טום קריסטנסן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|אתר רשמי}} בקישורים חיצוניים על סמך ויקינתונים, במידה וחסרה תבנית (תג)
מ (דרך WP:JWB)
שורה 84: שורה 84:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{אתר רשמי}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי ספורטאים}}
{{פרופילי ספורטאים}}

גרסה מ־22:28, 6 באפריל 2020

טום קריסטנסן
Tom Kristensen
לידה 7 ביולי 1967 (בן 56)
הוברו שבדנמרק
לאום דנמרקדנמרק דני
פרסים והוקרה
  • ספורטאי השנה (דנמרק) (2002)
  • Sportens Hall of Fame (2018)
  • ספורטאי השנה (דנמרק) (2005)
  • אבירות במסדר דנבורג (9 במאי 2014)
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת מרוץ 24 השעות של לה מאן
אליפויות 9
קבוצות גרמניהגרמניה פורשה (1997)
גרמניהגרמניה ב.מ.וו (1998-1999)
גרמניהגרמניה אאודי (2000-2002)
בריטניהבריטניה בנטלי (2003)
גרמניהגרמניה אאודי (2004-2014)
tomkristensen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טום קריסטנסןדנית: Tom Kristensen; נולד ב-7 ביולי 1967) הוא נהג מרוצים מקצועני לשעבר מדנמרק.

קריסטנסן הוא הנהג המצליח ביותר בתולדות מרוץ 24 השעות של לה מאן לאחר שזכה במספר שיא של 9 ניצחונות במרוץ זה, מתוכם שישה ברציפות בין השנים 20002005. בשנת 1997 זכה במרוץ תחת חברת פורשה וב-2003 תחת בנטלי, כאשר שאר ניצחונותיו במרוץ הושגו תחת קבוצת אאודי. קריסטנסן נחשב על ידי רבים כנהג הטוב ביותר בכל הזמנים אשר התחרה במרוץ לה מאן ובעקבות הצלחותיו הרבות זכה בכינוי "מר לה מאן"[1]. קריסטנסן מחזיק גם בשיא הזכיות במרוץ 12 השעות של סברינג לאחר שזכה 6 פעמים במרוץ[2]. בשנת 2013 זכה באליפות העולם במרוצי סיבולת (WEC) של ארגון ה-FIA.

קריירה מוקדמת

טום קריסטנסן נולד בעיירה הוברו בדנמרק ב-7 ביולי 1967. קריירת המרוצים שלו החלה בשנת 1984 כאשר החל להתמודד במרוצי קארטינג בהם זכה במספר תארים. בתחילת שנות ה-90 החל להתחרות ביפן בסבב הפורמולה 3 ובמרוצי מכוניות תיור במקביל. בשנת 1991 זכה באליפות גרמניה בפורמולה 3, בשנים 1992 ו-1994 סיים במקום השני באליפות יפן למכוניות תיור (JTCC) ובשנת 1993 זכה באליפות יפן בפורמולה 3. בשנים 19961997 התחרה בסבב הפורמולה 3000 וסיים במקום השישי שנתיים ברציפות. בשנת 1998 שימש כנהג המבחן והבדיקות של קבוצת טיירל הבריטית בעונתה האחרונה במרוצי הפורמולה 1, ובשנת 2000 שימש במכונית הפורמולה 1 של קבוצת ויליאמס כנהג המבחן של יצרנית הצמיגים מישלן אשר סיפקה צמיגים לקבוצות המשתתפות בסבב הפורמולה 1. בשנת 1999 זכה קריסטנסן לראשונה במרוץ הסיבולת 12 השעות של סברינג כאשר נהג תחת קבוצת ב.מ.וו במכונית ה-V12 LMR וזכה שוב בשנת 2000 כאשר נהג עבור אאודי במכונית ה-R8 (מרוצים) החדשה של החברה.

באפריל 2007 קריסטנסן היה מעורב בתאונה במהלך מרוץ במסלול הוקנהיימרינג אשר גרמה לפציעתו ולהפסקה ארוכה של קריסטנסן מאימונים, כאשר השתתפותו במרוץ לה מאן באותה שנה הוטל בספק, עם זאת קריסטנסן הספיק להחלים בזמן והורשה להשתתף לאחר שנבדק ואושר על ידי רופאי המרוץ. בנוסף דווח כי סוג חדש של צווארון בסרבל המרוצים שלו מנע ממנו את שבירת המפרקת בתאונה[3].

24 השעות של לה מאן

בשנת 1997 התמודד לראשונה במרוץ לה מאן כאשר נהג עבור קבוצת פורשה-יואסט ובסיומו ניצחו קריסטנסן וצוותו לאחר שהקיפו את המסלול 361 פעמים במכונית הפורשה WSC-95. בשנים 2002–2000 ניצח במרוץ תחת קבוצת אאודי יחד עם צוות הנהגים השותפים עמנואל פירו ופרנק בילא במכונית האאודי R8. קריסטנסן וצוותו הפכו לנהגים הראשונים אשר ניצחו במרוץ 3 שנים ברציפות מאז עשה זאת הנהג ג'קי איקס בשנת 1977. בשנת 2003 זכה במרוץ תחת בנטלי, ובשנת 2004 ניצח שוב את המרוץ תחת אאודי והשווה את שיא 6 הניצחונות של ג'קי איקס. בשנת 2005 ניצח קריסטנסן את המרוץ וקבע שיא 7 ניצחונות חדש. במהלך מרוץ 2007 הובילה בבטחה מכוניתם של הצוות קריסטנסן\מקניש\קאפלו בדרך לניצחון אולם הצוות נאלץ לפרוש לקראת סוף המרוץ לאחר תאונה בה היה מעורב רינלדו קאפלו. ניצחונות נוספים רשם בשנים 2008 וב-2013. הישג נוסף רשם כאשר זכה באליפות העולם במרוצי סיבולת לשנת 2013 יחד עם צוות הנהגים השותפים אלן מקניש ולואיק דובאל.

בנובמבר 2014 הודיע על פרישה.

תוצאות במרוץ לה מאן

מכונית הפורשה WSC-95 עמה השיג בשנת 1997 את ניצחונו הראשון בקריירה במרוץ לה מאן
קריסטנסן נוהג באאודי R18 במהלך מרוץ לה מאן 2013
קריסטנסן
מכונית האאודי R10 עימה זכה קריסטנסן במרוץ לה מאן 2008
שנה נהגים שותפים קבוצה מכונית דירוג סופי
2014 ספרדספרד מארק ג'נה
ברזילברזיל לוקאס די גראסי
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R18 2
2013 בריטניהבריטניה אלן מקניש
צרפתצרפת לואיק דובאל
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R18 1
2012 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R18 2
2011 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R18 פרש
2010 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R15 3
2009 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R15 3
2008 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R10 1
2007 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R10 פרש
2006 בריטניהבריטניה אלן מקניש
איטליהאיטליה רינלדו קאפלו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R10 3
2005 פינלנדפינלנדג'יי ג'יי להטו
גרמניהגרמניהמרקו ורנר
ארצות הבריתארצות הבריתADT אאודי R8 1
2004 איטליהאיטליהרינלדו קאפלו
יפןיפןסייג'י ארה
יפןיפןאאודי ספורט יפן אאודי R8 1
2003 איטליהאיטליהרינלדו קאפלו
בריטניהבריטניהגיא סמית'
בריטניהבריטניהבנטלי בנטלי ספיד 8 1
2002 גרמניהגרמניהפרנק בילא
איטליהאיטליהעמנואל פירו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R8 1
2001 גרמניהגרמניהפרנק בילא
איטליהאיטליהעמנואל פירו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R8 1
2000 גרמניהגרמניהפרנק בילא
איטליהאיטליהעמנואל פירו
גרמניהגרמניהאאודי אאודי R8 1
1999 פינלנדפינלנדג'יי ג'יי להטו
גרמניהגרמניהיורג מולר
גרמניהגרמניהBMW BMW V12 LM פרש
1998 גרמניהגרמניההנס-יואכים שטוק
בריטניהבריטניהסטיב סופר
גרמניהגרמניהBMW BMW V12 LM פרש
1997 איטליהאיטליהמיקלה אלבורטו
שוודיהשוודיהסטפן יוהנסון
גרמניהגרמניהפורשה-יואסט פורשה WSC-95 1

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טום קריסטנסן בוויקישיתוף

הערות שוליים