רמות אלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏גאוגרפיה: הוספת מקור, ניסוח, קישורים פנימיים
שורה 43: שורה 43:
[[אבן מיל]] רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה [[שימוש משני]]). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים [[גת (בור)|גתות]] (מתקן [[דריכת ענבים]] ל[[יין]]) חצובות בסלע ו[[בית בד]] (מתקן להפקת [[שמן זית]]). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת [[חשמונאים|בית חשמונאי]] (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם [[מטבע]]ות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], כולל [[מנזר]] ובו [[רצפת פסיפס]] המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.
[[אבן מיל]] רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה [[שימוש משני]]). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים [[גת (בור)|גתות]] (מתקן [[דריכת ענבים]] ל[[יין]]) חצובות בסלע ו[[בית בד]] (מתקן להפקת [[שמן זית]]). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת [[חשמונאים|בית חשמונאי]] (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם [[מטבע]]ות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]], כולל [[מנזר]] ובו [[רצפת פסיפס]] המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.


בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מ[[קיסריה]] לירושלים. בשנת [[1875]] נחפרה המצודה לראשונה.
בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מ[[קיסריה]] לירושלים. בשנת [[1875]] נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, היא מן התקופה הצלבנית. [[יער רמות]], הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים.

מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, היא מן התקופה הצלבנית.


==אוכלוסייה==
==אוכלוסייה==

גרסה מ־12:29, 17 במרץ 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:שכונה

פרמטרים [ מספר תושבים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רמות אלון
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות א'. ברקע נראה עמק הארזים
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות א'. ברקע נראה עמק הארזים
מידע
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1967
על שם יגאל אלון
קואורדינטות 31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E / 31.81194444; 35.2
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
רמות אלון
רמות אלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קניון רמות
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר

רמות אלון, הידועה בקיצור כ"רמות", היא השכונה הגדולה ביותר בירושלים ואחת השכונות הגדולות בישראל. השכונה ממוקמת בצפון מערב העיר, ושוכנת על מספר גבעות, מהן נשקף נופה של ירושלים. השכונה משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל, המגיעה לרום של 885 מטרים מעל פני הים.

מקור שמה של השכונה הוא בזיהוי אתר נבי סמואל הסמוך עם העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין, מקום קבורתו של שמואל הנביא. השם "אלון" נתווסף לשם השכונה לזכר יגאל אלון.

השכונה נוסדה כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

גאוגרפיה

מיקומה של רמות על הציר התעבורתי המרכזי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב, עושה אותה לחולייה מקשרת בין העיר הגדולה ירושלים לבין היישובים הכפריים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה, היא מחולקת כדלקמן: רמות א', רמות ב', רמות ג', רמות ד', רמות 06, רמות פולין.

השכונה יושבת על ארבעה הרים מרכזיים: הדרום-מזרחי, עליו יושבת רמות א', הדרום-מערבי, עליו יושבות רוב רמות ב' ורמות ארזים, ההר הצפון-מזרחי, עליו יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין, ההר הצפון-מערבי, עליו ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב', ורמות 06 - כשביניהן שדרות גולדה מאיר - ציר התנועה של צפון ירושלים לכיוון השפלה. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה[1].

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור ראמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

מקור השם "רמות אלון"

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[2] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן, נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”[3]. בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א-ראמה) הסמוך לשכונת נווה יעקב[4]. שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון[5], אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

היבט היסטורי וארכאולוגי

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, ושהייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות-אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק (ליד כביש 9 כיום), עובר ליד חירבת קיקיה (באזור רחוב צונדק), עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל", באזור רמות 06), ומשם ממשיך ל-א-נבי סמואל (קבר שמואל הנביא) ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה, כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויות גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו, היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים.

אוכלוסייה

נכון לנובמבר 2017 מתגוררים בשכונה 51,777 תושבים, היא אחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל. כ-84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל[6].

בשנים הראשונות היו השכונות רמות א', רמות ב' וחלק מרמות ג' מאוכלסות ברובן בחילונים רבים מהם מחבר המדינות. לעומתן, רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. במשך השנים הפכו רמות א' ורמות ג' לשכונות חרדיות ברובן, ורמות ב' שהייתה חילונית מלכתחילה הפכה לשכונה מעורבת.

בין השנים 2016-2019 התווספו מספר פרויקטים בצדה הדרומי של שכונת רמות א'. פרויקט אחד מתוכם יועד לעובדי ובוגרי משטרת ישראל[7], אך בפועל ברוב הדירות מתגוררים תושבים חרדים. מבחינת אוכלוסיית הילדים 87% הם חרדים, כ-3% אחוז ממלכתי, וכ-10% ממלכתי דתי.

בין הרבנים הבולטים בשכונה: הרב אשר וייס - גאב"ד דרכי תורה, הרב זבולון שוב - ראש ישיבת דברי אמת, הרב דוד אברהם ראש ישיבת בנין אב, הרב יחזקאל סופר מרצה וסופר בתורת חב"ד, הרב מנחם מנדל פוקס רב קריית שומרי החומות דיין ומורה צדק בעדה החרדית.

מוסדות חינוך בשכונה

נכון לנובמבר 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה משתייכים לזרם החינוך החרדי ולזרם זה משתייכים גם 88% מהתלמידים בגילאי הגן[6]. בשנת 2014/15 נפתחו שני גנים חילונים חדשים. בין השנים 2009–2014 גדל מספר תלמידי הזרם הממלכתי ב-43% .

בתי ספר יסודיים בשכונה; "בית יעקב רמות פולין" (רמות ד'), בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק בית ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' - "מופת רמות אלון". כמו כן ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה. בנוסף, פעילים בשכונה בתי ספר יסודיים למגזר החרדי. בשכונה פועל בית ספר ממ"ד "תורני רמות" המשתייך לזרם הדתי-לאומי.

חטיבת ביניים ותיכון בשכונה; עד שנת 2018 פעל ברמות סניף רשת "אורט" (רמות ב') ששימש את הציבור החילוני, אך בשנת 2018 סופח המבנה לטובת מוסד חינוך דתי-חרדי,[8] סניף אור תורה סטון בנים (רמות א') סניף אור תורה סטון בנות (רמות ב').

תלמודי תורה בשכונה; "חניכי הישיבות" בראשות הרב דוד אברהם (רמות ב'), "חדות יעקב" בנשיאות הרב יהודה עדס, "בני ציון", ו"המסילה" (רמות ד') המשתייכים לפלג החרדי-ספרדי, "שערי דעת" בראשות הרב ישראל גואלמן (רמות א'), "בני הישיבות" (רמות ב'), "תבונת יעקב" (רמות ג') "דרך תבונה" (רמות ד') המשתייכים לזרם החרדי-ליטאי, ו"אהבת ישראל" (רמות א') השייך לזרם החרדי-לאומי.

ישיבות גדולות בשכונה; "אהל יוסף" (רמות 06), נתיב הדעת (קפלן), סניף ישיבת לייקווד בישראל, ישיבת חסידות קרלין סטולין, "תפארת משה בצאלאל" שע"י חסידות גור, "ישועות יוסף" ליוצאי צרפת, "אונגוואר". ישיבות קטנות: "תורת משה", "אמרי נעם", "ים התורה", "אוצר התורה" (רמות ד').

סמינר בנות אלישבע בראשות הרב יעקב משה הלל עבר בשנת הלימודים ה'תש"פ למבנה חדש שבבעלותו, בצפון שכונת רמות ד'.

אזכורים בתרבות הישראלית

הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה. שולי רנד, תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'דע בני אהובי'[9]. אביתר בנאי, גם הוא תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'פרגולה' בה גם הזכיר את שכונת רמות[10][11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
  2. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  4. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
  5. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  6. ^ 1 2 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
  7. ^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
  8. ^ ליאת בכרך, המאבק של אורט רמות - ההורים עתרו לבית המשפט | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, ‏2018-06-21
  9. ^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
  10. ^ פרגולה באתר יוטיוב
  11. ^ מערכת mako מוזיקה, "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, ‏28 באוגוסט 2016