קודקס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏פתיח: הרחבה
שורה 2: שורה 2:
'''קוֹדֶקְס''', כינוי ל[[ספר]]ים שנכתבו שלא בתבנית [[מגילה]] אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: [[עור (חומר גלם)|עור]] ו[[גוויל]], [[קלף (כתב)|קלף]] ו[[פפירוס]].
'''קוֹדֶקְס''', כינוי ל[[ספר]]ים שנכתבו שלא בתבנית [[מגילה]] אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: [[עור (חומר גלם)|עור]] ו[[גוויל]], [[קלף (כתב)|קלף]] ו[[פפירוס]].


מקור השם ב[[לטינית]]: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "[[גזע עץ]]", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; ב[[עברית]]: '''מִצְחָף.''' כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.
מקור השם ב[[לטינית]]: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "[[גזע עץ]]", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; בערבית כונה '''מִצְחָף''', מילה שנתקבלה גם ב[[עברית]].{{הערה|[[מלאכי בית-אריה]], [https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/hebrewcodicology/Documents/Hebrew-Codicology-continuously-updated-online-version.pdf קודיקולוגיה עברית], קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.12 (תש"ף), פרק א, עמודים 39–40. בית אריה מציין שם עוד שני מונחים ששימשו בתקופות השונות ככינויים לקודקס: '''דפתר''' ו'''מחזור'''.}} כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.


==היסטוריה==
==היסטוריה==

גרסה מ־14:58, 16 באפריל 2020

קודקס כתוב על קלף

קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: עור וגוויל, קלף ופפירוס.

מקור השם בלטינית: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; בערבית כונה מִצְחָף, מילה שנתקבלה גם בעברית.[1] כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.

היסטוריה

בעת העתיקה ספרים נכתבו בתבנית מגילה נגללת, בדומה לספרי התורה הנוהגים עד היום, עד המאה השלישית. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נעקדים (נקשרים) ברצועות עור כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך הספריות שבהן הונחו המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.

החל מהמאה השנייה לספירה החל מעבר איטי ממגילה לקודקס בספרות היוונית והרומאית, מעבר שהפך לדומיננטי במאות הרביעית והחמישית[2]. בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור.

האזכור הראשון של המונח מצחף בספרות יהודית קיים בספר הלכות פסוקות מן המאה השמינית לספירה ולפי פרופ' מלאכי בית-אריה זהו הזמן המשוער של המעבר ממגילה לקודקס בספרות היהודית[3]. המילה מצחף נטבעה עוד בתקופת הגאונים מן הערבית (مصحف), ומקורה כנראה אתיופי (השורש צח"ף בגעז פירושו לכתוב). גם כתבי היד החשובים של התנ"ך, כגון כתר ארם צובא, בנויים כמצחפים.

קודקס חוקים

מכיוון שאחד השימושים העיקריים לספרים בעת העתיקה היה לכתיבת חוקים והלכות, המילה קודקס הפכה גם כינוי לקובץ של חוקים. קודקס היום הוא קובץ של דינים הנוגעים לתחומים השונים של החוק - פלילי, אזרחי, מסחרי או תחום יחסי העבודה. יצירת קודקס היא פעולה תחיקתית ומבוצעת על ידי הרשות המחוקקת. קודיפיקציה היא פעולה שבה הרשות המחוקקת עורכת בצורה סיסטמטית את החוקים השונים בתחום מסוים, מחדשת, מאחדת, משלימה ומעדכנת את החוקים וגם מבטלת חוקים מיושנים.

חוקי אור-נאמו הם קובץ החוקים הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכאולוגיות. מקורו בתרבות השומרית העתיקה, ששלטה באזור דרום מסופוטמיה.

הקודקסים החשובים ביותר שחוברו במהלך ההיסטוריה הם:

ראו גם

קישורים חיצוניים

מאיר בר-אילן, המעבר ממגילה לקודקס (מצחף), ורישומו בקריאת התורה, סיני, קז (תשנ"א), א עמ' רמב-רנד

הערות שוליים

  1. ^ מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.12 (תש"ף), פרק א, עמודים 39–40. בית אריה מציין שם עוד שני מונחים ששימשו בתקופות השונות ככינויים לקודקס: דפתר ומחזור.
  2. ^ בצלאל בר כוכבא, חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר באסיה, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, עמוד פא
  3. ^ מלאכי בית-אריה, קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.11 (תשע"ט), פרק א, עמ' 36-40