לוו-יאנג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ (דרך WP:JWB)
שורה 47: שורה 47:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־20:16, 6 באפריל 2020

לְווֹיָאנג (נציבות עירונית)
洛阳
פסלי בודהה במערות לוֹנְגְמֶן
פסלי בודהה במערות לוֹנְגְמֶן
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז חֶנָאן
ראש העיר גְוְוֹ חונְגְצָ'אנְג (郭洪昌)
רשות מחוקקת Luoyang Urban People's Congress עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 15,208 קמ"ר
גובה 144 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בנציבות העירונית 6,544,000 (2008)
 ‑ במטרופולין 1,500,000 (2008)
 ‑ צפיפות 430.3 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 34°40′11″N 112°26′32″E / 34.66972°N 112.44222°E / 34.66972; 112.44222
אזור זמן UTC +8
http://www.ly.gov.cn/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לְווֹיַאנְג (סינית: 洛阳; פיניין: Luòyáng) היא נציבות עירונית במחוז חֶנַאן שבסין. העיר הייתה בירתה של סין כולה בתקופות שונות, החל מהמאה השמינית לפנה"ס ועד למאה העשירית לספירה.

את העיר לוויאנג ייסד בראשונה הדוכס של ג'ואו, אחיו של המלך ווּ, מייסד שושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס. הוא קרא לעיר צֵ'נְגג'וֹאוּ ושיכן בה את שאריות האצולה של שושלת שאנג. בשנת 770 לפנה"ס הפכה העיר לבירת הממלכה. היא נהרסה במלחמת אזרחים בשנת 510 לפנה"ס ונבנתה מחדש שנה לאחר מכן.

בשנת 25 לספירה הפכה לוויאנג לבירת שושלת האן המזרחית, תוך שמעמדה מתבסס כאחד ממוקדי התרבות הסינית במשך מאות השנים שלאחר מכן. בשנת 68 הוקם בעיר מקדש הסוס הלבן, המקדש הבודהיסטי הראשון בסין. המקדש עדיין קיים, אם כי המבנים הנוכחיים הם בעיקר מן המאה ה-16.

בשנת 190 נחרבה העיר במהלך מלחמה פנימית בשושלת האן המזרחית, והבירה הועתקה מערבה לצָ'אנְגְאֶן (שִׂיאָן של ימינו). שלושים שנה לאחר מכן, בתקופת שלוש הממלכות, השיב לה את מקומה הקיסר וֶן, כשהפך אותה לבירה של שושלת ויי. שושלת גִ'ין, שאיחדה מחדש את סין, מיקמה גם היא את בירתה בלוויאנג. העיר הוחרבה בשנית בשנת 317 כאשר פולשים מצפון אילצו אותה להעתיק את בירתה לגְ'ייֶנְקָאנְג (נאנג'ינג של ימינו).

בשנת 493 העתיקה שושלת וֵיי הצפונית, אחת מהשושלות הדרומיות והצפוניות, את בירתה ללוויאנג. סמוך לעיר החלו לחצוב פסלי בודהה במערכת מערות לוֹנְגְמֶן. למעלה מ-30,000 פסלי בודהה נחצבו בסלע באותה תקופה, והם מהווים היום אתר מורשת עולמית, אף כי ראשיהם של רבים מן הפסלים נותצו בזמן מהפכת התרבות. עם פיצול השושלת ב-534 לשושלת ויי המזרחית והמערבית, שוב איבדה העיר את בכורתה, כשהשושלת העתיקו את בירותיהם ליֶצֵ'נְג ולצָ'אנְגאָן, בהתאמה. צָ'אנגְאָן נותרה הבירה גם לאחר איחוד הקיסרות תחת שושלת סווי וכן תחת שושלת טאנג אחריה. לאחר מכן לא חזרה לוויאנג להיות הבירה, אלא לשנים ספורות בשלהי שושלת טאנג (904-907), וכן תחת ממלכת טאנג המאוחרת (923-936) בתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

בשנת 1948, במהלך מלחמת האזרחים הסינית בין הקוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית, "המאבק על לוו יאנג" - שהסתיים בניצחונם של הקומוניסטים והייתה לאבן דרך במסע כיבושם מיידי הלאומנים.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jowet P. and Andrew S., Chinese civil war armies 1911-49, Osprey Publishing (1997), p.8