אגרה (תשלום) – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: רישיו\1 |
←אגרה בישראל: תבנית |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
האגרה הנודעת ביותר ב[[ישראל]] היא [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שהוטלה על כל משק בית המחזיק במקלט [[טלוויזיה]]. כיוון שבבתים רבים מאוד בישראל יש מקלט טלוויזיה, והאגרה הוטלה על עצם החזקת המקלט, יש שראו באגרה [[מס]], שהוא בגדר [[מס גולגולת]]. השאלה האם מדובר במס או באגרה עלתה לדיון ב[[בית המשפט העליון]]{{הערה|[http://halemo.net/info/agra/19920525agra.htm ע"א 474/89 עודד קריב נ' רשות השידור, ניתן ב-25.5.92]}}. בדיון זה טענה רשות השידור שהאגרה היא מס, אך טענה זו נדחתה בפסק דינו של השופט [[אהרן ברק]]. אגרה זו בוטלה בשנת 2015. עדיין קיימת אגרת רדיו הנגבית דרך אגרת חידוש רישיון הרכב. |
האגרה הנודעת ביותר ב[[ישראל]] היא [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]], שהוטלה על כל משק בית המחזיק במקלט [[טלוויזיה]]. כיוון שבבתים רבים מאוד בישראל יש מקלט טלוויזיה, והאגרה הוטלה על עצם החזקת המקלט, יש שראו באגרה [[מס]], שהוא בגדר [[מס גולגולת]]. השאלה האם מדובר במס או באגרה עלתה לדיון ב[[בית המשפט העליון]]{{הערה|[http://halemo.net/info/agra/19920525agra.htm ע"א 474/89 עודד קריב נ' רשות השידור, ניתן ב-25.5.92]}}. בדיון זה טענה רשות השידור שהאגרה היא מס, אך טענה זו נדחתה בפסק דינו של השופט [[אהרן ברק]]. אגרה זו בוטלה בשנת 2015. עדיין קיימת אגרת רדיו הנגבית דרך אגרת חידוש רישיון הרכב. |
||
כיום קיימות אגרות רבות שנדרש לשלמן בעת שפונים לרשות שלטונית, ובהן אגרות להנפקת דרכון, אגרות לצורך פתיחת הליכים בבתי משפט, וכן אגרות לחידוש רישיונות נהיגה, רכב וכיוצא באלה. כ-2900 אגרות שונות קיימות בישראל עליהן משלמים אזרחי ישראל כ-7 מיליארד |
כיום קיימות אגרות רבות שנדרש לשלמן בעת שפונים לרשות שלטונית, ובהן אגרות להנפקת דרכון, אגרות לצורך פתיחת הליכים בבתי משפט, וכן אגרות לחידוש רישיונות נהיגה, רכב וכיוצא באלה. כ-2900 אגרות שונות קיימות בישראל עליהן משלמים אזרחי ישראל כ-7 מיליארד ש"ח בשנה{{הערה|{{זמן ישראל|[[תני גולדשטיין]]|הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה|76008|26 בינואר 2020}}}}. |
||
== מקור המילה == |
== מקור המילה == |
||
גרסה מ־06:49, 4 באפריל 2020
אגרה היא תשלום המשולם לרשות ציבורית (הממשלה, רשות מקומית וכדומה) בתמורה לשירות מסוים שהרשות מספקת.
אגרה לעומת מס
בדומה למס, האגרה משולמת לרשות ציבורית, אך בשונה ממנו, האגרה משולמת בתמורה לשירות מסוים, ואילו מס משולם ללא תמורה ספציפית. לדוגמה, אזרח המבקש דרכון ממשרד הפנים נדרש לשלם אגרה בגין שירות זה. עם זאת, האגרה נבדלת ממחיר בכך שייתכן שהאגרה תהיה בגובה מעל הנדרש על מנת לספק את השירות עבורו הוא משולם, ובכך יש בו רכיב שהוא מיסוי[1].
אגרה בישראל
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נקבעו שיעורי האגרות על ידי השרים האחראים על הנושא. בשנת 1960 מונתה ועדה ממשלתית בראשות משה זנבר, נציג משרד האוצר ובהשתתפות נציג משרד המשפטים והמשרד הנוגע בדבר, לקביעת גובה האגרות באופן מרוכז[2].
האגרה הנודעת ביותר בישראל היא אגרת הרדיו והטלוויזיה, שהוטלה על כל משק בית המחזיק במקלט טלוויזיה. כיוון שבבתים רבים מאוד בישראל יש מקלט טלוויזיה, והאגרה הוטלה על עצם החזקת המקלט, יש שראו באגרה מס, שהוא בגדר מס גולגולת. השאלה האם מדובר במס או באגרה עלתה לדיון בבית המשפט העליון[3]. בדיון זה טענה רשות השידור שהאגרה היא מס, אך טענה זו נדחתה בפסק דינו של השופט אהרן ברק. אגרה זו בוטלה בשנת 2015. עדיין קיימת אגרת רדיו הנגבית דרך אגרת חידוש רישיון הרכב.
כיום קיימות אגרות רבות שנדרש לשלמן בעת שפונים לרשות שלטונית, ובהן אגרות להנפקת דרכון, אגרות לצורך פתיחת הליכים בבתי משפט, וכן אגרות לחידוש רישיונות נהיגה, רכב וכיוצא באלה. כ-2900 אגרות שונות קיימות בישראל עליהן משלמים אזרחי ישראל כ-7 מיליארד ש"ח בשנה[4].
מקור המילה
מקור המילה הוא במילה הארמית "אגרא", שפירושה שכר או גמול. המילה הארמית ידועה בזכות מספר פתגמים, בעיקר בזכות הפתגם: "לפום צערא אגרא"[5] - (על פי המאמץ שכרו).
קישורים חיצוניים
- אגרה, במילון אתר "מעות"
