קולה של אמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון משני
יש צורך לציין שהחיילים שבבסיסים שניידת השידור של התוכנית מבקרת, מתפקדים כקהל בתוכנית, כדי שמי שמאזין לתוכנית ידע למה שומעים מחיאות כפיים וצחוקים בתוכנית בדומה לתוכנית אירוח בטלוויזיה.
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_"A_Mother's_Voice"_IDF_Radio_Show_Photographed_by_Sgt._Lior_Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגש של אם ובנה במהלך התוכנית]]
[[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_"A_Mother's_Voice"_IDF_Radio_Show_Photographed_by_Sgt._Lior_Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפגש של אם ובנה במהלך התוכנית]]
'''קולה של אמא''' תוכניות רדיו של [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] [[גלי צה"ל]].
'''קולה של אמא''' היא תוכנית רדיו של [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] [[גלי צה"ל]].


במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של [[חייל]]ים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.
במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של [[חייל]]ים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.


מבנה התוכנית אינו מקורי ל[[ישראל]] ויובא מ[[גרמניה]], שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן ה[[שוטר]]ים, ה[[כבאי]]ם וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] ו[[אהוד גרף]]. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התוכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התוכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים ל[[לוחם|חיילים הקרביים]] לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.
מבנה התוכנית אינו מקורי ל[[ישראל]] ויובא מ[[גרמניה]], שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן ה[[שוטר]]ים, ה[[כבאי]]ם וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] ו[[אהוד גרף]]. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח אשר מהווים קהל בתוכנית, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התוכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התוכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים ל[[לוחם|חיילים הקרביים]] לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.


בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. החל מדצמבר [[2010]] משודרת התוכנית גם ב[[ערוץ 2]], במסגרת שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]].
בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. החל מדצמבר [[2010]] משודרת התוכנית גם ב[[ערוץ 2]], במסגרת שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]].

גרסה אחרונה מ־13:49, 28 בפברואר 2020

מפגש של אם ובנה במהלך התוכנית

קולה של אמא היא תוכנית רדיו של תחנת הרדיו גלי צה"ל.

במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של חיילים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.

מבנה התוכנית אינו מקורי לישראל ויובא מגרמניה, שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן השוטרים, הכבאים וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת אלכס אנסקי ואהוד גרף. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע שנות התשעים הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח אשר מהווים קהל בתוכנית, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. מגישי התוכנית מגיעים באמצעות ניידת השידור של התוכנית לכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים, גם מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים. המגישים מאפשרים לחיילים הקרביים לספר קצת על ההווי הצבאי, ומחלקים פרסים לחיילים אותם הם מבקרים.

בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. החל מדצמבר 2010 משודרת התוכנית גם בערוץ 2, במסגרת שידורי הטלוויזיה החינוכית.

בשנת 2005 זכתה התוכנית בפרס מפקד גלי צה"ל לרגל משדר 25 שנה לתוכנית, ובשנת 2008 זכתה בפרס שנית בקטגוריית צבא וביטחון.

מנחי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התוכנית, אשר משודרת ברציפות משנת 1979, הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר אורלי מיכאלי. היא פרשה מהגשת התוכנית באוגוסט 2008. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתוכנית – עודד מנשה. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התוכנית ובהם: קיצוץ משך התוכנית לשעה אחת במקום שעתיים, צמצום מספרן של האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התוכנית בין היתר: אהוד גרף, אלכס אנסקי, לאה עוז, עומר פרנקל, דני רובס וסיוון דורון. כיום מגישה את התוכנית השדרנית והקריינית נעמי רביע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]