לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ניקולא מלבראנש"

מ
הוספת קישור לביקורת המקרא
(←‏ביוגרפיה: תיקנתי טעות על פרט מוצאו של ג'ורג' ברקלי)
מ (הוספת קישור לביקורת המקרא)
הוא סבל מחוליים רבים, ובכללם [[עמוד שדרה]] מעוות וחולשה של ה[[ריאות]]. את חינוכו היסודי קיבל בבית, בגלל מצב בריאותו הרעוע. בגיל שש עשרה החל ללמוד פילוסופיה בקולז' דה לה מרשה ולאחר שסיים מסלול זה למד [[תאולוגיה]] ב[[סורבון]]. כוונתו הייתה לבוא בנדרי ה[[כמורה]] אך נטייתו ה[[אקדמיה|אקדמית]] הביאה אותו לדחות תפקיד כנסייתי ב[[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם]] ולהצטרף, ב-[[1660]], ל[[המסדר האורטורית|מסדר האורטורי]] שחבריו אינם כבולים לנדרים כלשהם.
 
בתחילה הקדיש עצמו ללימוד ה[[היסטוריה]] הכנסייתית ולכתביהם של [[אוסביוס מקיסריה]], [[סוקרטס סכולסטיקוס]], [[סוזומן]] ו[[תאודורט]]. אולם בראשו לא הואילו העובדות ההיסטוריות להסתדר האחת עם השנייה. [[ריקרד סימון]] ניסה בלא הצלחה ללמדו [[עברית]] ולמשוך אותו לתחום [[ביקורת המקרא]]. ב-[[14 בספטמבר]] [[1664]] הוסמך מלבראנש לכמורה.
 
באותה שנה נפל לידיו במקרה החיבור "אמנת האדם" (''Traité de l'homme'') של דקארט אשר שבה את ליבו. מאז ואילך הקדיש מלבראנש את עצמו לפילוסופיה, ולאחר עשר שנים בהן למד את כתבי דקארט, פרסם את עבודתו שלו, "חקר האמת" (''De la recherche de la vérité''). חיבור זה ואלו שבאו אחריו עוררו הדים רבים ומחלוקות רבות לא פחות.