יורש עצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''יורש עצר''' ב[[מונרכיה]] הוא ה[[נסיך]] או הנסיכה המיועדים להיות ה[[מלך]] (או המלכה) בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של [[נבצרות]]. מבחינים בין יורש מוחלט ({{ללא גלישה|Heir apparent}}), שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה {{ללא גלישה|(Heir presumptive)}}, שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.
'''יורש עצר''' ב[[מונרכיה]] הוא ה[[נסיך]] או הנסיכה המיועדים להיות ה[[מלך]] או המלכה בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של [[נבצרות]]. מבחינים בין יורש מוחלט ({{ללא גלישה|Heir apparent}}), שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה {{ללא גלישה|(Heir presumptive)}}, שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.


בממלכות אירופאיות מסוימות ([[שוודיה]], [[בלגיה]], [[נורווגיה]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]]), יורש העצר הוא הילד ('''בן''' או '''בת''') ה[[בכור]] של משפחת המלוכה.
בממלכות אירופאיות מסוימות ([[שוודיה]], [[בלגיה]], [[נורווגיה]], [[הולנד]] ו[[הממלכה המאוחדת]]), יורש העצר הוא הבן הבכור או הבת הבכורה של [[מונרך|המלך או המלכה]].


ב-[[1979]] אירע בשוודיה [[תקדים]]: הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|ויקטוריה]], בתו הבכורה של מלך שוודיה [[קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה|קרל השישה עשר גוסטב]], הוכתרה עם לידתה בשנת [[1977]] כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם [[לידה|לידתו]] של אחיה [[קרל פיליפ, נסיך שוודיה|קרל פיליפ]] בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השוודי, חוק המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה.
ב-[[1979]] אירע בשוודיה [[תקדים]]: הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|ויקטוריה]], בתו הבכורה של מלך שוודיה [[קרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה|קרל השישה עשר גוסטב]], הוכתרה עם לידתה בשנת [[1977]] כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם [[לידה|לידתו]] של אחיה [[קרל פיליפ, נסיך שוודיה|קרל פיליפ]] בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השוודי, חוק המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה.


בארצות אחרות ([[ספרד]], [[דנמרק]]) נבחר הבן הבכור של המלך או המלכה המכהנים. בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של [[אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד|אלפונסו השנים עשר]], [[מרסדס, נסיכת אסטוריאס]] בת החמש, כמלכה בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהיריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, ש[[הכתרה|הוכתר]] מיד עם לידתו כמלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]].
בארצות אחרות ([[ספרד]], [[דנמרק]]) נבחר '''הבן''' הבכור של המלך או המלכה המכהנים.
בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של [[אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד|אלפונסו השנים עשר]], [[מרסדס, נסיכת אסטוריאס]] בת ה-5, כמלכה בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, ש[[הכתרה|הוכתר]] מיד עם לידתו כמלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]].


בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, אף על פי שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].
בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. ב[[סעודיה]], למשל, נבחר המלך [[ח'אלד, מלך ערב הסעודית|ח'אלד]] ליורש עצר עוד בשנת 1965, אף על פי שלא היה בנו של המלך [[פייסל, מלך ערב הסעודית|פייצל]], אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר [[פהד, מלך ערב הסעודית|פהד]].

גרסה מ־20:43, 29 בפברואר 2020

יורש עצר במונרכיה הוא הנסיך או הנסיכה המיועדים להיות המלך או המלכה בבוא העת, בין אם בפטירת המלך המכהן ובין אם בפרישתו מסיבות של נבצרות. מבחינים בין יורש מוחלט (Heir apparent), שזכותו למלוכה אינה ניתנת לערעור, לבין יורש מותנה (Heir presumptive), שזכותו מתקיימת רק בהיעדר יורש בעל קרבה גבוהה יותר, והמעמד ניטל ממנו עם לידתו של זה.

בממלכות אירופאיות מסוימות (שוודיה, בלגיה, נורווגיה, הולנד והממלכה המאוחדת), יורש העצר הוא הבן הבכור או הבת הבכורה של המלך או המלכה.

ב-1979 אירע בשוודיה תקדים: הנסיכה ויקטוריה, בתו הבכורה של מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכתרה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979. לאחר שבעה חודשים נוספים, שונה החוק השוודי, חוק המשכיות המלוכה, כך שקיים שוויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה, והתואר חזר אל הנסיכה. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שוויון כזה.

בארצות אחרות (ספרד, דנמרק) נבחר הבן הבכור של המלך או המלכה המכהנים. בספרד, למשל, בה המלוכה עוברת לבן, שימשה בתו הנסיכה של אלפונסו השנים עשר, מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, כמלכה בפועל, משום שלאביה לא היו בנים במותו. אמה, שהייתה בהיריון, ילדה לאחר שישה חודשים בן, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר.

בארצות ערב, למשל, חוקי ההמשכיות שונים, והמלך יכול למנות יורש עצר שאיננו בנו. בסעודיה, למשל, נבחר המלך ח'אלד ליורש עצר עוד בשנת 1965, אף על פי שלא היה בנו של המלך פייצל, אלא אחיו למחצה. ח'אלד עלה לשלטון עם ההתנקשות בחייו של פייצל. הוא נבחר ליורש עצר אף על פי שלא היה האח המבוגר ביותר, ולפיכך לא אמור היה לקבל את הכתר; סירובו של אחיו הבכור מוחמד בן עבד אל-עזיז להיות למלך, הקנה לו את המלוכה. ח'אלד מצדו מינה כיורש עצר את אחיו הצעיר פהד.

בירדן היה הנסיך חסן, אחיו של המלך, יורש העצר במשך עשרות שנים. טרם מותו בשנת 1999 נטל ממנו המלך חוסיין את התואר, ומינה את בנו הנסיך עבדאללה, ליורשו. עבדאללה מצדו מינה את אחיו הנסיך חמזה ליורש העצר, נטל ממנו תואר זה ב-2004 ומינה במקומו בשנת 2009 את בנו הנסיך חוסיין ליורש העצר שלו.

ישנן מדינות בהן יורש העצר מקבל גם תואר אצולה. למשל הנסיך מוויילס (בריטניה) ונסיך אסטוריאס (ספרד).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורש עצר בוויקישיתוף