ג'רג' לוקאץ' – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 67: שורה 67:
[[קטגוריה:אישים במרד ההונגרי ב-1956]]
[[קטגוריה:אישים במרד ההונגרי ב-1956]]
[[קטגוריה:חברי חוג גלילאו]]
[[קטגוריה:חברי חוג גלילאו]]
[[קטגוריה:חברי חוג יום ראשון]]
[[קטגוריה:ילידי 1885]]
[[קטגוריה:ילידי 1885]]

[[קטגוריה:נפטרים ב-1971]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1971]]

גרסה מ־18:08, 6 במרץ 2020

גֶ'רג' לוקאץ'
Lukács György
עמנואל לוינס
לידה 13 באפריל 1885
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1971 (בגיל 86)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Löwinger György Bernát עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Mikhail Ovsyannikov עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מרקסיזם
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות
עיסוק פילוסוף, סוציולוג, מבקר ספרות, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, סופר, היסטוריון אמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ קאנט, הגל, קרל מרקס, לנין, רוזה לוקסמבורג, סרן קירקגור
השפיע על קרל מאנהיים, רודי דוצ'קה, פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1948)
עיטור הדגל האדום (מרץ 1969)
פרס קושוט (1955)
פרס גתה (1970)
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ferenc Jánossy, Lajos Jánossy עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ'הונגרית: György Lukács; בודפשט, ‏13 באפריל 1885 –בודפשט, 4 ביוני 1971) נולד בשם לוינגר (Löwinger ) היה קומוניסט, פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות הונגרי-יהודי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי. הוא היה ממייסדי חוג יום ראשון ומשתתפי חוג גלילאו.

קורות חיים

לוקאץ' בשנת 1919 כקומיסר העם

לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג והפילוסוף מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות. ב-1919 היה קומיסר העם לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923, עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה. בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.

בזמן המרד ההונגרי ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של אימרה נוג'. עם פלישת הכוחות הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. בשנת 1957 הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.


כתביו

עד 1945

  • Ifjúkori művek (1902–1908) (Bp., 1977)
  • A lélek és a formák. Kísérletek; Franklin, Bp., 1910 (Die Seele und die Formen, 1911)
  • A modern dráma fejlődésének története, 1-2.; Kisfaludy Társaság, Bp., 1911
  • Esztétikai kultúra. Tanulmányok; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
  • Balázs Béla és akiknek nem kell. Összegyűjtött tanulmányok; Kner, Gyoma, 1918
  • Taktika és ethika; Közoktatásügyi Népbizottság, Bp., 1919
  • Die Theorie des Romans. Ein geschichtsphilosophischer Versuch über die Formen der grossen Epik; Cassirer, Berlin, 1920
  • Geschichte und Klassenbewusstsein. Studien über marxistische Dialektik; Der Malik, Berlin, 1923 (Kleine revolutionäre Bibliothek)
  • Lenin. Studie über den Zusammenhang seiner Gedanken; Malik, Wien, 1924 (Wissenschaft und Gesellschaft)
  • Lenin. Tanulmány Lenin gondolatainak összefüggéséről; németből ford. Gábor Andor; Ama, Wien, 1924
  • Georg Lukács: Lityeraturnije tyeorii XIX veka i markszizm; Goszlitizdat, Moszkva, 1937
  • Georg Lukács: K isztorii realizma; Goszlitizdat, Moszkva, 1939
  • Írástudók felelőssége; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' לוקאץ' בוויקישיתוף