אייזוצ'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמק שושנים (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ החלפות (, ) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=צריך לעבור [[ויקיפדיה:עריכה טכנית|ויקיזציה]]}} |
{{לשכתב|סיבה=צריך לעבור [[ויקיפדיה:עריכה טכנית|ויקיזציה]]}} |
||
[[יפנית|בשפה היפנית]] אַיְזוּצִ'י (מיפנית: 相槌 או あいづち) הן [[מילת קריאה|קריאות ביניים]] תכופות במהלך שיחה, המציינות שהמאזין מעניק תשומת לב למי שמדבר, ומבין אותו. מטרת האייזוצ'י היא להרגיע את הדובר, ולהראות שהמאזין פעיל ומעורב בדיון. <ref> Miller, Laura. 1983. Aizuchi: Japanese Listening Behavior. MA Thesis, anthropology, UCLA. </ref> |
[[יפנית|בשפה היפנית]] אַיְזוּצִ'י (מיפנית: 相槌 או あいづち) הן [[מילת קריאה|קריאות ביניים]] תכופות במהלך שיחה, המציינות שהמאזין מעניק תשומת לב למי שמדבר, ומבין אותו. מטרת האייזוצ'י היא להרגיע את הדובר, ולהראות שהמאזין פעיל ומעורב בדיון. <ref> Miller, Laura. 1983. Aizuchi: Japanese Listening Behavior. MA Thesis, anthropology, UCLA. </ref> |
||
אייזוצ'י מובנות לעיתים קרובות באופן שגוי על ידי דוברים לא ילידיים כהבנה מלאה או כהסכמה של המקשיב למה שנאמר, למרות שבפועל הן אינן מביעות הסכמה. <ref>Miller, Laura. |
אייזוצ'י מובנות לעיתים קרובות באופן שגוי על ידי דוברים לא ילידיים כהבנה מלאה או כהסכמה של המקשיב למה שנאמר, למרות שבפועל הן אינן מביעות הסכמה. <ref>Miller, Laura. 1991.“Verbal listening behavior in conversations between Japanese and Americans.” In The Pragmatics of Intercultural and International Communication, edited by Jan Blommaert and Jef Verschueren, John Benjamins, Amsterdam, pp. 110–130.</ref> |
||
להלן כמה דוגמאות נפוצות לאייזוצ'י: |
להלן כמה דוגמאות נפוצות לאייזוצ'י: |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | קשרים עסקיים בפרט עלולים להיפגע מאייזוצ'י על ידי דוברים שיפנית אינה שפת האם שלהם, אם הם מניחים שעמיתיהם [[יפן|היפנים]] הסכימו להצעותיהם לאורך כל הדרך, כאשר במציאות היפנים רק אמרו שהם עוקבים אחר ההצעות או מבינים אותן. "הבינו" - כן, הסכימו - לא. <ref>{{Cite web|url=https://lingualift.com/blog/japanese-interjections-aizuchi/|title=Are you listening to me? The Japanese art of aizuchi|last=SEIFI, PHILIP|date=November 2, 2013|publisher=Lingualift (see "[https edulift dot co]")|quote=This can cause serious confusion when Westerners and Japanese communicate because it sounds like the Japanese person is saying yes all along and then suddenly saying no, it's difficult, or [...] Japanese body language for, 'No way in hell, sorry.'|archiveurl=https://web.archive.org/web/20151223042015/https://lingualift.com/blog/japanese-interjections-aizuchi/|archivedate=December 23, 2015}}</ref> |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | אייזוצ'י יכולות גם ללבוש צורה של "שאלות הד", הכוללות שם עצם בתוספת "desu ka". לאחר שדובר א' שואל שאלה, דובר ב' עשוי לחזור על שם עצם מרכזי מתוך דבריו של א' ובעקבותיו "desu ka", כדי לאשר על מה דיבר דובר א', או פשוט כדי לשמור על תקשורת פתוחה בזמן שדובר ב' חושב על תשובה. צורה דומה בעברית תהיה עם הביטוי "..., אתה אומר?", למשל: "אז קניתי את המכונית החדשה הזו"; תשובה: "מכונית, אתה אומר?".. |
||
| ⚫ | קשרים עסקיים בפרט עלולים להיפגע מאייזוצ'י על ידי דוברים שיפנית אינה שפת האם שלהם, אם הם מניחים שעמיתיהם [[יפן|היפנים]] הסכימו להצעותיהם לאורך כל הדרך, כאשר במציאות היפנים רק אמרו שהם עוקבים אחר ההצעות או מבינים אותן. "הבינו" - כן, הסכימו - לא. <ref>{{Cite web|url=https://lingualift.com/blog/japanese-interjections-aizuchi/|title=Are you listening to me? The Japanese art of aizuchi|last=SEIFI, PHILIP|date=November 2, 2013|publisher=Lingualift (see "[https edulift dot co]")|quote=This can cause serious confusion when Westerners and Japanese communicate because it sounds like the Japanese person is saying yes all along and then suddenly saying no, it's difficult, or [...] Japanese body language for, 'No way in hell, sorry.'|archiveurl=https://web.archive.org/web/20151223042015/https://lingualift.com/blog/japanese-interjections-aizuchi/|archivedate=December 23, 2015}}</ref> |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | אייזוצ'י יכולות גם ללבוש צורה של "שאלות הד", הכוללות שם עצם בתוספת "desu ka". לאחר שדובר א' שואל שאלה, דובר ב' עשוי לחזור על שם עצם מרכזי מתוך דבריו של א' ובעקבותיו "desu ka", כדי לאשר על מה דיבר דובר א', או פשוט כדי לשמור על תקשורת פתוחה בזמן שדובר ב' חושב על תשובה. צורה דומה בעברית תהיה עם הביטוי "..., אתה אומר?", למשל: "אז קניתי את המכונית החדשה הזו"; תשובה: "מכונית, אתה אומר?".. |
||
| ⚫ | |||
== הפניות == |
== הפניות == |
||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
||
De Mente, Boye. (2011). ''Japan's Cultural Code Words : 233 Key Terms That Explain the Attitudes and Behavior of the Japanese''. Rutland, Vermont: Tuttle Publishing. |
De Mente, Boye. (2011). ''Japan's Cultural Code Words : 233 Key Terms That Explain the Attitudes and Behavior of the Japanese''. Rutland, Vermont: Tuttle Publishing. |
||
[[קטגוריה:פרגמטיקה]] |
[[קטגוריה:פרגמטיקה]] |
||
[[קטגוריה:יפנית]] |
[[קטגוריה:יפנית]] |
||
גרסה מ־23:42, 5 במרץ 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בשפה היפנית אַיְזוּצִ'י (מיפנית: 相槌 או あいづち) הן קריאות ביניים תכופות במהלך שיחה, המציינות שהמאזין מעניק תשומת לב למי שמדבר, ומבין אותו. מטרת האייזוצ'י היא להרגיע את הדובר, ולהראות שהמאזין פעיל ומעורב בדיון. [1]
אייזוצ'י מובנות לעיתים קרובות באופן שגוי על ידי דוברים לא ילידיים כהבנה מלאה או כהסכמה של המקשיב למה שנאמר, למרות שבפועל הן אינן מביעות הסכמה. [2]
להלן כמה דוגמאות נפוצות לאייזוצ'י:
- hai, ee, או un (כן, בדרגות שונות של רשמיות)
- sō desu ne (אני מבין)
- sō desu ka (האם זה כך? באמת?)
- hontō, hontō ni, maji, או (ב-קנסאי) honma (באמת)
- naruhodo (אני מבין, זה נכון)
- הנהון
מילים המשמשות בפונקציה דומה בעברית הן "כן", "אוקיי", "באמת?", "אה-הא", "אני מבין/מבינה", "אה", "ואללה" ועוד.
קשרים עסקיים בפרט עלולים להיפגע מאייזוצ'י על ידי דוברים שיפנית אינה שפת האם שלהם, אם הם מניחים שעמיתיהם היפנים הסכימו להצעותיהם לאורך כל הדרך, כאשר במציאות היפנים רק אמרו שהם עוקבים אחר ההצעות או מבינים אותן. "הבינו" - כן, הסכימו - לא. [3]
אייזוצ'י יכולות גם ללבוש צורה של "שאלות הד", הכוללות שם עצם בתוספת "desu ka". לאחר שדובר א' שואל שאלה, דובר ב' עשוי לחזור על שם עצם מרכזי מתוך דבריו של א' ובעקבותיו "desu ka", כדי לאשר על מה דיבר דובר א', או פשוט כדי לשמור על תקשורת פתוחה בזמן שדובר ב' חושב על תשובה. צורה דומה בעברית תהיה עם הביטוי "..., אתה אומר?", למשל: "אז קניתי את המכונית החדשה הזו"; תשובה: "מכונית, אתה אומר?"..
הפניות
- ^ Miller, Laura. 1983. Aizuchi: Japanese Listening Behavior. MA Thesis, anthropology, UCLA.
- ^ Miller, Laura. 1991.“Verbal listening behavior in conversations between Japanese and Americans.” In The Pragmatics of Intercultural and International Communication, edited by Jan Blommaert and Jef Verschueren, John Benjamins, Amsterdam, pp. 110–130.
- ^ SEIFI, PHILIP (2 בנובמבר 2013). "Are you listening to me? The Japanese art of aizuchi". Lingualift (see "[https edulift dot co]"). אורכב מ-המקור ב-23 בדצמבר 2015.
This can cause serious confusion when Westerners and Japanese communicate because it sounds like the Japanese person is saying yes all along and then suddenly saying no, it's difficult, or [...] Japanese body language for, 'No way in hell, sorry.'
{{cite web}}: (עזרה)
לקריאה נוספת
De Mente, Boye. (2011). Japan's Cultural Code Words : 233 Key Terms That Explain the Attitudes and Behavior of the Japanese. Rutland, Vermont: Tuttle Publishing.