נל הרפר לי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג)
מ הוספת {{תב|אתר רשמי}} בקישורים חיצוניים על סמך ויקינתונים, במידה וחסרה תבנית (תג)
שורה 36: שורה 36:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Harper Lee|שם ויקישיתוף=נל הרפר לי}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Harper Lee|שם ויקישיתוף=נל הרפר לי}}
* [http://www.am-oved.co.il/%D7%90%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%92%D7%A2_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8?bsp=19907 אל תיגע בזמיר] באתר [[עם עובד]]
* [http://www.am-oved.co.il/%D7%90%D7%9C_%D7%AA%D7%99%D7%92%D7%A2_%D7%91%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%A8?bsp=19907 אל תיגע בזמיר] באתר [[עם עובד]]

גרסה מ־10:55, 21 בפברואר 2020

נל הרפר לי
Nelle Harper Lee
לידה 28 באפריל 1926
מונרוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2016 (בגיל 89)
מונרוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Hillcrest Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Harper Lee עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אלבמה, Monroe County High School, University of Utah Health Care, קולג' הנטינגדון, בית הספר למשפט של אוניברסיטת אלבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה Southern Gothic, רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות אל תיגע בזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ ויליאם פוקנר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נל הרפר לי עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש בטקס קבלת מדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2007

נל הרפר ליאנגלית: Nelle Harper Lee;‏ 28 באפריל 192619 בפברואר 2016) הייתה סופרת אמריקנית. ספרה הראשון, "אל תיגע בזמיר", זכה בהערכה רבה וזיכה אותה בפרס פוליצר ב-1961. הספר מותח, רווי בשנינות ובאהבת אדם, ומתרחש על רקע הגזענות בדרום ארצות הברית.

ביוגרפיה

נל הרפר לי נולדה במונרוויל, אלבמה שבארצות הברית, הצעירה מבין ארבעת ילדי המשפחה. אביה היה סנאטור ועורך דין, והיא צאצאית של הגנרל רוברט לי, מפקד צבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקאית. אחרי התיכון הלכה ללמוד בקולג' לבנות במונטגומרי, ושנה לאחר מכן, ב-1945, התחילה ללמוד משפטים באוניברסיטת אלבמה. במהלך לימודיה פרסמה כמה מאמרים, וערכה כשנה את המגזין הקומי של האוניברסיטה. אף על פי שלא השלימה את התואר, המשיכה ללמוד ב-1949 באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה. לי הייתה שכנתו בילדות וידידתו רבת השנים של הסופר האמריקאי השערורייתי והמצליח טרומן קפוטה, וסייעה לו בתחקיר הארוך לספרו "בדם קר".

לאחר שכתבה קומץ סיפורים ארוכים, מצאה לי סוכן בנובמבר 1956. חודש לאחר מכן קיבלה בחג המולד מתנה ממקום עבודתה, ולה מצורף פתק עליו כתוב "יש לך שנה חופש מעבודתך לכתוב ככל העולה על רוחך. חג מולד שמח." תוך שנה היא השלימה את הטיוטה הראשונה. לאחר עוד שנתיים וחצי של שכתובים מול הוצאות לאור השלימה לי את כתיבת הספר. ב-11 ביולי 1960 פורסם הספר והפך בן לילה לרב מכר, שהביא ללי תהילה והערכה ספרותית רבה, וזכייה בפרס פוליצר ב-1961.

פרטים רבים בספר אוטוביוגרפיים במידה זו או אחרת, כדמות האב בספר שהוא עורך דין באלבמה, ודמותה של הילדה הדומה לזו של לי. דמותו של דיל נכתבה בהשראת זכרונות ילדותה של לי מטרומן קפוטה.

הספר "אל תיגע בזמיר" תורגם לעברית בידי צבי ארד ב-1964 ויצא לאור בהוצאת עם-עובד.

הקשר עם טרומן קפוטה

לאור הכרותה עם קפוטה, שנחשב לכותב מוכשר, והעובדה שעל אף הצלחתה כתבה לי רק רומן אחד, נשמעו טענות שקפוטה כתב חלקים אם לא את כל הספר. על אף שלי זלזלה יותר מפעם אחת בחשיבותם של הפרטים האוטוביוגרפיים בספרה, הם משמשים להוכחת בעלותה על הספר, זאת יחד עם מכתב שכתב קפוטה ב-1959 לדודתו, בו הוא מודה שקרא את כתב היד של הספר, אך לא לקח חלק ביצירתו.

מיד לאחר השלמת הספר נסעה לי עם קפוטה לקנזס, כעוזרת אישית שלו, לסייע לו במה שחשבו שיהיה מאמר על תגובתה של עיירה קטנה לרציחתו של חקלאי ומשפחתו. קפוטה הרחיב את המאמר לכדי ספר, "בדם קר" (1966), שהפך לרב-מכר וזכה לעיבודים קולנועיים. חוויותיהם בעיירה הונצחו בסרט "טרומן קפוטה" (2005) ובסרט "ידוע לשמצה" (2006).

הסרט "מות הזמיר"

ב-1962 יצא סרט קולנוע לפי הספר ושמו כשם הספר באנגלית, "To Kill a Mockingbird" (בעברית: "מות הזמיר"). את הסרט ביים רוברט מאליגן (Robert Mulligan), והעיבוד לתסריט נעשה בידי הורטון פוטה (Horton Foote) שזכה על כך באוסקר. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר וזכה בשלושה, ביניהם לשחקן הראשי גרגורי פק.

לאחר זכיית הסרט בפרס אוסקר לעיבוד הטוב ביותר של יצירה לקולנוע לשנת 1962, נשאה לי נאום ואמרה: "אם היושרה של עיבוד לסרט נמדדת במידת שימור כוונותיו של הסופר, עיבודו של מר פוטה ראוי להילמד כקלסיקה".

לי נעשתה במרוצת השנים לחברה קרובה של השחקן גרגורי פק, שגילם את דמות האב, ונכדו אף נקרא על שמה.

חייה מאז פרסום הספר

מאז פרסום הספר ועד מותה לא הרבתה לי להופיע בריאיונות, ומלבד כמה מאמרים, לא פרסמה עוד מכתביה. במשך שנים היא עבדה על רומן שני, אך ויתרה עליו. באמצע שנות ה-80 החלה לכתוב ספר המבוסס על סיפור אמיתי של רוצח סדרתי באלבאמה, אך ויתרה גם עליו לאחר שלא הייתה מרוצה מהתוצאה. היא הסכימה לקבל תוארי כבוד, אך לא נאמה בטקסים שבהם קיבלה אותם. פרישתה מהופעות ומנאומים יצרה חרושת שמועות עיקשת על ניסיונותיה לכתוב רומן נוסף, שמועות שלא אומתו מעולם. ב-2005 חרגה ממנהגה, ולבקשת אלמנתו של גרגורי פק כיבדה בנוכחותה הנדירה ארוחת צדקה בלוס אנג'לס למען גיוס כספים. במכתב שפרסמה לי ביוני 2006 כתבה על אהבתה לספרים בילדותה ועל דבקותה במילה הכתובה: "עכשיו, 75 שנה אחרי, בחברה השופעת מחשבים ניידים, טלפונים סלולריים, איי-פודים ומוחות הריקים כחדרים, אני עדיין מהלכת בכבדות עם ספרים".

ב-2007 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

בפברואר 2015 בגיל 88, כשהיא למעשה עיוורת וחירשת, ולאחר שלקתה בשבץ מוחי בשנת 2007, לאחר שרוב שנותיה טענה שהיא לא תכתוב ספר נוסף, פרסמה לי הצהרה המאשרת שספרה השני, "Go Set a Watchman", אשר נכתב לפני "אל תיגע בזמיר", יפורסם. לי סיפרה אז כי איבדה את כתב היד, והופתעה למצוא אותו לאחר זמן רב.[1] ב-14 ביולי 2015 יצא לאור הספר "ניצב כל הלילות", אשר עוסק בקורותיה של גיבורת "אל תיגע בזמיר", סקאוט, כאשה צעירה השבה לעיירת הולדתה. מבחינה עלילתית מהווה הספר המשך ל"אל תיגע בזמיר" על אף שבפועל נכתב לפניו. כמו "אל תיגע בזמיר" היה גם "ניצב כל הלילות" לרב-מכר בן לילה.

בעשור השני של המאה ה-21 חיה לי במונרוויל, אלבמה, עם אחותה ופרקליטתה.

ב-19 בפברואר 2016 נפטרה לי, בגיל 89.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלכסנדרה אלטר, "Harper Lee, Author of ‘To Kill a Mockingbird,’ Is to Publish a Second Novel", באתר הניו יורק טיימס, 3 בפברואר 2015 (באנגלית)