אברהם בורנשטיין – הבדלי גרסאות

**רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב**
לידה	14 באוקטובר 1838; ה'תקצ"ט; בנדין, רפובליקת פולין
פטירה	7 בפברואר 1910 (בגיל 71); י"א באדר א' ה'תר"ע
מקום קבורה	סוכטשוב
תקופת הפעילות	? – 7 בפברואר 1910
רבותיו	אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו	שו"ת אבני נזר ; אגלי טל
בת זוג	שרה צינא מורגנשטרן
אב	זאב נחום בורנשטיין
צאצאים	רבי שמואל בורנשטיין; אסתר בריינדל בורנשטיין
	ה'תר"ל–ה'תר"ע
	רבי שמואל בורנשטיין ←

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־01:31, 13 במרץ 2020

ערך זה עוסק באדמו"ר מסוכטשוב בעל ה"אבני נזר". אם התכוונתם לרבי אברהם יהושע העשיל בורנשטיין מחבר "סנהדרי קטנה", ראו אברהם יהושע העשיל בורנשטיין.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין, לדובריש ולרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.

בפתח ספרו הוא מספר כי כילד ”למדני אדוני אבי מורי ורבי זצ"ל דרכי פלפול, וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי”.^[1]

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו "אגלי טל" הוא מעיד:

"אחר-כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדוני מורי ורבי זצ"ל מקאצק, מקור החכמה והתבונה. ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת. כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר, השגחה גדולה אשר השגיח עליי בעינא פקיחא גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

— הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה^[1]

רב ואדמו"ר

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א' – לגוף העליה, שתהיה חופשית. ב' – אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' – לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.

— הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290^[2]

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.

משפחתו

אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמים

רבי מאיר דן פלאצקי, בעל ה"כלי חמדה"
רבי יואב יהושע וינגרטן, בעל "חלקת יואב"
רבי יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה
רבי אריה צבי פרומר, הרב מקוז'יקלוב בעל "ארץ צבי"
רבי אברהם מנדלזון, דיין בוורשא ובעל "דברי אברהם"
רבי שאול משה זילברמן הרב מווירשוב בעל ה"פרדס שאול"
רבי יהודה ליב קובלסקי מוולוצלווק
רבי צבי יהודה מאמלוק, מחבר הספר "אביר הרועים" לתולדות רבו וספר הפולמוס "מלחמות יהודה" להציל את כבוד רבו מרבנים שהשיגו אודות פסיקותיו
רבי מיכאל פורשלגר, ר"מ בישיבת בולטימור ומחבר הספר "תורת מיכאל"
רבי אברהם ויינברג, חבר וועד הרבנים בוורשא, מחבר ספר "ראשית ביכורים," נספה בשואה.
רבי יעקב בוימאן רבה של קהילת שערי תורה בלוס אנג'לס מחבר הספר "חמדת יעקב"

ספריו

אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת

אביר הרועים - לתלמידו הרב צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה.
שמואל ענבר, מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת הרב אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל).
אליעזר שטיינמן, על אדמור"י פולין, פרק העוסק בו.
הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים תשט"ו.
אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, עמ' קנו-קצד. בני ברק, תשמ"ז,

קישורים חיצוניים

רשימת המאמרים של אברהם בורנשטיין, באתר רמבי"ש
ספרו אבני נזר: החלק הראשון והשני, כשנתיים לאחר פטירתו, בה'תרע"ב (1912); החלק השלישי והרביעי; החלק החמישי והשישי; החלק השביעי, האחרון, ה'תרצ"ד, ערב מלחמת עולם השנייה.
מאיר סטרמן, מאה שנה לאבני נזר זצ"ל, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2010
אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר". באתר דעת
מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועתונות חופשית'
וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב, מספד תמרורים, באתר HebrewBooks
אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל, הצופה, 7 במרץ 1947

הערות שוליים

^ ¹ ² הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס

[הקדמה-1] ¹ ² הרב אברהם בורנשטיין, אגלי טל, הקדמה, באתר ויקיטקסט

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרב אברהם בורנשטיין, אבני נזר חלק יורה דעה, פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290, באתר היברובוקס

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{אישיות רבנית
 | שם = רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
 | שם בשפת המקור =
 | תמונה =
 | כיתוב =
 | תואר =
 | תאריך לידה =
 | מקום לידה =
 | תאריך פטירה =
 | מקום פטירה =
 | סיבת המוות =
 | מקום קבורה = [[סוכטשוב]]
 | תאריך לידה עברי = [[ה'תקצ"ט]]
 | תאריך פטירה עברי = [[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]]
 | חיבוריו = [[שו"ת]] אבני נזר {{ש}} [[אגלי טל]]
 | מקום מגורים =
 | מקום פעילות =
 | תקופת פעילות =
 | תחומי עיסוק =
 | רבותיו = אביו, רבי [[זאב נחום בורנשטיין]]. חותנו, רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]
 | בת זוג = שרה צינא מורגנשטרן
 | אב = זאב נחום בורנשטיין
 | אם =
 | צאצאים = רבי [[שמואל בורנשטיין]]{{ש}}אסתר בריינדל בורנשטיין
 |תפקיד1={{תפקיד מנהיג
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 | התחלת כהונה = [[ה'תר"ל]]
 | סיום כהונה = [[ה'תר"ע]]
 | הקודם בתפקיד =
 | הבא בתפקיד = רבי [[שמואל בורנשטיין]]
 }}
 | חתימה =
 }}
-רבי '''אברהם בורנשטיין מ[[סוכטשוב]]''' ([[כ"ה בתשרי]] [[ה'תקצ"ט]], [[14 באוקטובר]] [[1838]]- [[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]], [[20 במרץ]] [[1910]]), היה [[אדמו"ר]] ומייסד [[חסידות סוכטשוב]], מחבר הספרים: "[[אגלי טל]]" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים ב[[פולין]].
+רבי '''אברהם בורנשטיין מ[[סוכטשוב]]''' ([[כ"ה בתשרי]] [[ה'תקצ"ט]], [[14 באוקטובר]] [[1838]]- [[י"א באדר א']] [[ה'תר"ע]], [[20 במרץ]] [[1910]]), היה [[אדמו"ר]] ומייסד [[חסידות סוכטשוב]], מחבר הספרים: "[[אגלי טל]]" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
 ==תולדות חייו==
@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 ===רב ואדמו"ר===
-כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת [[ה'תרכ"ג]] נתמנה לרבה של [[פרצ'ב]], שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב ב[[קרושנוביץ]]. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מגור ורבי [[חנוך העניך הכהן לוין|חנוך העניך מאלכסנדר]].[[קובץ:Sochaczew_-_ohel_cadyków_Bornsteinów_na_cmentarzu_żydowskim.jpg |שמאל|ממוזער|260px|האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]ב-[[1870]] אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כ[[אדמו"ר]]. ב-[[1876]] עבר לכהן ברבנות [[נשלסק]]. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-[[1883]] עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים [[ישיבה]] במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.
+כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת [[ה'תרכ"ג]] נתמנה לרבה של [[פרצ'ב]], שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי [[יצחק מאיר אלתר]] מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב ב[[קרושנוביץ]]. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי [[חנוך העניך הכהן לוין|חנוך העניך מאלכסנדר]].[[קובץ:Sochaczew_-_ohel_cadyków_Bornsteinów_na_cmentarzu_żydowskim.jpg |שמאל|ממוזער|260px|האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]ב-[[1870]] אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כ[[אדמו"ר]]. ב-[[1876]] עבר לכהן ברבנות [[נשלסק]]. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-[[1883]] עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים [[ישיבה]] במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.
 ===פעילות למען ארץ ישראל===
 רבי אברהם תמך ב[[עלייה לארץ ישראל]], וכך כתב בספרו "אבני נזר":
 [[קובץ:Sochaczew mazeva.JPG|ממוזער|מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב]]
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות. שזה ודאי תועלת גדולה בכמה עניינים: א' – לגוף העליה, שתהיה חופשית. ב' – אל הישיבה שמה לקיום המצות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ, כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים איש את רעהו יעזורו וגו'. ג' – לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בארץ ישראל, בפרט מצוות התלויות בארץ, ירבה בה קדושה וברכה, כי מצוות התלויות בארץ נקראו חובת קרקע. וכמו האדם בקיום המצוות תתחזק נשמתו, כן הארץ בקיום מצוותיה יתרבה קדושתה וברכת הארץ תלויה בקדושתה, כי ברכת הארץ איננה טבעית רק אלוקית. ואם כן לרגלי מרבית האנשים אשר יקיימו מצות התלויות בארץ, כן יהיה ברכת ד' בפירותיה. ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בארץ ישראל. ובפרט אם יהיה להם מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל – נחשב קצת כאלו יושבים בארץ ישראל.|מקור=הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת "אבני נזר", תרע"ג, עמ' 290{{הערה|{{HebrewBooks|הרב אברהם בורנשטיין|אבני נזר חלק יורה דעה|1345|פיוטרקוב: תרע"ג, סימן תנ"ד, עמ' 290|עמוד=507}}}}}} רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[ה'תרנ"א]] ([[1891]]), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של ה[[סולטאן]] ה[[טורקיה|טורקי]].
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 {{מיזמים|ויקיטקסט=מחבר:אברהם בורנשטיין}}
 * {{רמבי"ש|1627}}
 * ספרו '''אבני נזר''': [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&pgnum=1 החלק הראשון והשני], כשנתיים לאחר פטירתו, ב[[ה'תרע"ב]] ([[1912]]); [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&pgnum=1 החלק השלישי והרביעי]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1346&pgnum=1 החלק החמישי והשישי]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1347&pgnum=1 החלק השביעי]''', האחרון, [[ה'תרצ"ד]], ערב [[מלחמת העולם השנייה|מלחמת עולם השנייה]].
 * {{ערוץ7|מאיר סטרמן|מאה שנה לאבני נזר זצ"ל|201059|25 בפברואר 2010}}
 * [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=170 אברהם מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין, מגדולי רבני החסידות. בעל "אבני נזר"]. באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:אברהם בורנשטיין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם בורנשטיין