נשות המזנון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תקציר עלילה: קישורים פנימיים
מ הוספת {{תב|אתר רשמי}} בקישורים חיצוניים על סמך ויקינתונים, במידה וחסרה תבנית (תג)
שורה 114: שורה 114:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי}}
{{קישורי קולנוע}}
{{קישורי קולנוע}}
* [http://www.bbc.co.uk/comedy/dinnerladies/index.shtml "נשות המזנון"] באתר [[BBC Online]]
* [http://www.bbc.co.uk/comedy/dinnerladies/index.shtml "נשות המזנון"] באתר [[BBC Online]]

גרסה מ־15:15, 23 בפברואר 2020

נשות המזנון
Dinnerladies
שיר הנושא ויקטוריה ווד
סוגה סיטקום
יוצרים ויקטוריה ווד
כותבים ויקטוריה ווד
בימוי ג'ף פוזנר (אנ')
שחקנים ויקטוריה ווד
ג'ולי וולטרס
תלמה ברלו
אנדרו דאן
שובנה גולטי
סיליה אימרי
מקסין פיק
דאנקן פרסטון
אן ריד
פסקול ויקטוריה ווד
ארץ מקור הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 2
מספר פרקים 16
הפקה
מפיק ג'ף פוזנר
ויקטוריה ווד
מפיקים בפועל פיליפ מקינטייר
דייוויד טיילר
חברת הפקה Good News
Pozzitive Television[1]
אתר צילומים BBC Television Centre
אורך פרק 27–29 דקות
שידור
רשת שידור BBC One
פורמט (תמונה) 576i ‏(4:3 SDTV)
תקופת שידור מקורית 12 בנובמבר 1998 – 27 בינואר 2000 (שנה ו־10 שבועות)
קישורים חיצוניים
אתר הסדרה
דף התוכנית ב-IMDb

נשות המזנוןאנגלית: dinnerladies)[2] היא קומדיית מצבים בריטית שיצרה, כתבה והפיקה ויקטוריה ווד. שתי העונות של הסדרה בהן 16 פרקים שודרו בערוץ BBC One ב-1998 עד 2000. הסיטקום שודר גם בערוץ הקומדיות הקלאסיות (אנ').[3] בנובמבר 2004 יצאה הסדרה על גבי DVD.[4]

מקום ההתרחשות הוא במזנון של מפעל בדיוני במנצ'סטר בשם "HWD Components". הדמויות העיקריות הן של עובדי המזנון וכמה מהלקוחות הקבועים שלהם. הסדרה מתארת את חייהם של עובדי המפעל, והקשרים החברתיים והרומנטיים שביניהם. במרכז הסדרה עומדת דמותה של ברנדה פורלונג (ויקטוריה ווד).

פרסים

ב-1999 זכתה העונה הראשונה של הסדרה בפרס "ורד הזהב" (אנ'),[5] ובפרס "הקומדיה הטלוויזיונית החדשה הטובה ביותר" של פרסי הקומדיה הבריטית (אנ').[6] בשנת 2000 זכתה העונה השנייה בפרס "הקומדיה הטלוויזיונית הטובה ביותר".[7] התוכנית הייתה מועמדת לפרס באפט"א לטלוויזיה בקטגוריית "הקומדיה הטובה ביותר",[8] ול"פרס קומדיית המצבים" ב-1998 וב-1999 בהתאמה. בסקר "הסיטקום הבריטי הטוב ביותר" שנערך על ידי ה-BBC בשנת 2004 הגיעה הסדרה למקום 28.[9]

תקציר עלילה

בתחילת הסדרה מוצגות בפני הצופים הדמויות הראשיות, קבוצה של עובדים, שרובם נשים, במזנון הנמצא בצפון אנגליה. הדמות המרכזית ברנדה 'ברן' פורלונג (בגילומה של ויקטוריה ווד) היא אישה טובת לב שאפשר לסמוך עליה. במהלך הסדרה מתוארת התפתחות מערכת היחסים בינה לבית מנהל המזנון טוני מרטין (אנדרו דאן).[10]

לצדה של ברנדה עובדות במזנון דולי בלפילד (ת'למה ברלו) הצנועה והחסודה וחברתה ג'ין העוקצנית (אן ריד). כמו כן עובדות במזנון שתי נשים צעירות, טווינקל (מקסין פיק) שתמיד מגיעה באיחור, ואניטה המפוזרת ונעימת ההליכות (שובנה גולטי).[11]

סטן מדוקרופט (דאנקן פרסטון) הוא איש אחזקה האחראי על הניקיון ותיקון הציוד במפעל. סטן הוא בעל דעות מוצקות הנוטה להתרגז בקלות אבל שוחר טוב. דמות קבועה נוספת היא פיליפה מורקרופט (סיליה אימרי) מנהלת משאבי אנוש. פיליפה היא חדשה במפעל שהגיעה מהדרום, ואינה מצליחה להשתלב בין שאר העובדים. היא עברה לגור במנצ'סטר כי יש לה רומן עם אחד המנהלים הבכירים, מר מייקל (כריסטופר גריט).[11]

ג'ולי וולטרס מופיעה בסדרה בתשעה פרקים בתפקיד אמה ההזויה והמניפולטיבית של ברנדה, שמתגוררת בקרוון מאחור תחנת דלק. היא זנחה את ברן בבית יתומים, וכעת מופיעה לעיתים קרובות ומבקשת ממנה טובות.

מערכת היחסים בין טוני לברנדה מתחילה להתפתח בעונה הראשונה. ברנדה תומכת בטוני שחולה בסרטן ועובר טיפולי כימותרפיה. במשך העונה פיליפה מנסה לארגן פעילויות גיבוש לעובדים, במפעל מבקרת אישיות מלכותית, אמה של ברנדה גורמת לשערוריה, העובדים מביאים את אמותיהם למפעל, החברה "HWD Components" מתמזגת לתוך חברה יפנית, ומגיעה מחליפה לטוני כשהוא חולה מדי מכדי לעבוד.[12]

במהלך העונה השנייה מערכת היחסים בין ברן לטוני ממשיכה להתפתח; במזנון מועסקת צעירה לתקופת ניסיון, ג'ין הולכת לגור אצל אחותה במצב רוח רע בגלל בעלה הבוגדני, רוצח נמלט מבית סוהר מקומי, והעובדים חושבים שברן בהריון כשהיא מסרבת לתרום דם בגלל הפחד שלה ממחטים. ג'יין (סו דוואני) מארגנת חופשה במרבלה, שאליה רוצים טוני וברן לנסוע יחד. אחרי תסבוכת קלה, מצליחה ברן להשיג מקום בטיסה, אבל בסופו של דבר היא מוותרת על החופשה ונותנת את הכסף לאמה. ברן וטוני מתאחדים אחרי שטוני מארגן מסיבת הפתעה ליום הולדתה של ברן שחל בערב חג המולד.

בהמשך העונה, פיליפה לא מצליחה להגיע לארוחה שארגנה לרגל חגיגות המילניום, אניטה יולדת תינוק, ומשאירה אותו במפעל לטיפולה של ברן. אחר כך היא לוקחת אותו בחזרה ויוצאת לחופשת לידה. את אניטה מחליפה כריסטין (קיי אדשד) שאינה אהודה על שאר הנשים במזנון.

ברן משתתפת בשעשועון טריוויה טלוויזיוני "Totally Trivial", אבל כשהיא מגיעה לשלב הגמר היא אינה יכולה להשתתף מפני שבאותו זמן היא מבקרת את אמה בבית חולים ומגלה שהיא מתה. מתברר שהאם השאירה לה סכום גדול של כסף שבעזרתו יכולים ברן וטוני לעבור לסקוטלנד ולממש שם את תוכניותיהם.[13]

צוות השחקנים

תפקידי משנה
  • סו דוואני – ג'יין
  • אנדרו ליווינגסטון (עונה ראשונה) ואדריאן הוד (עונה שנייה) – נורמן
  • סו קליבר – גלנדה
  • כריסטופר גריט – מר מייקל
  • קייט רובינס – באבס
  • פיטר לורנזלי – קית'
  • ברנרד ווריגלי – בוב
  • ג'ק סמתהרסט – בוב בלפילד
  • סטיב יוסון – סטיב גרינגראס
שחקנים אורחים

הפקה

כתיבה

את הסדרה בשלמותה כתבה ויקטוריה ווד, ללא עריכה נוספת. הגישה שלה הייתה לתת לקווי העלילה להתפתח מתוך האינטראקציה בין הדמויות, במקום להתאים את הדמויות לעלילה מוגדרת מראש.[14]

היא כתבה את כל ששת הפרקים של העונה הראשונה בחודש אחד. אבל כתיבת העונה השנייה הייתה קשה לה יותר, ולקח לה חצי שנה לכתוב את ארבעת הפרקים האחרונים. ווד ייחסה זאת ללחץ שהיה עליה בגלל שעשתה הכל בעצמה, ולבדידות שחשה. עוד אמרה ששקלה לוותר על הסדרה כי חשבה שהתסריטים שלה היו באיכות ירודה.[14]

ווד סיימה בכוונה את הסדרה אחרי שתי עונות, והפרק האחרון תוכנן להיות פרק סיכום. היא אמרה שהיא לא נוהגת לעשות דבר כלשהו פעמיים, אבל חשה שעונה שנייה לסדרה הייתה הכרחית.

צילום

הצילומים של כל הסדרה (פרט לסצנה של שעשועון הטריוויה והסצנה בבית החולים, ששניהם מוקרנים על מסך טלוויזיה במזנון) נערכו באולפן אחד ב-"BBC Television Centre" בנוכחות קהל[15][16] בשימוש של מערך מרובה מצלמות.[17] מקומות אחרים כמו בתיהם של המשתתפים או חלקים אחרים בבית החרושת אינם נראים כלל אלא רק מוזכרים בשיחות.

התפאורה הייתה אמורה להיות מציאותית ככל האפשר, ואפילו הוצב באולפן טוסטר המשמש לקייטרינג, שהכינו בו טוסטים בזמן הצילומים.

כל פרק צולם פעמיים לפני קהל שונה, פעם אחת ביום שישי ופעם שנייה בשבת. זה אפשר לשחקנים לתקן טעויות במקרה הצורך ולשפר את הסצנה, מבלי לחזור על אותן בדיחות בפני אותו קהל.[15]

מוזיקה

את נעימת הנושא של התוכנית הלחינה ויקטוריה ווד. לרוב היא הושמעה ללא מילים, פרט לפרקים "מילניום" ו"הרמת כוסית" בהם היא כתבה מילים ומבצעת את השיר.

את השיר במלואו ביצעה ווד בתוכנית הראיונות "פרקינסון" כשהיא מלווה את עצמה בפסנתר.[18]

תיאטרון

באפריל 2009 הועלה בלונדון מחזה המבוסס על הסדרה. המחזה כלל את שלושת הפרקים הראשונים של העונה השנייה ומתמקד במערכת היחסים בין ברן לטוני.[19] הבמאי היה דייוויד גרהאם שגם עיבד לתיאטרון את התסריט של ויקטוריה ווד. גולטי ודאן הופיעו בתפקידים שלהם גם על הבמה.[20] המחזה הוצג בסיבוב הופעות ברחבי הממלכה המאוחדת במהלך 2009.

מחזה נוסף בשם "Dinnerladies: Second Helpings" ("נשות המזנון: מנה נוספת") הוצגה בסיבוב הופעות בשנת 2011.[21] גם במחזה זה השתתף דאן, ואליו הצטרפה מהסדרה המקורית סו דוואני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "dinnerladies (1998–2000) Credits". BFI Screenonline. נבדק ב-29 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "A capital offence case". BBC News. 20 באוקטובר 2000. נבדק ב-29 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Dinnerladies". UKTV Gold. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Dinnerladies – The Complete Collection DVD 1998". Amazon.co.uk. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Awards for "Dinnerladies"". IMDb. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Past Winners 1999". British Comedy Awards. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Past Winners 2000". British Comedy Awards. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Awards Database: Search Results for "Dinnerladies"". British Academy of Film and Television Arts. נבדק ב-29 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Britain's Best Sitcom: Top 11–100 Sitcoms". BBC. נבדק ב-31 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "DINNERLADIES". British Comedy Guide. נבדק ב-29 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Dinnerladies at the BFI's Screenonline
  12. ^ "DINNERLADIES: SERIES 1 – First broadcast 1998". British Comedy Guide. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "DINNERLADIES: SERIES 2 – First broadcast 1999 & 2000". British Comedy Guide. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Dinnerladies". UKTV.
  15. ^ 1 2 Rees, Jasper. "Dinnerladies is served". Radio Times. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Cohen, Rebecca. "Sue Devaney on....Dinnerladies". WhatsOnStage.com. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Walker, Tim (2 בפברואר 2011). "The return of the sitcom". London: The Independent. נבדק ב-28 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 'dinnerladies' - Theme by Victoria Wood
  19. ^ "Dinnerladies actor Andrew Dunn – Exclusive Interview". North East Life.
  20. ^ "Dinnerladies: The stage show". Chortle. נבדק ב-29 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Second helpings for stage version of canteen sitcom". This is Staffordshire. נבדק ב-31 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)