המוסד האחר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ הוספת פרק הערות שוליים (בוט סדר הפרקים) |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*{{סימניה ספר|48346}} |
* {{סימניה ספר|48346}} |
||
* {{OCLC}} |
* {{OCLC}} |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{אסימוב}} |
{{אסימוב}} |
||
גרסה מ־00:43, 23 בפברואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר
פרמטרים [ שנת הוצאה, שנת הוצאה בעברית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אייזיק אסימוב |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | מדע בדיוני |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Gnome Press  |
| הוצאה בשפת המקור | Gnome Press |
| מקום הוצאה |
ארצות הברית |
| תאריך הוצאה |
1953 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מסדה |
| תרגום | עמוס גפן |
| מספר עמודים | 190 |
| מהדורות נוספות | |
| מקורות לכתיבת הספר | שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | סדרת המוסד |
| ספר קודם | מוסד וקיסרות |
| הספר הבא | פאתי המוסד |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001319218 |
  | |
המוסד האחר (באנגלית: Second Foundation) הוא הספר השלישי שפורסם במסגרת סדרת המוסד של אסימוב, והחמישי לפי הסדר הכרונולוגי של ספרי המוסד. הוא פורסם לראשונה ב-1953 על ידי הוצאת גנום. המוסד האחר, מכיל שני סיפורים שפורסמו בעבר במגזין Astounding Science-Fiction בין 1948 ל-1950. שמו של הספר, מתאר את הארגון עליו מתמקד אסימוב בספר, אשר הוזכר בקצרה בספר "המוסד השמיימי", אך לא יתואר בפרוטרוט עד להופעתו של פאתי המוסד.
השראה לסיפור ותהליך הפרסום
אסימוב הצהיר פעמים רבות בנוגע לרעיון סיפורי המוסד, שההשראה הגיעה אליו לאחר שקרא את ספרו של ההיסטוריון בן המאה ה-18 אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית. אסימוב החליט שברצונו לכתוב היסטוריה עתידית של אימפריה מתפוררת, תוך בחינת תהליכי ההתפרקות של האימפריה, והאופנים בם ניתן למנוע הדרדרות זו או לצמצמה. לאחר שקרא את הספר, אסימוב הציע לעורך שלו במגזין "Astounding Science Fiction" לכתוב סיפור קצר שעוקב אחר השקיעה של אימפריה גלקטית עתידנית. קמבפל אהב את הרעיון, ובתום ישיבה של שעתיים ודיונים, אסימוב החליט לכתוב סדרה של סיפורים קצרים שמתארים את המעבר מנפילת האימפריה הראשונה לעליית האימפריה השנייה. אסימוב הגיש את הסיפור הראשון של "המוסד" לקמפבל ב-8 בספטמבר 1941, הסיפור נרכש שבוע לאחר מכן ופורסם במגזין "Astounding Science Fiction" במאי 1942. אסימוב כתב שבעה סיפורים קצרים נוספים במשך שמונה שנים, אשר נאספו ופורסמו כטרילוגיית המוסד בין 1951-1953. הספרים הפכו להיות בין הספרים הכי אהובים של אסימוב, ואף זיכו אותו בפרס הוגו עבור הסדרה הכי טובה של כל הזמנים ב-1966. [1][2]
עלילת הספר
חלק 1: חיפושיו של הפרד
בחלק זה מסופר על חיפושיו של הפרד את המוסד האחר, במטרה להשמיד אותו. הפרד מנסה במשך חמש שנים לחפש את המוסד האחר בכל רחבי הגלקסיה. השמועה אומרת שהוא נמצא בקצה הגלקסיה, בצד המנוגד לזה שבו נמצא המוסד השמימי. לצורך העניין הוא שולח את נאמנו, אלוף פריטשר, שהיה קצין ביון בעברו, לחפש את המוסד האחר; אך פריטשר, למרות כל מאמציו, אינו מצליח. הפרד מאתר את שאניס, אדם נוסף שלא עבר המרה, והוא שולח את שניהם יחד בתקווה שהשילוב ביניהם יניב פרי. ואכן, שאניס, באופן מפליא, מצליח במהירות לאתר את המוסד האחר, בכוכב ששמו טאזנדה. הם נוחתים בכוכב סמוך ששמו רוסם כדי ללקט מידע, אך פריטשר חושד בשאניס שהוא סוכן של המוסד האחר, כיוון שהצליח לאתר את המוסד האחר ברחבי הגלקסיה בקלות. שאניס נחשף, ואכן מתגלה כאיש המוסד האחר. הפרד מגיע לאזור עם חילותיו, ותוך שהוא פוקד להשמיד את טאזנדה, הוא מגיע לבדו אל הבית ברוסם בו נמצאים פריטשר ושאניס. שאניס מנסה להשתלט מנטלית על פריטשר, אך לפני שהוא מצליח מוציא הפרד משאניס מידע לפיו המוסד האחר נמצא על הכוכב בו הם נמצאים. באותו זמן מגיע הדובר הראשון של המוסד האחר אל הבית ומצליח לבצע המרה במוחו של הפרד עצמו, תוך שהוא מאיים עליו בכך שאנשיו מצויים בדרכם לקאלגאן לבצע השתלטות על המוסד השמימי. הדבר גורם לפרד להפסיק לחפש את המוסד האחר ולחזור לקאלגאן. מתברר שאנשי המוסד האחר שמתמחים בפסיכולוגיה וביכולת השפעה חזקה על בני אדם, ומפקחים על פעילות המוסד השמימי, במקרה שקיומו יהיה נתון בסכנה, פיתו את הפרד להגיע לרוסם כדי לרסן אותו; וכן מתברר שהדובר הראשון הוא בעל כוחות מנטליים חזקים מהפרד. וכך המוסד השמימי מצליח לשרוד גם משבר זה, לאחר שהפרד משולב בתוכנית שלו.
חלק 2: חיפושיו של המוסד
בחלק זה מתואר חיפושם של אנשי המוסד השמימי אחרי אנשי המוסד האחר. הדבר נובע בשל חששם שאנשי המוסד האחר הם מומחי פסיכולוגיה ששולטים בהם באמצעות מניפולציות מנטליות, ועל כן הם רואים בהם לא פחות מאויבים.
לורד סטטין, השליט של קאלגאן ויורשו של הפרד, מרהיב עוז לנסות לכבוש את המוסד וכוכבו טרמינוס, מתוך אמונה שחוקי סלדון אינם תקפים עוד. במקביל, ד"ר טוראל דארל, חוקר מוח - בנה של בייתה, שסיכלה את גילוי אנשי המוסד האחר בידי הפרד - מארגן סביבו חבורת קושרים שמטרתם לאתר את אנשי המוסד ואת מיקום כוכבם. הוא גם מפתח שיטה ומכשירים לאתר אנשים שעברו מניפולציה מוחית על ידי אנשי המוסד האחר.
בתו ארקאדיה, נערה צעירה ואינטליגנטית, נסחפת להרפתקה בכוכב קאלגאן בניסיון של החבורה ללמוד עוד פרטים על חייו של הפרד. אך לאחר שהשליט חושק בה, היא בורחת לטראנטור, הכוכב המקורי שהיה בירת הקיסרות בעבר, בחסותם של אנשי המוסד האחר שמגינים עליה.
אנשי המוסד האחר מפעילים מניפולציה על לורד סטטין שליט קאלגאן באמצעות פילגשו שהיא סוכנת שלהם, שייצא למלחמה כנגד המוסד, כדי לגרום לו לתבוסה, ולבסס את ביטחונם העצמי של אנשי המוסד. לאחר ניצחון אנשי המוסד על סטטין, ולאחר חשיפת אנשי המוסד האחר, הם מאמינים כי תפסו את כל אנשי המוסד האחר ושלוות הנפש חוזרת אליהם. ולבסוף מתברר כי בניגוד לכל האמונות, אנשי המוסד האחר שוכנים בטראנטור ולא בקצה הגלקסיה, ומנהיגם, הדובר הראשון, היה האדם שהציל את ארקאדיה בקאלגאן.
קישורים חיצוניים
- הספר "המוסד האחר", באתר "סימניה"
- המוסד האחר, באתר OCLC (באנגלית)
הערות שוליים