אפליה מעמדית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות ( להפך)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''אפליה מעמדית''' היא אפליה על בסיס מעמד חברתי שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם [[המעמד העליון]] על חשבון המעמד הנמוך או להפך.
'''אפליה מעמדית''' היא אפליה על בסיס מעמד חברתי שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם [[המעמד העליון]] על חשבון [[המעמד הנמוך]].<ref name=Kadi>{{cite book|last=Kadi|first=Joanna|title=Thinking Class|publisher=South End Press|year=1996|pages=|url=https://archive.org/details/thinkingclassske00kadi|isbn=0-89608-548-1}}</ref>


המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצדה מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.
המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצדה מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.
שורה 6: שורה 6:


לפי [[קרל מרקס]] היחסים המעמדיים שהתקיימו מבוססים על ניגוד אינטרסים בין המנצלים והמנוצלים וקונפליקט זה הוא הכוח המניע בהיסטוריה. על-פי הגישה הזו תתקיים אפליה מעמדית: מערכות חברתיות שונות כמו רשויות המס והרווחה משמשות לשימור המבנה החברתי הבלתי-צודק הקיים בחברה, למשל, על ידי הקלת נטל המס על המעמד השליט והכבדתו על מעמד הפועלים. הגישה המרקסיסטית גורסת שמוסדות תקשורת ההמונים משרתים את הערכים, האידאולוגיה והאינטרסים של המעמד השליט שכן מעמד זה הוא לרוב הבעלים של מוסדות תקשורת. באופן זה תורמים אמצעי התקשורת לשימור אפליה מעמדית.
לפי [[קרל מרקס]] היחסים המעמדיים שהתקיימו מבוססים על ניגוד אינטרסים בין המנצלים והמנוצלים וקונפליקט זה הוא הכוח המניע בהיסטוריה. על-פי הגישה הזו תתקיים אפליה מעמדית: מערכות חברתיות שונות כמו רשויות המס והרווחה משמשות לשימור המבנה החברתי הבלתי-צודק הקיים בחברה, למשל, על ידי הקלת נטל המס על המעמד השליט והכבדתו על מעמד הפועלים. הגישה המרקסיסטית גורסת שמוסדות תקשורת ההמונים משרתים את הערכים, האידאולוגיה והאינטרסים של המעמד השליט שכן מעמד זה הוא לרוב הבעלים של מוסדות תקשורת. באופן זה תורמים אמצעי התקשורת לשימור אפליה מעמדית.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{קצרמר|סוציולוגיה}}
{{קצרמר|סוציולוגיה}}

גרסה מ־16:16, 1 באפריל 2020

אפליה מעמדית היא אפליה על בסיס מעמד חברתי שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם המעמד העליון על חשבון המעמד הנמוך.[1]

המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצדה מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.

המונח הוא מונח במדעי החברה, והוא אחד מכמה סוגי אפליה שונים. אפליה מעמדית מתבטאת בהבדלים ביחס של בעלי עוצמה לקבוצות חברתיות בעלות סטטוס חברתי שונה. הבידול מעניק לקבוצה, קטגוריה או פרט מסוימים יתרונות או חסרונות יחסיים ללא הצדקה עניינית.

לפי קרל מרקס היחסים המעמדיים שהתקיימו מבוססים על ניגוד אינטרסים בין המנצלים והמנוצלים וקונפליקט זה הוא הכוח המניע בהיסטוריה. על-פי הגישה הזו תתקיים אפליה מעמדית: מערכות חברתיות שונות כמו רשויות המס והרווחה משמשות לשימור המבנה החברתי הבלתי-צודק הקיים בחברה, למשל, על ידי הקלת נטל המס על המעמד השליט והכבדתו על מעמד הפועלים. הגישה המרקסיסטית גורסת שמוסדות תקשורת ההמונים משרתים את הערכים, האידאולוגיה והאינטרסים של המעמד השליט שכן מעמד זה הוא לרוב הבעלים של מוסדות תקשורת. באופן זה תורמים אמצעי התקשורת לשימור אפליה מעמדית.

הערות שוליים

  1. ^ Kadi, Joanna (1996). Thinking Class. South End Press. ISBN 0-89608-548-1.
ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.