אמון (מלך יהודה) – הבדלי גרסאות

אמון
	איור משנת 1553
לידה	665 לפנה"ס; ירושלים, ממלכת יהודה
פטירה	643 לפנה"ס (בגיל 22 בערך); ירושלים, ממלכת יהודה
מדינה	ממלכת יהודה
מקום קבורה	גן עוזא
בת זוג	יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת
שושלת בית דוד
תואר	מלך יהודה
אב	מנשה
אם	משלמת בת חרוץ
צאצאים	יאשיהו
יורש העצר	יאשיהו
	641 לפנה"ס – 643 לפנה"ס
מנהיג דת בתקופה	אין
	→ מנשה יאשיהו ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:03, 11 במרץ 2020

אָמוֹן הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (642 לפנה"ס-640 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.

אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים.

תיאורו על פי המקרא

אמון נולד בשנת 664 לפנה"ס למנשה מלך יהודה ולמשולמת בת חרוץ מן יטבה.^[1] כאשר היה בן 16 נולד בנו יאשיהו^[2] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת^[3] שמלך אחריו.

לאחר שנתיים של מלוכה מרדו בו והרגוהו. לא נאמר מי היו המורדים ומה היו מניעיהם, אך כתוב כי "עם הארץ" התנגד למרד, הכה את הקושרים והמליך את בנו יאשיהו הילד (גיל 8) תחתיו.^[4]

במדרש חז"ל

אמון מתואר כמלך רשע. לא זו בלבד שהלך בדרכי מנשה אביו^[5] אלא שגם לא שב בתשובה, בניגוד למנשה.^[6] הוא אסר את עבודת הקרבנות על המזבח, עד כדי כך שהמזבח העלה קורי עכביש מחוסר שימוש,^[7] ועליו דרשו את הפסוק "והנה עלה כולו קמשונים".^[8]

בדברי הימים^[9] נאמר עליו "כי הוא אמון הרבה אשמה", ודרשו חז"ל^[10] שאשמתו הייתה ששרף את התורה,^[11] או שבעל את אמו.^[12] לפי הגרסה האחרונה, כאשר בא על אמו שאלה אותו האם הוא יכול ליהנות ממעשה כזה. הוא ענה לה שלא, אלא הוא עושה זאת רק כדי להכעיס את הבורא.

הגמרא אומרת^[13] שהיה ראוי שאמון יוזכר בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא מרוב עוונותיהם, אלא שבגלל כבודו של בנו יאשיהו, שהיה צדיק, לא נמנה בין אלה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.
^ משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.
^ מלכים ב', כב א
^ מלכים ב, כא, כ"ד
^ מלכים ב, כא, י"ט-כ"א
^ דברי הימים ב, לג, י"ג-כ"ג
^ בבלי סנהדרין קג ע"א
^ משלי כד, לא.
^ ב, לג, כ"ד
^ בבלי סנהדרין קג ע"ב
^ והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמשלי ח, ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)
^ והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).
^ בבלי סנהדרין קד ע"ב

מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה

רחבעם	אביה	אסא	יהושפט	יהורם	אחזיהו	עתליה	יהואש	אמציהו	עוזיהו/עזריהו
928	911	908	867	846	843	842	836	798	769
יותם	אחז	חזקיהו	מנשה	אמון	יאשיהו	יהואחז	יהויקים	יהויכין	צדקיהו
758	733	726	698	641	639	609	608	597	597–596

[1] ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.

[2] משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.

[3] מלכים ב', כב א

[4] מלכים ב, כא, כ"ד

[5] מלכים ב, כא, י"ט-כ"א

[6] דברי הימים ב, לג, י"ג-כ"ג

[7] בבלי סנהדרין קג ע"א

[8] משלי כד, לא.

[9] ב, לג, כ"ד

[10] בבלי סנהדרין קג ע"ב

[11] והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמשלי ח, ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)

[12] והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).

[13] בבלי סנהדרין קד ע"ב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 '''אָמוֹן''' הוא [[דמות מקראית]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] במשך שנתיים ([[642 לפנה"ס]]-[[640 לפנה"ס]]) ממותו של [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא ב[[ספר מלכים]] וב[[ספר דברי הימים]].
-אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה [[אמון (אל)|מצרית]] חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות [[אשור|האשורית]] והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים. מסיבה זו אמון בן מנשה הישראלי שהומלך בידי אשור נרצח בידי האצולה היהודאית כדי לגרום להפיכה שושלתית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יגאל בן-נון|שם=קיצור תולדות יהוה|מו"ל=רסלינג|שנת הוצאה=2016}}}}
+אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה [[אמון (אל)|מצרית]] חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות [[אשור|האשורית]] והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים.
 ==תיאורו על פי המקרא ==

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: אמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמון (מלך יהודה)