אילן הררי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לראש העין
שורה 74: שורה 74:
{{מיון רגיל:הררי, אילן}}
{{מיון רגיל:הררי, אילן}}
[[קטגוריה:תתי-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:תתי-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:תת-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת הנח"ל]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת הנח"ל]]
[[קטגוריה:מפקדי עוצבת ברעם]]
[[קטגוריה:מפקדי עוצבת ברעם]]

גרסה מ־16:01, 13 במרץ 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אילן הררי
לידה 7 בינואר 1959 (בן 65)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
יו"ר הוועדה הקרואה בלוד
מבקר צה"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן הררי (נולד ב-7 בינואר 1959) הוא מבקר צה"ל לשעבר[1]. שירת גם בין היתר כמפקד עוצבת עמוד האש וקצין החינוך הראשי בדרגת תת-אלוף. כיהן כיו"ר הוועדה הקרואה בלוד בשנים 2007 עד 2011.

קורות חייו

ראשית חייו

הררי גדל בשכונת מעוז אביב בתל אביב בנו של שלום, ניצול השואה וקצין בחטיבת גולני[2].

שירותו הצבאי

באוגוסט 1977 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר הררי מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. הררי לחם במבצע ליטני ולאחר שהדריך בבית הספר למ"כים יצא לקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב הררי לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה, מפקד פלנ"ט גולני וסגן מפקד גדוד 13. אחרי תקופת לימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה התמנה לקצין אג"ם של גולני[3]. בשנת 1986 מונה מפקד גדוד 51[4]. בשנים 19891988 שירת כסגן מפקד עוצבת חירם, חטיבה מרחבית בגזרה המזרחית של גבול הצפון. לאחר ששימש כמפקד בסיס האימונים החטיבתי התמנה ב-1991 למפקד חטיבת אפרים, ולאחר מכן יצא ללימודים במכללה לביטחון לאומי.

ב-1993 מונה למפקד עוצבת ברעם, החטיבה המרחבית המערבית בגבול הצפון, וב-1995 לסגן מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון. בשנת 1996 התמנה למפקד חטיבת הנח"ל[5], במהלך כהונתו ספגה החטיבה את האירוע הקשה בתולדותיה כשעשרות מלוחמיה נהרגו באסון המסוקים[6]. ב-1998 התמנה הררי לראש מטה פיקוד העורף וב-2001 למפקד עוצבת עמוד האש. תפקידו האחרון בצה"ל היה קצין החינוך הראשי, ואותו מילא בין השנים 2004 ל-2007.

במהלך שירותו הצבאי נפצע מספר פעמים. במלחמת שלום הגליל ספג קליע שגרם לשיתוק בכף רגלו השמאלית, וכמפקד גדוד 51 נפגע במוצב שומריה בדרום לבנון מרסיס של פצמ"ר שקטע את אגודלו. כסגן מפקד אוגדה, בזמן ההתפנות מטולכרם, היה מעורב בתאונה, מרפקו נשבר ומאז הוא אינו מסוגל ליישר את ידו הימנית[6].

לאחר שחרורו מצה"ל

בעקבות הדחתו של ראש עיריית לוד בני רגב מתפקידו, מינה שר הפנים רוני בר-און את הררי לעמוד בראש הוועדה הקרואה לעיר. הררי נכנס לתפקיד במאי 2007, תקופה קצרה בלבד לאחר שהשתחרר מצה"ל. ב-16 ביולי 2009 התפטר הררי מתפקידו[7]. כעבור שבוע חזר בו הררי מהתפטרותו[8] ושימש בתפקיד עד פברואר 2011.

מספטמבר 2011 מכהן בהתנדבות כראש שבט הצופים בראש העין.

בדצמבר 2011 החל לכהן כמבקר צה"ל.

במאי 2019 החל לכהן כמנכ"ל עיריית ראש העין, עיר מגוריו.

הררי הוא בעל תואר שני במדע המדינה, נשוי ואב לארבעה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילן הררי בוויקישיתוף

הערות שוליים

ראשי עיריית לוד
פסח לב אלכסנדר קמיל שרגא שוולבה צבי איצקוביץ משה אפרת מקסים לוי בני רגב
מ-1949 מ-1959 מ-1964 מ-1965 מ-1978 מ-1983 מ-1996
פנחס עידן אריה ביבי (ו. קרואה) מקסים לוי בני רגב אילן הררי (ו. קרואה) מאיר ניצן (ו. קרואה) יאיר רביבו
מ-1998 מ-2000 2002 מ-2002 מ-2007 מ-2011 מ-2013