לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "העשור הראשון של המאה ה-21"

מ (הוספת קישור למטוס נוסעים)
{{ראו גם|ערך=[[2000 בישראל]], [[2001 בישראל]], [[2002 בישראל]], [[2003 בישראל]], [[2004 בישראל]], [[2005 בישראל]], [[2006 בישראל]], [[2007 בישראל]], [[2008 בישראל]], [[2009 בישראל]]}}
===שלטון וביטחון===
ב[[בחירות]] [[1999]] נבחר ל[[ראש ממשלת ישראל|ראשות הממשלה]] [[אהוד ברק]]. במהלך כהונתו התבצעה נסיגה חד צדדית מ[[לבנון]], בתמיכת הציבור בישראל, וב-[[24 במאי]] [[2000]] יצא אחרון חיילי [[צה"ל]] מ[[רצועת הביטחון]]. [[צבא לבנון]] לא התפרס באזור, וכוחות ה[[חזבאללה]] שלטו בו עד [[מלחמת לבנון השנייה]]. ב-[[7 באוקטובר]] 2000 [[חטיפת החיילים בהר דב|נחטפוחטף]] על ידי חזבאללה 3שלושה חיילי צה"ל ב[[הר דב]], ומאוחר יותר גם את [[פרשת אלחנן טננבאום|אלחנן טננבאום]]. טננבאום וגופותוגופותיהם של 3שלושת החיילים הוחזרו ב-[[2004]] תמורת שחרור מאות אסירים ערביים.
 
בין ספטמבר 2000 עד פברואר 2005 הייתה תקופת [[האינתיפאדה השנייה]]. האינתיפאדה התבטאה בגל [[טרור פלסטיני]] ששיאו היה במרץ [[2002]] ושהוביל ליציאה ל[[מבצע חומת מגן]]. השנים [[2001]]–[[2004]] היו רוויות [[פיגוע]]ים, אך הפעילות הצבאית שבוצעה בהמשך - שכללה את כיבוש [[יהודה ושומרון]] מחדש, [[מעצר]]ים ופשיטות יומיומיים, הריסת בתים ו[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] כנגד פעילי ומנהיגי [[טרור]], הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] הוחלט לבנות את [[גדר ההפרדה]] לאורכה של מדינת ישראל.
ב[[אוקטובר]] [[2000]] פרצו [[מהומות אוקטובר 2000]], שבהן נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד במסגרת הפגנות אלימות מצד [[ערביי ישראל]]. בעקבות המהומות הוקמה [[ועדת אור]] וחלה הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל.
 
ב-[[2001]] נערכו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה]] בעקבות [[התפטרות]] ראש הממשלה ברק שבהן ניצח יו"ר [[הליכוד]], [[אריאל שרון]]. ב[[הבחירות לכנסת ה-16|בחירות לכנסת ה-16]], כשנתיים לאחר מכן, בבחירות 2003 שב שרון, יו"ר [[הליכוד]], וניצח באופן ניכר.
 
המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של שרון היה [[תוכנית ההתנתקות]], שבמהלכה, באורח חד־צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] לצד ארבע בצפון [[השומרון]].
ב-4 בינואר 2006 ראש הממשלה שרון לקה ב[[שבץ מוחי|אירוע מוחי]] חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר תנועת "קדימה" לאהוד אולמרט כממלא מקום. בבחרות לאחר מכן ניצח אולמרט.
 
לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], עזב אריאלראש הממשלה שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. עודב־4 לפניבינואר הבחירות2006 הוא לקה ב[[שבץ מוחי|אירוע מוחי]] חמור, אושפזשהביא שרוןלהעברת והוחלףסמכויותיו בידיכראש הממשלה וכיו"ר קדימה ל[[אהוד אולמרט]], שגםכממלא הרכיבמקום. אתבבחירות, הממשלהשנערכו לאחרבחודש הבחירותמרץ, ניצחה קדימה ואולמרט נבחר לראש הממשלה.
ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה]].
 
השקט היחסי ששרר ב[[גבול הצפון]] בשנים שמאז הנסיגהנסיגת ישראל מלבנון בא לסיומו באופן חד ביולי [[2006]], עם [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפתחטיפתם]] של שני חיילי [[צה"ל]] בידי [[חזבאללה]] והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]], שהתפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל [[צבא לבנון]] בדרום לבנון. ביולי 2008, הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, [[אלדד רגב]] ו[[אהוד גולדווסר]], במסגרת עסקתבעסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם [[סמיר קונטר|סמיר קונטאר]]) עם ארגון החזבאללהחזבאללה.
בתחילת שנת [[2009]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה במהפך שלטוני.
 
למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי [[עוטף עזה]] מירי חוזר של [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] וושל [[מרגמה|פצצות מרגמה]],. בסוף שנת 2008, ולאחרלאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל, יצא צה"ל ל[[מבצע עופרת יצוקה]], שכלל תקיפות אוויריות מסיביות בשילוב עם פעולתופעולת קרקע.
===כלכלה וחברה===
שרי האוצר בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד [[2003]]) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). המשק נכנס ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] אולם לאחר מכן התאושש ושב [[צמיחה כלכלית|לצמוח]], תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן [[הפרטה|הופרטו]] מספר חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], מפעל הנשק הקל של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]]. המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון הייתה [[תוכנית ההתנתקות]], שבמהלכה, באורח חד צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] לצד שתיים בצפון [[השומרון]].
 
ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]] [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה|תקף חיל האוויר את הכור הגרעיני בסוריה]].
לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], עזב אריאל שרון את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. עוד לפני הבחירות, אושפז שרון והוחלף בידי [[אהוד אולמרט]] שגם הרכיב את הממשלה לאחר הבחירות.
 
בתחילת שנת [[2009]] נבחר [[בנימין נתניהו]] לראשות הממשלה במהפך שלטוני.
השקט היחסי ששרר ב[[גבול הצפון]] בשנים שמאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ביולי [[2006]] עם [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת]] שני חיילי [[צה"ל]] בידי [[חזבאללה]] והריגתם של נוספים. בתגובה לכך פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]], שהתפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ושהובילה לפריסת כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל [[צבא לבנון]] בדרום לבנון. ביולי 2008, הוחזרו גופותיהם של שני חללי צה"ל, [[אלדד רגב]] ו[[אהוד גולדווסר]], במסגרת עסקת חילוף גופות ומחבלים חיים (בהם [[סמיר קונטר]]) עם ארגון החזבאללה.
 
===כלכלה וחברה===
למן תחילת האינתיפאדה ולאורך כל העשור סבלו תושבי [[עוטף עזה]] מירי חוזר של [[רקטה|רקטות]] [[קסאם]] ו[[מרגמה|פצצות מרגמה]], בסוף שנת 2008 ולאחר שהירי מרצועת עזה התעצם והטווח גדל יצא צה"ל ל[[מבצע עופרת יצוקה]] שכלל תקיפות אוויריות מסיביות בשילוב עם פעולת קרקע.
שרי האוצר בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד [[2003]]) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). המשק נכנס ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] אולם לאחר מכן התאושש ושב [[צמיחה כלכלית|לצמוח]], תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה בקצבאות הסעד. כמו כן [[הפרטה|הופרטו]] מספרכמה חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], מפעל הנשק הקל של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]]. המהלך המשמעותי ביותר של ממשלת ישראל בראשותו של אריאל שרון הייתה [[תוכנית ההתנתקות]], שבמהלכה, באורח חד צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] לצד שתיים בצפון [[השומרון]].
 
העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול [[הכנסת]] ו[[משרד ראש הממשלה]]. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת, שמשתתפיה איימו לנקוט באותםאותם אמצעים כמו עמיתיהם שהגינושהפגינו באופןבעד כלליכלל עבור נכיםהנכים. גם אתםאיתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור היופרצו כמה וכמה שביתות שבת של [[שביתת רעב|שובתי רעב]] המאוכזביםשהתאכזבו מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי [[סרטן המעי הגס]], בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנתבשנים 2008 ושנת 2009ו־2009 היו פעילויות הפגנתיות של [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]] שטענו שקצבאותיהם נשחקות.
===חברה===
העשור התאפיין במאבקים על זכויות חולים ונכים. בשנת 2001 הייתה הפגנת של ציבור הנכים הכללי במשך כמה חודשים מול [[הכנסת]] ו[[משרד ראש הממשלה]]. כשזו נגמרה לאחר השגת שינוי במדיניות הקצבאות, החלה אחריה הפגנת חירשים מתוקשרת שמשתתפיה איימו לנקוט באותם אמצעים כמו עמיתיהם שהגינו באופן כללי עבור נכים. גם אתם נחתם הסכם שכלל שינוי במדיניות. במהלך העשור היו כמה וכמה שביתות שבת של [[שביתת רעב|שובתי רעב]] המאוכזבים מחוק הבריאות הממלכתי מול משרד ראש הממשלה. הבולטת ביניהם הייתה זו של חולי [[סרטן המעי הגס]], בשנת 2006. הם דרשו למצוא מימון לטיפולים יקרים מאוד להצלת חייהם. בשנת 2008 ושנת 2009 היו פעילויות הפגנתיות של [[נכה צה"ל|נכי צה"ל]] שטענו שקצבאותיהם נשחקות.
 
יחס הממשלות השונות אל הנזקקים ואל הנכים בפרט הפך גם לסוגיה בתעמולת הבחירות. מחנה [[עמיר פרץ|פרץ]], ב[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] טען לייצוג מגזר זה והוא קיבל גיבוי ממטה מאבק הנכים שארגן את ההפגנה הארוכה והמתוקשרת מול משרד ראש הממשלה. אולם פעילותה של שרת החינוך, [[יולי תמיר]], השייכת למחנה הייתה מלווה בחיכוכים מתוקשרים רבים עם הורי תלמידים חולים ונכים. סיסמת הבחירות של מפלגת קדימה הייתה "כלכלה עם חמלה" – דהיינו הכרה הן בצרכי המשק והן בצרכי הנזקקים. [[מפלגת ש"ס]] הציגה עצמה בכמה מערכות בחירות במהלך עשור זה כמייצגת של הנזקקים, [[מרצ]] החלה להדגיש את הפן הסוציאלי במצעה אחרי כמה עשורים שהתעמולה שלה התרכזה בקידום תהליך השלום. ומפלגהמפלגה נוספת שכל עניינה הוא בייצוג נזקקים, [[גיל - גמלאי ישראל לכנסת|מפלגת גיל]], קיבלה שמונה מושבים בכנסת אחרי עשרות שנים שבהן מפלגות פנסיונרים לא עברו מעולם את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]].
 
===מדע ותרבות===
692

עריכות