פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כתבתי את הטקסט |
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
== ראו גם == |
== ראו גם == |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
{{קצרמר|תרבות}} |
{{קצרמר|תרבות}} |
||
{{פרס אוסקר}} |
|||
[[קטגוריה:פרס אוסקר]] |
|||
גרסה מ־23:34, 28 במרץ 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:פרס
פרמטרים [ נוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| כרזת הסרט "פורשות כנפיים", אחד הבולטים מבין הזוכים בשנים האחרונות | |
| תיאור | פרס קולנועי |
|---|---|
| מיקום הטקס | לוס אנג'לס, קליפורניה |
| מדינה | ארצות הברית |
| הגוף המעניק | האקדמיה האמריקאית לקולנוע |
| תקופת הפרס |
1941–הווה (כ־83 שנים)  |
| http://oscars.org/ | |
פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר הוא אחד מפרסי האוסקר המוענקים מידי שנה בארצות הברית על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע. פרס אוסקר לסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר מוענק לסרט הדוקומנטרי הקצר שמבחר השופטים קבע כי הוא הטוב מבין כל המועמדים. הפרס ניתן לבמאי הסרט, וכיום המחזיקה בפרס זה מתוקף טקס פרסי האוסקר 2020 היא קרול דיזינגר. הענקת הפרס יוסדה בשנת 1941 כחלק מקבוצת הפרסים המקוריים בטקס.
זוכים לפי שנים
| שנה | סרט זוכה | במאי זוכה | מועמדים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 2020 | "Learning to Skateboard in a Warzone" | קרול דיזינג | "walk run cha-cha" | "in the absence" | "Life Overtakes Me" | "st. louis superman" |
| 2019 | "פורשות כנפיים" | ראיקא זהתאבחי | "Lifeboat" | "black sheep" | "End Game" | "a night at the garden" |
| 2018 | "Heaven is a traffic jam" | פרנק סטיפל | "knife skills" | "traffic stop" | "edith + eddie" | "(Heroin(e" |
| 2017 | "The White Helmets" | אורלנדו פון איינסידל | "watani: my homeland" | "הכינור של ג'ו" | "Extremis" | "4.1 Miles" |
| 2016 | "A Girl in the River: The Price of Forgiveness" | שרמין עובייד-צ'ינוי | "רוחות הרפאים של השואה" | "Body Team 12" | "Chau Beyond the Lines" | "Last Day of Freedom" |
סרטים בולטים
- "פורשות כנפיים" - סרט תיעודי קצר המתאר את מצבן הגרוע של נשים בהודו, אשר חוות וסת חודשית אך בחברה ההודית המסורתית הדבר מתקבל בהשפלה ולכן הן לא מסוגלות לקנות פדים מתאימים ונאלצות להשתמש בחפצים שונים על מנת לעצור את הדימום, שמכניס את בריאותן על בסיס חודשי: עלים, ממחטות משומשות, מפיות, דפים עפר וכל היוצא באלה. כדי לעזור לכל אותן נשים שאינן יכולות לקבל מענה בסיסי לצרכיהן החליט ארונצ'לם מורוגנאנטהם, מהנדס ויזם, ליצור מכונה שתייצר פדים מחומרים זולים ובכך ייתאפשר לאותן נשים לקנות את הפדים הנחוצים. הסרט עוקב אחר הפרוייקט שלו לקידום הנשים תוך העסקתם במפעלו ונסיונותיו להוריד את הטאבו סביב נושא הווסת בחברה ההודית.
- "The White Helmets" - הסרט הזוכה של שנת 2017, שעוקב אחר שלושה מתנדבי ארגון ההגנה האזרחית הסורית, "הקסדות הלבנות", שמנסים לעזור לאזרחים סורים שנקלעו למלחמת האזרחים בסוריה בערים עקובות מדם שבהן התושבים הותקפו שוב ושוב בידי המשטר הסורי והמדינה האסלאמית. המתנדבים נכנסים לעיר בזמן הקרבות כדי לחלץ ולהציל את התושבים מגורל מר. במקביל, מצידו השני של המתרס, העלילה עוקבת גם אחרי שלושה חיילים סורים שמבצעים פעולות צבאיות בסוריה, ומראה את החלקים האנושיים שבצד של השלטון הסורי של בשאר אל-אסד.
- "הכינור של ג'ו" - סרט שהיה מועמד לפרס בשנת 2017 ומתאר את ג'ו פיינגולד, ניצול שואה בן 91, המתקשה לנגן ולכן מחליט לתרום את הכינור שליווה אותו כמעט כל חייו. הכינור מגיע לידיה של בריאנה בת ה-12, שחשה צורך לפגוש את האיש ששינה את חייה בעקבות מסירת הכינור. המוזיקה מחברת מיד בין השניים שהגיעו לכאורה מעולמות רחוקים: הוא, ניצול שואה שגדל בבית מוזיקלי שבו שמעו מוסיקה קלאסית ומודרנית, והיא, בתם של מהגרים שגדלה בבית חד הורי בברונקס שבניו יורק. "המוזיקה היא גם החיבור החזק ביותר של שניהם לחיים", נכתב בתקציר הסרט.
