לדלג לתוכן

קרונוע – הבדלי גרסאות

נוספו 7 בתים ,  לפני שנתיים
מסילת הרכבת לירושלים ==> מסילת הרכבת יפו–ירושלים
(רק קרון רכבת בעל הנעה עצמית נקרא קרונוע. קרוניות לשימושים מיוחדים וכן ציוד מכני הנדסי מסילתי אינם נחשבים לקרונועים.)
(מסילת הרכבת לירושלים ==> מסילת הרכבת יפו–ירושלים)
הקרונוע המשמש בתחילת המאה ה-21 את רכבת ישראל הוא מדגם [[IC3]] (ראשי תיבות של Inter City 3) תוצרת [[דנמרק]], שמשרת באופן קבוע חלק מהקווים הקיימים ב[[ישראל]]. קרונוע זה מורכב ממערך בן שלושה קרונות כאשר שני הקרונות הקיצוניים מכילים את המנועים ואת תאי הניהוג וניתן לחבר עד חמישה מערכים לרכבת אחת. אורכו של כל מערך הוא 58.80 מטר ויש בו 167 או 177 מקומות ישיבה (תלוי בדגם). ה[[רכבת]] אשר התנגשה ב[[משאית]] ב[[אסון רבדים]] הייתה מסוג קרונוע IC3.
 
במרץ 1998 נוסה בישראל קרונוע ה[[רכבת רוכנת|רכינה]], מתוצרת חברת "Adtranz", אשר הושאל לרכבת ישראל על ידי [[דויטשה באן|הרכבת הגרמנית]]. הקרונוע נוסה על קטעי מסילה מפותלים: [[מסילת הרכבת לירושליםיפו–ירושלים]] ו[[מסילת הדרום|המסילה לבאר שבע]]. למרות שהניסוי הוכתר בהצלחה וזמן הנסיעה בין תל אביב ובין ירושלים ובאר שבע היה קצר משמעותית לעומת זמן הנסיעה של הציוד הרגיל, קרונועי רכינה לא נרכשו על ידי רכבת ישראל.
 
בספטמבר 2017, זכתה חברת [[סימנס]] במכרז לאספקת 330 קרונועים בעלי הנעה חשמלית (EMU - Electric multiple unit) מסוג Desiro HC. הקרונועים יפעלו בשילוב של קרונות קומתיים ("דאבל-דק") וחד-קומה ("סינגל-דק"). בכל מערך של ארבעה או שישה קרונות, הקרונות המרכזיים הם דו־קומתיים והשניים שבקצוות בעלי קומה אחת.{{הערה|{{TheMarker|אורן דורי|סימנס משלימה את הקאמבק לישראל: זכתה במכרז הקרונות החשמליים של הרכבת בכ-3.8 מיליארד שקל|1.4472007|26 בספטמבר 2017}}}}