מולדתי

"מולדתי" (בצ'כית Má vlast) היא יצירה מאת המלחין הצ'כי בדז'יך סמטנה הבנויה משש פואמות סימפוניות, שהידועה שבהן היא "ולטאבה" (Vltava - על שם הנהר ולטאבה העובר בפראג) - המוכרת בעברית גם כ"מולדבה" - שבה כלולה המנגינה הידועה של "התקווה" (שני המלחינים נטלו, כנראה השראה משיר איכרים עממי מולדבי הקרוי "אויס צ'יא" או "העגלה והשוורים").

הפואמה "מולדבה" היא השנייה במחזור והפופולרית ביותר מבין שש הפואמות המרכיבות את "מולדתי". היא מעיבה על השאר, עד שנוטים לשכוח את קיומן. אלה הן חמש הפואמות הנותרות: וישהרד, סרקה, משדות בוהמיה ויערותיה, טבור ובלאניק.

• "וישהראד" מתארת את בוהמיה הישנה, וקרויה על שם מבצר עתיק הסמוך לפראג.
• "מולדבה", או ולטאבה, מתארת את שטף הנהר, שמקורו בשני מעיינות, האחד חם והשני צונן. הנהר עובר בין יערות עבותים, שציידים מודיעים שם על נוכחותם בצלילי קרן, חגיגת נישואים נערכת על גדתו בשירה ומחולות, נימפות יער ומים משתעשעות במימיו ומבצרים עתיקים משתקפים בהם, עד שהוא מגיע אל עיר הבירה, פראג.
• "סרקה" מספרת על רצח של ראש שבט על ידי אהובתו בעמק טרשי בשם זה, לא רחוק מפראג.
• משדות בוהמיה ויערותיה" היא תמונה של יום קיץ בשדות בוהמיה וחגיגת בני כפר בטבע במלוא פריחתו.
• "טבור" ו"בלאניק" משתמשות שתיהן במוטיבים צבאיים, ורבים רואים בהן פואמה אחת בשני המשכים, המהווים קריאה למרי של העם הבוהמי.

היצירה נועדה לפאר את מורשתה של צ'כיה.