' מתוך אהבה בין התלמידים ("דיבוק חברים"). הדבר בא לידי ביטוי בהתוועדויות ואירועים חברתיים. מדי שבת, מאז היווסדה של הישיבה, שרים כל התלמידים את השיר "אדרבה". הישיבה מתאפיינת בריבוי שירה וריקודים. לעיתים רוקדים התלמידים לפני תפילת מנחה של יום חול, ללא סיבה מיוחדת. בראש חודש אדר נאמרת קריאת ההלל באירוע מיוחד עם זמר וכלי נגינה. לתפילה זו באים רבים מחוץ לישיבה.

השקפה ואידאולוגיה

הרב טל הוביל את הישיבה למהפך אידאולוגי שהושלם בעקבות תוכנית ההתנתקות, אשר בעקבותיו עזבה למעשה הישיבה את השקפת העולם הציונית שאפיינה אותה בעבר, ועברה לקו של התנגדות למדינה ולתרבות החילונית, שאותם היא רואה כמנוגדים בתכלית לאלוהות וקבלת עולה. הישיבה אינה מציינת את יום העצמאות, אך מציינת את יום ירושלים כ"יום לציון אתחלתא דגאולה", בתפילה חגיגית ובאמירת הלל. עוד קודם לכן כיוונה הישיבה את תלמידיה לשירות צבאי במסגרת נח"ל חרדי (ולא במסגרת ישיבת הסדר) בעקבות שילוב גובר של חיילות בצה"ל, ורק לאחר 3 שנות לימוד בישיבה^[14], וכיום גם לשירות אזרחי. מיעוטם מתגייס גם דרך הסדר מרכז.

הישיבה רואה בציבור החילוני 'תינוק שנשבה' בהשפעת המדינה והתרבות החילונית, ומנסה להביאו לידי חזרה בתשובה באמצעות פעולות שונות, כדוגמת העברת שיעורים ולימוד משותף עם אנשי הישיבה.

החל משנת תשס"ח החלה הישיבה בתהליך של קליטה ושילוב של חוזרים בתשובה. במסגרת זו הוקמו ישיבה לבעלי תשובה, מדרשה לבעלות תשובה, אתר אינטרנט^[15], ואף קהילה^[16]. בהמשך מתוכננת הקמה של מוסדות לימוד לילדי החוזרים בתשובה, המתאימים לצורכיהם הייחודיים.

כצעד נגד לתרבות החילונית, שאותה רואה הישיבה כמנוגדת לחלוטין לתורה, פועלת הישיבה להכשרת אנשי מקצוע בתחומים כדוגמת תקשורת ופסיכולוגיה. הכשרות אלו מבוססות בעיקר על תכנים תורניים.

הישיבה שואפת לקידום התרבות היהודית בכל הערוצים, והיא מעודדת את תלמידיה להכשרה מקצועית ולעבודה בתחומים שונים. לאור זאת הוקמו מוסדותיה של הישיבה, כמתואר להלן.

כיום מלמדים בישיבה בעיקר ר"מים שצמחו בה, לצד רבנים נוספים, ובהם הרב אשר וייס והרב משה צוריאל.

הישיבה וחלק ממוסדותיה מנוהלים באמצעות עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים'^[17]

דו"ח המבקר על המגעים עם הישיבה

בדו"ח מבקר המדינה בנושא תוכנית ההתנתקות נאמר כי הישיבה לא שיתפה פעולה באופן מלא עם מנהלת סל"ע והעבירה לה מספר רשימות שונות באשר למספר התלמידים והאברכים שהיו בישיבה. הישיבה נימקה זאת בשינויים בלתי צפויים במצבת התלמידים בעקבות העקירה מגוש קטיף^[2].

לדברי המבקר, הישיבה קיבלה שטח ומבנים גדולים ויקרים יותר מאלו שהיו לה בנווה דקלים, שאף היו בבעלות המועצה האזורית ולא בבעלות הישיבה, ומבני מגורים שופצו ונמסרו לאברכי הישיבה, אף שהיו קודם לכן שוכרים ולא בעלי דירות, ועל כן לא היו זכאים לפי חוק ההתנתקות לפתרון דיור. מבקר המדינה ראה בפעולות אלו אפליה לטובה בהשוואה לכללים שנהגו כלפי שאר מפוני גוש קטיף^[2]^[18].

מוסדות הקשורים בישיבה

הישיבה הקימה מוסדות נוספים:

מדרשת "טהר הלב" לבעלות תשובה
מדרשת טהר - בראשות אורה גרוסברג (המדרשה הפסיקה את פעילותה בשנת הלימודים תש"פ, אך מקיימת רישום תלמידות לשנת הלימודים תשפ"א)
ישיבה תיכונית בראשות הרב צבי לב
אולפנה לבנות בראשות הרב נעם כרמיאל
ישיבה לבעלי תשובה "היכלא דרבינו יורם - תורת החיים" בראשות הרב אברהם רפאל
ישיבה לתלמידים חרדים "דרכי איש" בראשות הרב טל ליברמן

בעבר פעלו תחת הישיבה תלמוד תורה לבנים בשיטת זילברמן ובית ספר (יסודי) תורני לבנות, שניהם בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק^[19]. בשנת תשע"ט, לאחר שהורים רבים הודיעו על כוונתם להוציא את ילדיהם משני המוסדות האחרונים בעקבות פרשה שבה הושמעו האשמות כלפי הרב טל וניתן פסק דין נגדו, העבירה רשת בני יוסף את המוסדות מהנהלת הישיבה להנהלת מועצה אזורית נחל שורק^[20].

על יד הישיבה פועלים בתי ספר שבהם לומדים גברים ונשים בהפרדה מלאה:

תורת החיים - בית הספר לקולנוע יהודי
תורת החיים - בית הספר להעצמה אישית ולהכשרת מטפלים (פסיכולוגיה יהודית)

הישיבה מפעילה מכון להוצאת ספרים העוסק בהוצאת ספרי הרב טל, סדרת טל חיים, וספרים וחוברות נוספים. קהילת הישיבה מפעילה גם את תנועת ההחזרה בתשובה "תנועת ה' הוא המלך - התנועה למלכות ה'" הפועלת כעמותה עצמאית.

עד שנת תשע"ב הפעילה הישיבה תנועת נוער לבנים בשם "בני דוד", ביישובים יד בנימין ובני ראם, ותנועה מקבילה לבנות, "בנות ציון", ביד בנימין בלבד. בשנת תשע"ב הצטרפו הסניפים לתנועת הנוער אריאל. בשנת תשע"ו החל שיתוף פעולה בין הישיבה לתנועת אריאל, במסגרתו תלמידי הישיבה מלווים את סניפי התנועה ומסייעים בכתיבת חומרי הדרכה.

בשנת תשע"א הוקם על ידי בוגרי הישיבה ובתמיכתה גרעין תורני בנצרת עילית. נכון לשנת תשע"ט, הגרעין מונה כארבעים משפחות^[21] והוא מפעיל מדרשה לבנות, מועדון נוער וכולל אברכים. אנשי הגרעין פעילים בתחומי הרווחה והיהדות בעיר.

בשנת תשע"ג הקימה הישיבה שלוחה ליד קבר דוד המלך בהר ציון, בשם "ישיבת דוד המלך". בראש השלוחה עומד הרב דביר טל, בנו של הרב טל. וכן הוקמה על ידה גם ישיבה קטנה. הישיבה עברה כמה מקומות, ובשנת תשע"ז עברה לחוות מעון.

בשנת 2017, לפני שנותקה זיקתם של חלק מהמוסדות לישיבה, למדו בכלל מוסדות תורת החיים כ-1600 תלמידים^[22].

קישורים חיצוניים

אתר הישיבה הקטנה
אתר בית הספר להכשרת מטפלים ולהעצמה אישית - תורת החיים
אתר בית הספר לקולנוע יהודי - תורת חיים
אתר 'טל חיים' - פורטל תוכן לבעלי תשובה
עמותת 'תורת החיים - נווה דקלים באתר גיידסטאר ישראל
עמנואל שילה וחגית רוזנבאום, עובד אצל המלך, באתר ערוץ 7, מתוך עיתון בשבע, י"ז באלול תשע"ו, 20 בספטמבר 2016
ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין - ראיון עם הרב טל בעלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017
אבנר שאקי, "מי שמתמודד עם קושי נפשי איננו אדם פגום – הוא גיבור שקיבל שליחות גדולה" - כתבה על בית הספר להעצמה אישית והכשרת מטפלים, באתר הידברות, ח' באייר התשע"ז
רפאל לוי, תורת החיים חוגגת 20, באתר ערוץ 7, כ"א באלול תשע"ז, 11 בספטמבר 2017
יהודה יפרח, ‏ישיבה של מעלה: תחקיר מקור ראשון על קהילת הרב טל, בעיתון מקור ראשון, 27 ביוני 2019

הערות שוליים

^ ¹ ² רעות הדר, ראש ישיבה נוסף ב"תורת החיים", באתר ערוץ 7, 28 במאי 2018
^ ¹ ² ³ דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשנת 2007, פרק רביעי תוכנית ההתנתקות, עמ' 383-446.
^ הרב שחצה את הקווים, תחקיר "המקור", באתר נענע 10.
^ דפי שורק, גיליון 19.
^ יאיר אטינגר, הסכם חשאי קדם לפינוי ישיבת נוה דקלים בשקט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005
^ השיחה ניתנה בישיבה בתאריך כ' באדר א' תשס"ה, 1 במרץ 2005
^ ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
^ הרב שמואל טל, מדינת היהודים אינה יהודית, באתר ynet, 31 במאי 2007
^ אפרת רוט-הלוי, ‏הרב טל חוזר, באתר כיפה, 5 באוגוסט 2009
^ הרב שמואל טל לתלמידי 'תורת החיים': אפסיק ללמד בישיבה, 01.06.15, אתר 'סרוגים'
^ כתבה על הספר "תורת החיים - חול המועד" באתר עולם הספר
^ דוגמה מתוך ספר "שירת הים" על הלכות שבת
^ טקס הענקת הפרס לספרות תורנית ע"ש הרב מלכה זצ"ל תשע"ח באתר פתח תקוואי, י״ט באדר תשע״ח, 6 במרץ 2018
^ ניר חסון‏, בגוש קטיף חוששים מישיבת "תורת החיים", באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2005
^ אתר טל חיים לחוזרים בתשובה
^ שתי כתבות וידאו על קהילת תורת החיים לחוזרים בתשובה
^ העמותה הוקמה ב־1990 בשם 'מג"ל - מכון להכשרת רבנים להתיישבות', ושינתה את שמה לשמה הנוכחי ב־2003, דו"ח כספי של העמותה לשנת 2008, אתר גיידסטאר ישראל
^ הרב והטבות המיליונים: תחקיר כאן חדשות על האימפריה של שמואל טל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:03)
^ אתר התלמוד תורה
^ פרשת הרב טל: שני מוסדות חינוך הוצאו מ'תורת החיים', באתר "סרוגים", 19 באוגוסט 2019
^ אודות הגרעין בדף הפייסבוק הרשמי שלו
^ ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין - ראיון עם הרב טל בעלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017

[ראש-1] ¹ ² רעות הדר, ראש ישיבה נוסף ב"תורת החיים", באתר ערוץ 7, 28 במאי 2018

[דו"ח_המבקר-2] ¹ ² ³ דו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשנת 2007, פרק רביעי תוכנית ההתנתקות, עמ' 383-446.

[תחקיר_המקור-3] הרב שחצה את הקווים, תחקיר "המקור", באתר נענע 10.

[4] דפי שורק, גיליון 19.

[אטינגר-5] יאיר אטינגר, הסכם חשאי קדם לפינוי ישיבת נוה דקלים בשקט, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2005

[6] השיחה ניתנה בישיבה בתאריך כ' באדר א' תשס"ה, 1 במרץ 2005

[7] ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005

[8] הרב שמואל טל, מדינת היהודים אינה יהודית, באתר ynet, 31 במאי 2007

[9] אפרת רוט-הלוי, ‏הרב טל חוזר, באתר כיפה, 5 באוגוסט 2009

[10] הרב שמואל טל לתלמידי 'תורת החיים': אפסיק ללמד בישיבה, 01.06.15, אתר 'סרוגים'

[11] כתבה על הספר "תורת החיים - חול המועד" באתר עולם הספר

[12] דוגמה מתוך ספר "שירת הים" על הלכות שבת

[13] טקס הענקת הפרס לספרות תורנית ע"ש הרב מלכה זצ"ל תשע"ח באתר פתח תקוואי, י״ט באדר תשע״ח, 6 במרץ 2018

[14] ניר חסון‏, בגוש קטיף חוששים מישיבת "תורת החיים", באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2005

[15] אתר טל חיים לחוזרים בתשובה

[16] שתי כתבות וידאו על קהילת תורת החיים לחוזרים בתשובה

[17] העמותה הוקמה ב־1990 בשם 'מג"ל - מכון להכשרת רבנים להתיישבות', ושינתה את שמה לשמה הנוכחי ב־2003, דו"ח כספי של העמותה לשנת 2008, אתר גיידסטאר ישראל

[18] הרב והטבות המיליונים: תחקיר כאן חדשות על האימפריה של שמואל טל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:03)

[19] אתר התלמוד תורה

[20] פרשת הרב טל: שני מוסדות חינוך הוצאו מ'תורת החיים', באתר "סרוגים", 19 באוגוסט 2019

[21] אודות הגרעין בדף הפייסבוק הרשמי שלו

[22] ארנון סגל, קוצק, סניף יד בנימין - ראיון עם הרב טל בעלון עולם קטן, ז' בטבת תשע"ז, 5 בינואר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 97: / שורה 97: @@
 הישיבה הקימה מוסדות נוספים:
 * מדרשת "טהר הלב" לבעלות תשובה
-* [[מדרשת טהר]] - בראשות אורה גרוסברג (המדרשה הפסיקה את פעילותה בשנת הלימודים תש"פ, אך קולטת תלמידות לשנת הלימודים תשפ"א)
+* [[מדרשת טהר]] - בראשות אורה גרוסברג (המדרשה הפסיקה את פעילותה בשנת הלימודים תש"פ, אך מקיימת רישום תלמידות לשנת הלימודים תשפ"א)
 * [[ישיבה תיכונית]] בראשות הרב צבי לב
 * [[אולפנה]] לבנות בראשות הרב נעם כרמיאל
@@ שורה 104: / שורה 104: @@
-בעבר פעלו תחת הישיבה [[תלמוד תורה]] לבנים ב[[שיטת זילברמן]] ובית ספר (יסודי) תורני לבנות, שניהם בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://talmud-torah.org.il/AllLecture.asp|כותרת=אתר התלמוד תורה|אתר=|תאריך=}}}}. בשנת תשע"ט, לאחר שהורים רבים הודיעו על כוונתם להוציא את ילדיהם משני המוסדות האחרונים, העבירה רשת [[בני יוסף]] את המוסדות מהנהלת הישיבה להנהלת [[מועצה אזורית נחל שורק]]{{הערה|{{סרוגים||פרשת הרב טל: שני מוסדות חינוך הוצאו מ'תורת החיים'|365667-פרשת-הרב-טל-שני-מוסדות-חינוך-הוצאו-מתו|19 באוגוסט 2019}}}}.
+בעבר פעלו תחת הישיבה [[תלמוד תורה]] לבנים ב[[שיטת זילברמן]] ובית ספר (יסודי) תורני לבנות, שניהם בהנהלתו החינוכית של הרב אליקים צדוק{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://talmud-torah.org.il/AllLecture.asp|כותרת=אתר התלמוד תורה|אתר=|תאריך=}}}}. בשנת תשע"ט, לאחר שהורים רבים הודיעו על כוונתם להוציא את ילדיהם משני המוסדות האחרונים בעקבות פרשה שבה הושמעו האשמות כלפי הרב טל וניתן פסק דין נגדו, העבירה רשת [[בני יוסף]] את המוסדות מהנהלת הישיבה להנהלת [[מועצה אזורית נחל שורק]]{{הערה|{{סרוגים||פרשת הרב טל: שני מוסדות חינוך הוצאו מ'תורת החיים'|365667-פרשת-הרב-טל-שני-מוסדות-חינוך-הוצאו-מתו|19 באוגוסט 2019}}}}.
 על יד הישיבה פועלים בתי ספר שבהם לומדים גברים ונשים בהפרדה מלאה: