רמדאן – הבדלי גרסאות

רמדאן
	ארוחת אפטאר במסגד באיסטנבול
סוג	אסלמי דתי
סיבה	מצוות הצום, אחד מחמשת עמודי האסלאם
חוגגים	מוסלמים
חגיגות	צום, אפטאר מנרות וקישוטים צבעוניים
מתקשר עם	עיד אל פיטר, לילת אל-קאדר
מועד
תאריך התחלה	לאורך חודש רמדאן
תאריך סיום	עיד אל פיטר

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:22, 16 באפריל 2020

חודש רמדאן (בערבית: رمضان, תעתיק מדויק: רמצֿאן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש זה חלה מצוות הצום במהלך היום, שהיא אחד מחמשת עמודי האסלאם.

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסור אכילה ושתייה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום אסור גם לעשן ולקיים יחסי מין, ובמהלך החודש לא נערכות חתונות. בניגוד לימים, הלילות ברמדאן הם בעלי אווירת חג ופסטיבל. החודש נמשך 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית מולד הלבנה בסיום החודש), ולקראת סיומו חל לילת אל-קאדר, שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן למוחמד. בסיומו של החודש חל עיד אל פיטר, מועד מוסלמי החל בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל.

רמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובעידן המודרני הוא מתאפיין בריבוי צרכנות ותוכני בידור.

מקור השם

מקור השם "רמדאן" בשורש הערבי "רמדאון", הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם, שבה היו מעברים את השנה.

מועד החודש

בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, ומועד תחילתו נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ללוח הגרגוריאני השמשי, כלומר הוא משלים סיבוב מלא בין עונות השנה בכל 33 שנה. ביחס ללוח העברי, רמדאן מקביל או קרוב מאוד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם חודשים ירחיים, אך ייתכן הפרש של יום–יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אבל זז חודש אחד אחורה בעקבות שנה מעוברת. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של החודש נקבעים לפי מולד הירח הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום הצום הראשון ברמדאן מתחיל בבוקר שלאחר ראיית הלבנה החדשה, והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא.

בעבר, בהיעדר תקשורת, היו מועדי החודש נקבעים מקומית בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי התקשורת (כדוגמת הטלגרף) החל מועד החודש להיקבע אזורית וארצית. בתקופה העות'מאנית הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי באיסטנבול, ובתקופת המנדט לפי קביעת בית הדין השרעי בקהיר.^[1] כיום מסתמך מרבית העולם המוסלמי-סוני על קביעתו של בית הדין השרעי בריאד, ערב הסעודית או על קביעת בתי דין ארציים אחרים, וייתכן הבדל בקביעת מועד תחילת החודש לפי קביעות של כמה גופים^[2]. ישנה גם מחלוקת בשאלת אפשרות הסתמכות על חישובים אסטרונומיים ושימוש באמצעי עזר כדוגמת טלסקופ להכרזה על תחילת רמדאן וסופו. לוב בהנהגת מועמר קדאפי התאפיינה ההכרזה על מועדי תחילת החודש וסופו שלא כמו במרבית העולם המוסלמי^[3].

ההבדל במועד חודש רמדאן ביחס לעונות השנה מביא לכך שמשך הצום היומי משתנה משנה לשנה כתלות במשך הזמן שבין עלות השחר (זמן תפילת פאג'ר) לשקיעת החמה (זמן תפילת מע'רב) בכל נקודה בכדור הארץ. בישראל משך צום רמדאן נע בין 11.5 שעות בסוף דצמבר (מ־5:10 ועד 16:40 לפי שעון חורף ישראלי לאופק ירושלים^[4]) ל־16 שעות (החל מ־3:50 ועד 19:50 בסוף יוני לפי שעון קיץ ישראלי^[5]). הקושי בצום משתנה גם הוא לפי אורך היום, תנאי האקלים המקומי ושינויי מזג האוויר.

ב־2019 הובילה מחלוקת בין גופי דת מוסלמיים להבדל של יום בסיום צום רמדאן והתחלת עיד אל-פיטר בין המדינות במזרח התיכון ואף להבדל בתוך קהילות מוסלמיות מקומיות בישראל וברשות הפלסטינית. בישראל וברשות הפלסטינית נמסר תחילה על תחילת החג על בסיס הכרזת בין הדין הסעודי, אך בהמשך נמסרה הודעת דחייה מטעם המופתי של ירושלים, מוחמד חוסיין, בין השאר בגלל אי-הצלחה לצפות בירח החדש בפועל בתחום הארץ, אף באמצעות טלסקופ שהוצב בעראבה, ובדומה להחלטת המופתי של ירדן. יש שקישרו את ההבדל שהתגלע בהכרזת סיום רמדאן למאבק פוליטי בין מדינות. למרות ההכרזה על הדחייה, בכמה קהילות מקומיות בישראל וברשות הפלסטינית הוחלט לציין את החג לפי ההכרזה הסעודית. בחברון פיזרה המשטרה הפלסטינית בכוח תפילת חג במסגד המשתייך לפלג חזב א-תחריר, שבחר לציין את החג לפי הקביעה הסעודית שהקדימה את מועד החג. כנגד קביעת הרשות הפלסטינית שאיחרה^[6].

רקע כללי

רמדאן בקוראן

המצווה לצום ברמדאן מופיעה בקוראן בסורת אל-בקרה. על פי הקוראן, בחודש זה החלו פסוקי הקודש של הקוראן לרדת אל מוחמד.

(קע"ז) אתם המאמינים! צום נקרא עליכם כעל אבותיכם, למען תיראו אלהים.
(קע"ח) מספר ימים תצומו; אך אם יהיה איש מכם חולה או בדרך יצום תחתיהם ימים אחרים כמספרם. איש כי יוכל וחדל לצום, יזון דל לכפר בעד נפשו; אך טוב לכם לעשות זאת מנדבת לבכם, וטוב ממנו אם בזה תצומו. לו תבינו!
(קע"ט) בחדש רמצ'אן אשר בו נגלה הקוראן קו הישר לבני האדם ותורת אמת וטוב, תצומו כלכם; כל חולה או עבור דרך יצום בעת אחרת, כי רצון אל להקל ולא להכביד עולכם. קדשו את ימי הצום האלה וכבדו אל, אשר נחכם בדרך הטובה, ותנו לו תודה!
(ק"פ) אם ישאלוך עבדי עלי, אמור אליהם, כי קרוב אני לכל קוראי, ושומע תפלתם בשועם אלי; אך הם ישמעו בקולי ויאמינו בי למען יצדקו.
(קפ"א) בליל הצום תוכלו לבוא אל נשיכם, כי הן כסות לכם ואתם להן. אלהים יודע כי מנעתם מכם זאת, ובטובו הגדול לא ימנעה מכם; לכן באו אליהן ובקשו את מתת אלהים. אכלו ושתו עד אור הבקר, עד יוכל איש להכיר בין פתיל לבן לשחור; אחרי כן צומו עד הלילה; אל תגשו אל אשה ולכו אל בית התפלה. אלה החוקים אשר שם לכם ד', אל תפרעום. אל יורה את בני האדם את רצונו למען יכבדוהו.

— הקוראן, תרגום לעברית בידי צבי חיים רקנדורף, מתוך פרויקט בן יהודה

חשיבות דתית

המצוות העיקריות במהלך רמדאן הן:

איסור אכילה ושתייה
איסור קיום יחסי מין
איסור עישון

איסורים אלו תקפים בכל אחד מימות החודש מעלות השחר (זמן תפילת פג'ר) ועד שקיעת החמה (זמן תפילת מע'רב).

בצום רמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (בן 11–13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום חולים, נוסעים, קשישים, נשים הרות ונשים בזמן הווסת, אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים בקוראן עצמו, בסורת אל-בקרה.

בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, עבודת המידות, בדגש על צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות חדית' המבטיחה סליחה לצמים^[7]), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דיני אסלאם שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת תפילה, הימנעות מרכילות, הימורים וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה,^[8] וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים של רמאדן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת הסתה למעשי טרור וביצוע פיגועי הקרבה, בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים,^[9] כדוגמת אנשי החמאס המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל.^[10] בעקבות חשש זה הוטלו ב־2016 הגבלות במצרים על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים.^[11]

במהלך החודש נוהגים הסונים להוסיף תפילה מיוחדת המכונה "תַראוויח" (שמונה או 20 רכעות נוספות), הנאמרת בלילה לאחר סעודת האיפטאר, או לקראת הבוקר. כן נהוגה במהלך החודש קריאת הקוראן בעקבות חדית'ים רבים המתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש.

בתפילת הצוהריים של יום השישי בחודש רמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, ובישראל מתרכזים רבים במסגד עומר בהר הבית. ריבוי המתפללים והחשש מהפרות סדר בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח משטרתי גדול במזרח ירושלים, ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות ביטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים או לפלסטינים תושבי הרשות הפלסטינית, על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.

בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים מוסלמים רבים להישאר במסגדים עד ה"אד'אן" עם עלות השחר כדי להתקרב לדת, לטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בתקופות מלחמה הוצא היתר לחיילים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמה במהלך מלחמת העולם הראשונה^[12] ובמהלך מלחמת יום כיפור.^[13] הצום יוצר בעייתיות בקרב ספורטאים מוסלמים המשתתפים באירועי ספורט בין-לאומיים, כמו המשחקים האולימפיים וגביע העולם בכדורגל. עם זאת, יש ספורטאים מוסלמים שאינם צמים ברמדאן בשל אורח חיים חילוני, אמונות אישיות או מתן היתרים הלכתיים.^[14]

קביעת מועד ההתחלה והסיום של רמדאן ואירועים במהלך החודש

מאחר שלוח השנה המוסלמי תלוי בקבלת עדות בדבר ראיית מולד הלבנה, אי אפשר לקבוע במדויק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת רמדאן ובסיומו כתלות באזור הגאוגרפי. קביעת תחילתו וסיומו של חודש רמדאן תלויה בבית דין אסלאמי המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. ב־2016, מרביתו של העולם המוסלמי-סוני (ובכללו ערביי ישראל וערביי הרשות הפלסטינית) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי בריאד שבערב הסעודית, ואילו מיעוט מוסלמים במזרח אסיה ואפריקה מסתמכים על בתי דין מקומיים. לאסלאם השיעי ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראייה בפועל.^[15]

על פי המסורת המוסלמית (החדית'), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל (גבריאל) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום סורת אל-עלק. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה לילת אל-קאדר (בעברית: ליל הגורל), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנן מסורות ואמונות עממיות על לילת אל-קדר, כדוגמת האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמיים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר שלום זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש.

סיום חודש רמדאן חל בזמן מולד הלבנה של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "עיד אל-פיטר" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.

במחקר

לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום רמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהוביל לכך שרמאדן החליף את צום העשוראא שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום יום הכיפורים), והפך לצום רשות לאחר מכן.

על פי כמה חוקרים, קביעת צום רמדאן הושפעה מצום 40 הימים שקודם הפסחא שנהג בנצרות המזרחית, ומהשפעת מוטיבים יהודיים כדוגמת מתן לוחות הברית השניים ביום הכיפורים (מקבילה לירידת הקוראן במהלך החודש), עשרת ימי תשובה (מקבילים לעשרת הימים האחרונים של רמאדן), ומנהגי ליל הושענא רבא שבו נוהגים להשאר ערים במהלך הלילה ללימוד, המקבילים ללילת אל קאדר^[16].

רמדאן כחודש בו השיגו המוסלמים ניצחונות בקרבות צבאיים

במורשת המוסלמית נחשב רמדאן לחודש שבו השיגו המוסלמים ניצחונות צבאיים חשובים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כדוגמת קרב בדר, קרב קרני חיטין וקרב עין ג'אלות, וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בניצחונות על אויביהם.^[13]^[17] בעקבות מורשת זו תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כדוגמת מלחמת יום כיפור, המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים בולטים (פתיחת התקפה לכיבוש חצי האי פאו במסגרת מלחמת איראן–עיראק, על ידי צבא עיראק, ומתקפה של צבא איראן במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי המזרחן מרדכי קידר, למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי טרור אסלאמי במקומות ברחבי העולם במהלך החודש.^[13] על פי עמוס הראל, בכמה שנים בעבר נמצא קשר בין חודש רמדאן לבין התדרדרות מסוימת במצב הביטחוני בשטחי יהודה ושומרון, עקב התלהטות האווירה הציבורית.^[18]

ארגון חמאס ניסה לקשר בין מורשת עבר זו לבין חובת הג'יהאד והמאבק הצבאי בישראל בהווה, המתגברת לטענתו בחודש זה, פעולות אותן הוא רואה כפסגת האסלאם וכצעדים שיביאו להעלאת קרנם של המוסלמים בעולם. את ההשפעה החינוכית של חודש זה רואה חמאס כמקור מוטיבציה לפעולות ג'יהאד של אנשיו.^[10]

רמדאן כחודש אחווה בעולם המוסלמי

רמדאן נחשב גם לחודש בו הוכרזה הפסקת לחימת השבטים בחצי האי ערב בראשית האסלאם, ולכן הוא מציין ניסיון לאחווה ושלום.

אופי רמדאן בימינו

מוסלמים רבים קמים בשעה מוקדמת מאוד קודם לעלות השחר כדי לאכול את הסוחור, שהיא הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, על מנת להקל על הצום היומי הממושך. מסורת מקובלת היא של 'מסחראתי', אדם מיוחד שתפקידו לעבור ברחובות ולהעיר את הישנים לסעודה המפסקת קודם הצום.^[19] לפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את האפטאר שהיא הארוחה שמסיימת את הצום, ופעמים רבות משלבת מאכלים ומשקאות מתוקים. נוהג מקובל הוא פתיחת סעודה זו באכילת תמר, בעקבות מנהגו של מוחמד המובא בקוראן.

נוסף על משמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האיפטאר המשפחתיות לאחר הצום, בתפילות ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, בייחוד בתקופות בהן חל החודש בקיץ, בהן הימים ארוכים וחמים.^[20] רמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל קרובי משפחה, ובגל קניות של ביגוד ומתנות.

מדינות שאינן מוסלמיות וכמה ארגונים נוקטים מגוון מחוות והקלות לצמים במהלך החודש. במדינת ישראל ניתנים לפלסטינים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה ולתפילה בהר הבית, בעבר אף התאפשר ביקור של מספר מצומצם מתושבי רצועת עזה בהר הבית,^[21] מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הביטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל עוצר שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל רמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים הן שחרור שבויים, חנינת אסירים^[22] וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.

הברכות המקובלות בחודש זה הן 'רמדאן כרים' (رمضان كريم) או 'רמדאן מובראכ' (רמדאן מבורך), ו'כל עאם ואנתם בחיר' (כל שנה אתם בטוב).

כלכלה ותעסוקה

יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר,^[23] ובשל כך תפוקת העובדים יורדת מאוד.^[24] בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה^[25] או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כדוגמת שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר.^[26] ברוב העולם המוסלמי, מסעדות ובתי קפה סגורים במהלך היום בחודש רמדאן, ונפתחים לעת ערב.

בישראל, באה לידי ביטוי השפעת רמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כדוגמת מגזר הבנייה והתשתיות,^[23] ומגזר התחבורה הציבורית.^[27] עובדי משמרות במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, יש פועלים פלסטינים המעדיפים להמשיך לעבוד כרגיל בשל אפשרות התעסוקה המצומצמת יחסית שלהם במשק הישראלי.^[23]

בתיעוד משלהי המאה ה־19 מתואר כי בחודש רמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה בירושלים המוסלמית: פעילות מסחר החלה רק לקראת שעות הצוהריים, עיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, ושעות הבוקר נוצלו לשינה.^[25] כן מתוארת מתקופה זו אלימות פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי יהודים בלילות רמדאן בירושלים.^[28]

תרבות, צרכנות ובידור

בערים רבות נערכות בלילות רמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות בתאורה מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים ממתקים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי פלאפל) בצורת סהר, כוכב או לב. בין המאכלים הנפוצים בחודש רמאדן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזלאביה. הקניונים בערים הגדולות במדינות ערב בכלל, ובמדינות המפרץ בפרט, נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה^[29]. בישראל ישנה תיירות-פנים מצומצמת של יהודים ליישובים ערבים בלילות רמדאן, במסגרת מיזמי תיירות^[30].

בישראל מכינות חברות מבצעים וקמפייני פרסום מיוחדים לקראת חודש רמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, בייחוד במגזר יצור המזון ורשתות השיווק, אך גם במגזר הביגוד והמתנות, והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי רמדאן מוערך בכ־1.5 מיליארד ש"ח^[8]. מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם תמרים, טחינה וחלווה. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם בשר ועוף^[31], משקאות קלים, אורז ושמן. סקר שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־2014 העלה כי סל הקניות המשפחתי בחודש רמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, ועיקר ההוצאה היא על מזון^[32].

יש מקומות שבהם מתארגן סיוע של גופי צדקה לסיוע לנצרכים לקראת חודש רמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון^[33].

גם בכלי התקשורת הערביים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור הרייטינג^[34]. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור סדרות מיוחדות לרמדאן, בערוצי הטלוויזיה הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "באב אל-חארה", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז 2006.

ככלל, מתאפיין חודש רמדאן בעידן המודרני בשיאים של צריכה ובהוצאות כספיות גדולות^[35]^[23]. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות רמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיין זה^[36].

מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר בגניבות בעלי חיים ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר לבשר^[37]^{[דרושה הבהרה]}. בנוסף ישנו גידול מסוים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש^[38].

יצוא התמרים מישראל בחודש רמדאן עומד על יותר מ-6 אלף טונות, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי. קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא האוכלוסייה המוסלמית באירופה, בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת האפטאר^[39].

חוקים לאכיפת איסורי רמדאן

בחלק ממדינות ערב נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בחודש רמדאן, ואף מטילים עונשי מאסר, קנסות ואף מלקות על העוברים עליהם. בחלק מהמדינות בהן אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כדוגמת 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום רמדאן.^[40]

תותח רמדאן

במקומות רבים באימפריה העות'מאנית החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית תותח, וכן כדי להעיר את העם קודם לעלות השחר לקראת הסעודה המקדימה לצום,^[25] או כדי לציין את תחילת הצום.^[13] בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי בבית קברות מוסלמי סמוך לשער הפרחים, מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית^[41] ממקומו הקודם במגדל דוד.^[25] משיקולי בטיחות ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים פירוטכניים לשימוש תותח זה.^[42] במקומות אחרים נעשה שימוש בירי מקלעים לציון סיום הצום.

מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש בנפצים, חזיזים, זיקוקים ואמצעים פירוטכניים בלילות רמדאן בידי בני נוער וצעירים. לעיתים משתמשים באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי רעש ובהלה.^[43]

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמדאן בוויקישיתוף

באִסלאם: "מצווה עליכם לצום", באתר מט"ח
חודש רמדאן – חודש גזירת הגורלות, באתר מורשות המגזר הערבי
נפתלי רז, רמדאן כרים!, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 באוגוסט 2010
ירושלים של רמדאן, באתר "מסע אחר"
עם רדת החמה, מתחילה בעולם המוסלמי החגיגה, באתר "הארץ"
איתמר מרכוס, נאן ז'אק זילברדיק, איש דת של הרש"פ: אכילה במהלך חודש הרמדאן היא עבירה שעונשה מוות, באתר מבט לתקשורת פלסטינית, 24 ביולי 2013
תערוכה וירטואלית לחודש הרמדאן באתר הספרייה הלאומית
"הרמדאן הפך לחודש של פינוק וסיפוק-עצמי", באתר "מידל ניוז", 18 ביוני 2015
מורן טל, "רמדאן: חודש של צום מהול בשמחה", באתר "מידל ניוז", 18 ביוני 2015
מורן טל, "פוואזיר מרים: נוסטלגיה לרמדאן של פעם", באתר "מידל ניוז", 3 ביולי 2015
מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה, מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.
יואב שטרן, דקה לפני האיפטאר, טירה עיר רפאים, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2008
אודי בצלאל, "יום ברמדאן", מערכת "מבט" לחדשות שלחה את אודי בצלאל להעביר יום ברמדאן: תפילה, צום, עבודה, מתוך מהדורת "מבט", 9.6.17
ייצוגים של חג הרמדאן בתקשורת הערבית בארץ בשנות הארבעים, כתבה באתר Jrayed.org, מאי 2017

הערות שוליים

^ עדי החודש, דבר, 15 בדצמבר 1934
^ סוכנויות הידיעות, הרמדאן מתחיל היום. או שלא?, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2007
^ יאסר אבו ערישה, לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן, אתר 'מקומית', 23 במאי 2017
^ חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com
^ חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com
^ ג'קי חורי, בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא, באתר הארץ, 4 ביוני 2019
אליאור לוי, קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן, באתר ynet, 4 ביוני 2019
סמאח סלאימה, מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?, אתר 'מקומית', 4 ביוני 2019
בת-שבע וגון-גלמידי, באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן, אתר סוכנות החלל הישראלית, 4 ביוני 2019
דניאל סלאמה ו-AP, פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם, באתר ynet, 5 ביוני 2019
^ חדית', אתר Sunnah.com
^ ¹ ² חסן שעלאן, צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן, באתר ynet, 5 באוגוסט 2011
^ שמעון כהן, אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2015
^ ¹ ² מאמר שהתפרסם באתר חמאס ביום שקדם לפיגוע בתל אביב: רמדאן הוא חודש הג'יהאד, פסגת האסלאם, אתר ממר"י, יוני 2016
^ צבי בראל, המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן, באתר הארץ, 12 ביוני 2016
^ ירושלים, החרות ירושלים, 6 באוגוסט 1914
^ ¹ ² ³ ⁴ מרדכי קידר, רמדאן אלים, אתר מידה
^ עמית לוינטל, צמים פס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2014 23:19
^ יאיר אטינגר, מי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
^ פ. ל., צום הרמדאן, הצופה, 16 באוגוסט 1946
^ המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים, אתר ממר"י, יולי 2015
^ עמוס הראל, הפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר, באתר הארץ, 9 ביוני 2016
^ ג'קי חורי, אם לא תקום תהיה רעב: הנוצרי שמעיר את המוסלמים ברמדאן, באתר הארץ, 11 ביוני 2016
^ ורד לי, ממש כואב לאכול בצום, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
^ דלית הלוי, הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2017
^ שעה אחרונה, דואר היום, 18 במרץ 1926
^ ¹ ² ³ ⁴ תני גולדשטיין, הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים", באתר ynet, 30 באוגוסט 2009
^ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה, מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.
^ ¹ ² ³ ⁴ עזרת סופרים - מכתבים מירושלים, המליץ, 25 בפברואר 1897
^ מנדל קרמר, ידיעות שונות, החרות ירושלים, 3 באוגוסט 1913
^ עידן יוסף, "יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?", באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 ביוני 2016
^ מש"צ, ארץ ישראל, המגיד, 15 באפריל 1893
^ ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי
^ גילי מלניצקי, כלכלת הרמדאן של החברה הערבית, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2017
^ שירות גלובס, ‏סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2011
^ רונית מורגנשטרן, ‏חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן, באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2016
^ ניצן סניור שניאור, ‏מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן, באתר ‏מאקו‏, 16 ביוני 2016
ערוץ 7, הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2017
^ מתן שירם, ‏חגיגת קניות: חודש רמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2009
^ מוסא חסדייה, צמים וקונים, באתר הארץ, 17/09/2009
^ ג'קי חורי, פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים, באתר הארץ, 30 ביוני 2016
^ חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות, אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011
^ עודד בר-מאיר, יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 באוגוסט 2011
^ על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה, אתר התאחדות חקלאי ישראל
^ רועי קייס, אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש, באתר ynet, 5 ביולי 2015
^ מנדל קרמר, השבוע, החרות ירושלים, 5 בספטמבר 1910
^ ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן, אתר יוטיוב
^ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים, אתר 'המומלצים', יוני 2016

[1] עדי החודש, דבר, 15 בדצמבר 1934

[2] סוכנויות הידיעות, הרמדאן מתחיל היום. או שלא?, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2007

[3] יאסר אבו ערישה, לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן, אתר 'מקומית', 23 במאי 2017

[4] חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com

[5] חישוב זמני תפילות המוסלמים, אתר muwaqqit.com

[6] ג'קי חורי, בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא, באתר הארץ, 4 ביוני 2019
אליאור לוי, קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן, באתר ynet, 4 ביוני 2019
סמאח סלאימה, מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?, אתר 'מקומית', 4 ביוני 2019
בת-שבע וגון-גלמידי, באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן, אתר סוכנות החלל הישראלית, 4 ביוני 2019
דניאל סלאמה ו-AP, פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם, באתר ynet, 5 ביוני 2019

[7] חדית', אתר Sunnah.com

[שעלאן-8] ¹ ² חסן שעלאן, צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן, באתר ynet, 5 באוגוסט 2011

[9] שמעון כהן, אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן, באתר ערוץ 7, 2 ביולי 2015

[ממרי-10] ¹ ² מאמר שהתפרסם באתר חמאס ביום שקדם לפיגוע בתל אביב: רמדאן הוא חודש הג'יהאד, פסגת האסלאם, אתר ממר"י, יוני 2016

[11] צבי בראל, המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן, באתר הארץ, 12 ביוני 2016

[12] ירושלים, החרות ירושלים, 6 באוגוסט 1914

[קידר-13] ¹ ² ³ ⁴ מרדכי קידר, רמדאן אלים, אתר מידה

[14] עמית לוינטל, צמים פס, באתר ישראל היום, 28 ביוני 2014 23:19

[15] יאיר אטינגר, מי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?, באתר הארץ, 5 ביוני 2016

[16] פ. ל., צום הרמדאן, הצופה, 16 באוגוסט 1946

[17] המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים, אתר ממר"י, יולי 2015

[18] עמוס הראל, הפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר, באתר הארץ, 9 ביוני 2016

[19] ג'קי חורי, אם לא תקום תהיה רעב: הנוצרי שמעיר את המוסלמים ברמדאן, באתר הארץ, 11 ביוני 2016

[20] ורד לי, ממש כואב לאכול בצום, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012

[21] דלית הלוי, הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן, באתר ערוץ 7, 3 ביוני 2017

[22] שעה אחרונה, דואר היום, 18 במרץ 1926

[תני-23] ¹ ² ³ ⁴ תני גולדשטיין, הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים", באתר ynet, 30 באוגוסט 2009

[24] מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה, מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.

[המליץ-25] ¹ ² ³ ⁴ עזרת סופרים - מכתבים מירושלים, המליץ, 25 בפברואר 1897

[26] מנדל קרמר, ידיעות שונות, החרות ירושלים, 3 באוגוסט 1913

[27] עידן יוסף, "יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?", באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 ביוני 2016

[28] מש"צ, ארץ ישראל, המגיד, 15 באפריל 1893

[29] ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי

[30] גילי מלניצקי, כלכלת הרמדאן של החברה הערבית, באתר TheMarker‏, 2 ביוני 2017

[31] שירות גלובס, ‏סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2011

[32] רונית מורגנשטרן, ‏חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן, באתר ‏מאקו‏, 14 ביוני 2016

[33] ניצן סניור שניאור, ‏מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן, באתר ‏מאקו‏, 16 ביוני 2016
ערוץ 7, הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2017

[34] מתן שירם, ‏חגיגת קניות: חודש רמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2009

[35] מוסא חסדייה, צמים וקונים, באתר הארץ, 17/09/2009

[36] ג'קי חורי, פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים, באתר הארץ, 30 ביוני 2016

[37] חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות, אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011

[38] עודד בר-מאיר, יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 22 באוגוסט 2011

[39] על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה, אתר התאחדות חקלאי ישראל

[40] רועי קייס, אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש, באתר ynet, 5 ביולי 2015

[41] מנדל קרמר, השבוע, החרות ירושלים, 5 בספטמבר 1910

[42] ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן, אתר יוטיוב

[43] לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים, אתר 'המומלצים', יוני 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 | חגיגות = צום, [[אפטאר]] מנרות וקישוטים צבעוניים
 | מתקשר = [[עיד אל פיטר]], [[לילת אל-קאדר]]
-| תאריך התחלה = לאורך חודש הרמדאן
+| תאריך התחלה = לאורך חודש רמדאן
 | תאריך סיום = [[עיד אל פיטר]]
 }}
 [[קובץ:Second Sura from the Qur'an.jpg|ממוזער|מתוך הקראן, הפסוק על חודש רמדאן, סורה 2, פסוק 185]]
-'''חודש הרמדאן''' (ב[[ערבית]]: '''رمضان''', תעתיק מדויק: '''רמצֿאן''') הוא החודש התשיעי ב[[הלוח המוסלמי|שנה המוסלמית]]. בחודש זה חלה מצוות ה[[צום]] במהלך היום, שהיא אחד מ[[חמשת עמודי האסלאם]].
+'''חודש רמדאן''' (ב[[ערבית]]: '''رمضان''', תעתיק מדויק: '''רמצֿאן''') הוא החודש התשיעי ב[[הלוח המוסלמי|שנה המוסלמית]]. בחודש זה חלה מצוות ה[[צום]] במהלך היום, שהיא אחד מ[[חמשת עמודי האסלאם]].
-הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא ה[[צום]] (איסור [[אכילה]] ו[[שתייה]]) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מ[[עלות השחר]] ועד ה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. במהלך היום אסור גם [[עישון|לעשן]] ולקיים [[יחסי מין]], ובמהלך החודש לא נערכות [[חתונה|חתונות]]. בניגוד לימים, הלילות בחודש הרמדאן הם בעלי אווירת [[חג]] ו[[פסטיבל]]. משכו של החודש 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית [[מולד הלבנה]] בסיום החודש), ולקראת סיומו חל [[לילת אל-קאדר]], שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של [[הקוראן]] ל[[מוחמד]]. בסיומו של החודש חל [[עיד אל פיטר]], מועד מוסלמי החל בשלושת הימים הראשונים של חודש [[שוואל]].
+הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא ה[[צום]] (איסור [[אכילה]] ו[[שתייה]]) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מ[[עלות השחר]] ועד ה[[שקיעת החמה|שקיעה]]. במהלך היום אסור גם [[עישון|לעשן]] ולקיים [[יחסי מין]], ובמהלך החודש לא נערכות [[חתונה|חתונות]]. בניגוד לימים, הלילות ברמדאן הם בעלי אווירת [[חג]] ו[[פסטיבל]]. החודש נמשך 29 או 30 ימים (בתלות במועד ראיית [[מולד הלבנה]] בסיום החודש), ולקראת סיומו חל [[לילת אל-קאדר]], שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של [[הקוראן]] ל[[מוחמד]]. בסיומו של החודש חל [[עיד אל פיטר]], מועד מוסלמי החל בשלושת הימים הראשונים של חודש [[שוואל]].
-חודש הרמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובנוסף מתאפיין בעידן המודרני בריבוי [[צרכנות]] ותכני [[בידור]].
+רמדאן נחשב לחודש של קדושה, אחווה ושמחה בתרבות המוסלמית, ובעידן המודרני הוא מתאפיין בריבוי [[צרכנות]] ותוכני [[בידור]].
 ==מקור השם ==
-מקור שמו של החודש [[שורש (לשון)|בשורש]] הערבי "רמדאון", הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא ה[[קיץ]] בתקופה שקדמה ל[[אסלאם]], שבה היו [[שנה מעוברת#השנה באסלאם|מעברים את השנה]].
+מקור השם "רמדאן" [[שורש (לשון)|בשורש]] הערבי "רמדאון", הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא ה[[קיץ]] בתקופה שקדמה ל[[אסלאם]], שבה היו [[שנה מעוברת#השנה באסלאם|מעברים את השנה]].
 ===מועד החודש===
-בשל מאפייניו של [[הלוח המוסלמי]] כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ל[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] ה[[לוח שמשי|שמשי]], ומשלים סיבוב מלא סביב עונות השנה כל 33 שנה. ביחס ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], הרמדאן מקביל או קרוב מאוד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם [[לוח שנה ירחי|חודשים ירחיים]], אך ייתכן הפרש של יום-יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אך זז חודש אחד אחורה בעקבות [[שנה מעוברת]]. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של הרמדאן נקבעים לפי [[מולד הירח]] הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום צום הרמדאן הראשון מתחיל בבוקר שלאחר [[מופע הירח|ראיית הלבנה החדשה]], והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא.
+בשל מאפייניו של [[הלוח המוסלמי]] כיום, יכול החודש לחול בכל עונות השנה, ומועד תחילתו נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ל[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] ה[[לוח שמשי|שמשי]], כלומר הוא משלים סיבוב מלא בין עונות השנה בכל 33 שנה. ביחס ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], רמדאן מקביל או קרוב מאוד לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם [[לוח שנה ירחי|חודשים ירחיים]], אך ייתכן הפרש של יום–יומיים בשל הבדל בהגדרת תחילת החודש הירחי), אבל זז חודש אחד אחורה בעקבות [[שנה מעוברת]]. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי, תחילתו וסופו של החודש נקבעים לפי [[מולד הירח]] הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק. יום הצום הראשון ברמדאן מתחיל בבוקר שלאחר [[מופע הירח|ראיית הלבנה החדשה]], והאחרון מסתיים עם ראיית הלבנה החדשה של החודש הבא.
-בעבר, בהיעדר תקשורת, היו מועדי החודש נקבעים באופן מקומי בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי ה[[תקשורת]] (כדוגמת ה[[טלגרף]]) החל מועד החודש להקבע באופן אזורי וארצי. ב[[התקופה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]] הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[איסטנבול]], וב[[תקופת המנדט]] לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[קהיר]].{{הערה|{{דבר||עדי החודש|1934/12/15|00215}}}} כיום מסתמך מרבית העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] על קביעתו של [[בית הדין השרעי]] ב[[ריאד]], [[ערב הסעודית]] או על קביעת בתי דין ארציים אחרים, וייתכן הבדל בקביעת מועד תחילת החודש לפי קביעות שונות של גופים שונים{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|הרמדאן מתחיל היום. או שלא?|635/974|13 בספטמבר 2007|1|1}}}}. ישנה גם מחלוקת בשאלת אפשרות הסתמכות על חישובים [[אסטרונומיה|אסטרונומיים]] ושימוש באמצעי עזר כדוגמת [[טלסקופ]] להכרזה על תחילת וסוף הרמדאן. [[לוב]] בהנהגת [[מועמר קדאפי]] התאפיינה בהכרזה על מועדי תחילת וסיום הרמדאן באופן שונה ממרבית העולם המוסלמי{{הערה|יאסר אבו ערישה, [https://mekomit.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן], אתר 'מקומית', 23 במאי 2017}}.
+בעבר, בהיעדר תקשורת, היו מועדי החודש נקבעים מקומית בהתאם לראיית מולד הלבנה, ועל כן אירעו הבדלים של יום-יומיים בין מקומות רחוקים, אך עם פיתוח אמצעי ה[[תקשורת]] (כדוגמת ה[[טלגרף]]) החל מועד החודש להיקבע אזורית וארצית. ב[[התקופה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]] הלכו ערביי ארץ ישראל לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[איסטנבול]], וב[[תקופת המנדט]] לפי קביעת בית הדין השרעי ב[[קהיר]].{{הערה|{{דבר||עדי החודש|1934/12/15|00215}}}} כיום מסתמך מרבית העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] על קביעתו של [[בית הדין השרעי]] ב[[ריאד]], [[ערב הסעודית]] או על קביעת בתי דין ארציים אחרים, וייתכן הבדל בקביעת מועד תחילת החודש לפי קביעות של כמה גופים{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|הרמדאן מתחיל היום. או שלא?|635/974|13 בספטמבר 2007|1|1}}}}. ישנה גם מחלוקת בשאלת אפשרות הסתמכות על חישובים [[אסטרונומיה|אסטרונומיים]] ושימוש באמצעי עזר כדוגמת [[טלסקופ]] להכרזה על תחילת רמדאן וסופו. [[לוב]] בהנהגת [[מועמר קדאפי]] התאפיינה ההכרזה על מועדי תחילת החודש וסופו שלא כמו במרבית העולם המוסלמי{{הערה|יאסר אבו ערישה, [https://mekomit.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ לוב נגד סעודיה: איך יודעים מתי מתחיל חודש רמדאן], אתר 'מקומית', 23 במאי 2017}}.
-ההבדל במועד חודש הרמדאן ביחס ל[[עונות השנה]] בנקודות גאוגרפיות שונות מביא לכך שאורך צום הרמדאן משתנה משנה לשנה כתלות במשך הזמן שבין [[עלות השחר]] (זמן [[פג'ר (תפילה)|תפילת פאג'ר]]) ל[[שקיעת החמה]] (זמן [[מע'רב (תפילה)|תפילת מע'רב]]) בכל נקודה ב[[כדור הארץ]]. בישראל אורך צום הרמדאן משתנה בין 11.5 שעות בסוף [[דצמבר]] (החל מ־5:10 ועד 16:40 לפי שעון חורף ישראלי לאופק [[ירושלים]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.768319&ln=35.21371&d=2018-12-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}) ל־16 שעות (החל מ־3:50 ועד 19:50 בסוף [[יוני]] לפי [[שעון הקיץ בישראל|שעון קיץ ישראלי]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.7683190&ln=35.2137100&d=2018-6-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}). הקושי בצום משתנה גם הוא לפי אורך היום, תנאי ה[[אקלים]] המקומי ושינויי [[מזג האוויר]].
+ההבדל במועד חודש רמדאן ביחס ל[[עונות השנה]] מביא לכך שמשך הצום היומי משתנה משנה לשנה כתלות במשך הזמן שבין [[עלות השחר]] (זמן [[פג'ר (תפילה)|תפילת פאג'ר]]) ל[[שקיעת החמה]] (זמן [[מע'רב (תפילה)|תפילת מע'רב]]) בכל נקודה ב[[כדור הארץ]]. בישראל משך צום רמדאן נע בין 11.5 שעות בסוף [[דצמבר]] (מ־5:10 ועד 16:40 לפי שעון חורף ישראלי לאופק [[ירושלים]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.768319&ln=35.21371&d=2018-12-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}) ל־16 שעות (החל מ־3:50 ועד 19:50 בסוף [[יוני]] לפי [[שעון הקיץ בישראל|שעון קיץ ישראלי]]{{הערה|[https://www.muwaqqit.com/?lt=31.7683190&ln=35.2137100&d=2018-6-21&tztype=auto&tz=Asia%2FJerusalem&vc=5.65&eo=779.46&eh=779.46&ehtype=observer&t=15.0&p=1010.0&k=0.155&fa=-18.0&ea=-18.0&ia=4.5&isn=-10.0&diptype=apparent&fea=0.5&rsa=0.5&isna=0.5&z=12&q=&add=%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%9E%22%D7%97+1%2C+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D%2C+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C חישוב זמני תפילות המוסלמים], אתר muwaqqit.com}}). הקושי בצום משתנה גם הוא לפי אורך היום, תנאי ה[[אקלים]] המקומי ושינויי [[מזג האוויר]].
-ב־[[2019]] הובילה מחלוקת בין גופי דת מוסלמים שונים להבדל של יום בסיום צום הרמדאן והתחלת [[עיד אל-פיטר]] בין מדינות שונות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ואף להבדל בתוך קהילות מוסלמיות מקומיות ב[[ישראל]] וב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. בישראל וברשות הפלסטינית נמסר תחילה על תחילת החג על בסיס הכרזת בין הדין הסעודי, אך מאוחר יותר נמסרה הודעת דחייה מטעם [[המופתי של ירושלים]], [[מוחמד חוסיין]], בין השאר בגלל אי-הצלחה לצפות בירח החדש בפועל בתחום הארץ, אף באמצעות [[טלסקופ]] שהוצב ב[[עראבה]], ובדומה להחלטת ה[[מופתי]] של [[ירדן]]. יש שקישרו את ההבדל שהתגלע בהכרזת סיום הרמדאן, למאבק פוליטי בין מדינות שונות. למרות ההכרזה על הדחיה, בקהילות מקומיות בודדות בישראל וברשות הפלסטינית הוחלט על ציון החג בהתאם להכרזה הסעודית. ב[[חברון]] פיזרה [[המשטרה הפלסטינית]] בכח תפילת חג ב[[מסגד]] המשתייך לפלג [[חזב א-תחריר]], שבחר לציין את החג לפי הקביעה ה[[ערב הסעודית|סעודית]] שהקדימה את מועד החג. כנגד קביעת [[הרשות הפלסטינית]] שאיחרה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא|1.7330474|4 ביוני 2019}}{{ש}}{{ynet|אליאור לוי|קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן|5519987|4 ביוני 2019}}{{ש}} סמאח סלאימה, [https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%9C/ מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?], אתר 'מקומית', 4 ביוני 2019{{ש}}בת-שבע וגון-גלמידי, [https://www.space.gov.il/news-space/131632 באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן], אתר [[סוכנות החלל הישראלית]], 4 ביוני 2019{{ש}}{{ynet|דניאל סלאמה ו-AP|פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם|5520361|5 ביוני 2019}}}}.
+ב־[[2019]] הובילה מחלוקת בין גופי דת מוסלמיים להבדל של יום בסיום צום רמדאן והתחלת [[עיד אל-פיטר]] בין המדינות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ואף להבדל בתוך קהילות מוסלמיות מקומיות ב[[ישראל]] וב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. בישראל וברשות הפלסטינית נמסר תחילה על תחילת החג על בסיס הכרזת בין הדין הסעודי, אך בהמשך נמסרה הודעת דחייה מטעם [[המופתי של ירושלים]], [[מוחמד חוסיין]], בין השאר בגלל אי-הצלחה לצפות בירח החדש בפועל בתחום הארץ, אף באמצעות [[טלסקופ]] שהוצב ב[[עראבה]], ובדומה להחלטת ה[[מופתי]] של [[ירדן]]. יש שקישרו את ההבדל שהתגלע בהכרזת סיום רמדאן למאבק פוליטי בין מדינות. למרות ההכרזה על הדחייה, בכמה קהילות מקומיות בישראל וברשות הפלסטינית הוחלט לציין את החג לפי ההכרזה הסעודית. ב[[חברון]] פיזרה [[המשטרה הפלסטינית]] בכוח תפילת חג ב[[מסגד]] המשתייך לפלג [[חזב א-תחריר]], שבחר לציין את החג לפי הקביעה ה[[ערב הסעודית|סעודית]] שהקדימה את מועד החג. כנגד קביעת [[הרשות הפלסטינית]] שאיחרה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|בגלל מחלוקת על הירח: בסעודיה נגמר הרמדאן, בישראל עדיין לא|1.7330474|4 ביוני 2019}}{{ש}}{{ynet|אליאור לוי|קרב פלסטיני על תאריך החג: נעצרו מתפללים שחגגו את סיום הרמדאן|5519987|4 ביוני 2019}}{{ש}} סמאח סלאימה, [https://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%97-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%9C/ מה הקשר בין "עסקת המאה" למחלוקת על סיום צום הרמדאן?], אתר 'מקומית', 4 ביוני 2019{{ש}}בת-שבע וגון-גלמידי, [https://www.space.gov.il/news-space/131632 באופן חריג, תצפית אסטרונומית בישראל דחתה את מועד סיום הרמדאן], אתר [[סוכנות החלל הישראלית]], 4 ביוני 2019{{ש}}{{ynet|דניאל סלאמה ו-AP|פוליטיקה ותפילות: חגיגות עיד אל-פיטר בעולם|5520361|5 ביוני 2019}}}}.
 ==רקע כללי==
-===הרמדאן בקוראן===
+===רמדאן בקוראן===
 המצווה לצום ברמדאן מופיעה ב[[קוראן]] ב[[סורת אל-בקרה]]. על פי הקוראן, בחודש זה החלו פסוקי הקודש של הקוראן לרדת אל [[מוחמד]].
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 ===חשיבות דתית===
 [[קובץ:From the Qur'an.jpg|ממוזער|מתוך הקראן, הפסוקים על חודש רמדאן, בסוף כל פסוק עיטור של פרח]]
-המצוות העיקריות במהלך הרמדאן הן:
+המצוות העיקריות במהלך רמדאן הן:
-* איסור [[אכילה]] ו[[שתיה]]
+* איסור [[אכילה]] ו[[שתייה]]
 * איסור קיום [[יחסי מין]]
 * איסור [[עישון]]
 איסורים אלו תקפים בכל אחד מימות החודש מ[[עלות השחר]] (זמן תפילת [[פג'ר (תפילה)|פג'ר]]) ועד [[שקיעת החמה]] (זמן תפילת מע'רב).
-בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (החל מגיל 11–13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום [[חולה|חולים]], [[מסע|נוסעים]], [[קשיש]]ים, נשים ב[[הריון]] ונשים בזמן ה[[וסת|ווסת]], אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום ל[[צדקה]] במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים ב[[קוראן]] עצמו, ב[[סורת אל-בקרה]].
+בצום רמדאן חייב כל מוסלמי בוגר (בן 11–13), גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום [[חולה|חולים]], [[מסע|נוסעים]], [[קשיש]]ים, נשים [[היריון|הרות]] ונשים בזמן ה[[וסת|ווסת]], אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום ל[[צדקה]] במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים ב[[קוראן]] עצמו, ב[[סורת אל-בקרה]].
-בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות ל[[אל]], [[עבודת המידות]], בדגש על [[צניעות]] ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות [[חדית']] המבטיחה סליחה לצמים{{הערה|[http://sunnah.com/bukhari/32/1 חדית'], אתר Sunnah.com}}), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דינים אסלאמים שונים שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת [[צלאה|תפילה]], הימנעות מ[[רכילות]], [[הימורים]] וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות שונות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה,{{הערה|שם=שעלאן|{{ynet|חסן שעלאן|צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן|4104841|5 באוגוסט 2011}}}} וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים השונים של הרמאדן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת [[הסתה]] למעשי [[טרור]] וביצוע [[פיגוע הקרבה|פיגועי הקרבה]], בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים,{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן|301495|2 ביולי 2015}}}} כדוגמת אנשי ה[[חמאס]] המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל.{{הערה|שם=ממרי}} בעקבות חשש זה הוטלו ב־[[2016]] הגבלות שונות ב[[מצרים]] על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן|1.2973414|12 ביוני 2016}}}}
+בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות ל[[אל]], [[עבודת המידות]], בדגש על [[צניעות]] ואיפוק, כפרה על עוונות (בעקבות [[חדית']] המבטיחה סליחה לצמים{{הערה|[http://sunnah.com/bukhari/32/1 חדית'], אתר Sunnah.com}}), עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים ובעלי מצוקה. במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על דיני אסלאם שאינם מיוחדים לראמדן, כדוגמת [[צלאה|תפילה]], הימנעות מ[[רכילות]], [[הימורים]] וחטאים מוסריים אחרים, ובמהלך החודש נהוגה התחזקות דתית במצוות (כדוגמת הצום והתפילות) גם אצל מוסלמים בעלי הקפדה פחותה של מצוות האסלאם בשגרה,{{הערה|שם=שעלאן|{{ynet|חסן שעלאן|צמים, מתפללים ולא מקללים - הכל על הרמדאן|4104841|5 באוגוסט 2011}}}} וגוברת ההשתתפות בשיעורי דת ודרשות. שילוב המוטיבים של רמאדן (צום, קיום מצוות, תפילות והשתתפות בשיעורי דת ודרשות) מסייעים להתחזקות דתית של המשתתפים. עם זאת, מאפיינים אלה מאפשרים גם הקצנה דתית וקבלת [[הסתה]] למעשי [[טרור]] וביצוע [[פיגוע הקרבה|פיגועי הקרבה]], בעקבות מסרים קיצוניים של אנשי דת מסיתים,{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|אזהרה מהלילה הרגיש ברמדאן|301495|2 ביולי 2015}}}} כדוגמת אנשי ה[[חמאס]] המקשרים בין חודש זה ובין רצונם בהתגברות המאבק הצבאי בישראל.{{הערה|שם=ממרי}} בעקבות חשש זה הוטלו ב־[[2016]] הגבלות ב[[מצרים]] על נושאי הדרשות במסגדים ועל אורך הדרשות, וכן על מאפיינים נוספים במסגדים.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|המחיר הכלכלי של חודש הרמדאן|1.2973414|12 ביוני 2016}}}}
 במהלך החודש נוהגים ה[[סונה|סונים]] להוסיף תפילה מיוחדת המכונה "[[תראויח|תַראוויח]]" (שמונה או 20 [[רכעה|רכעות]] נוספות), הנאמרת בלילה לאחר סעודת האיפטאר, או לקראת הבוקר. כן נהוגה במהלך החודש קריאת הקוראן בעקבות [[חדית']]ים רבים המתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש.
-בתפילת הצהרים של יום השישי בחודש הרמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, כאשר בישראל מתרכזים רבים ב[[מסגד עומר]] ב[[הר הבית]]. ריבוי המתפללים והחשש מ[[הפרת סדר|הפרות סדר]] בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח [[משטרת ישראל|משטרתי]] גדול ב[[מזרח ירושלים]], ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות ביטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים בגילאים שונים, או ל[[פלסטינים]] תושבי [[הרשות הפלסטינית]], על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.
+בתפילת הצוהריים של יום השישי בחודש רמדאן משתתפים מתפללים רבים מהרגיל במהלך השנה, ובישראל מתרכזים רבים ב[[מסגד עומר]] ב[[הר הבית]]. ריבוי המתפללים והחשש מ[[הפרת סדר|הפרות סדר]] בעקבותיהם (אירועים שקרו במהלך השנים) מצריך ריכוז כח [[משטרת ישראל|משטרתי]] גדול ב[[מזרח ירושלים]], ומוביל לסגירת כבישים וצירי תנועה באזור. בתקופות מתיחות ביטחונית נאסרת הכניסה להר הבית לגברים צעירים או ל[[פלסטינים]] תושבי [[הרשות הפלסטינית]], על מנת למזער את הסיכון להפרות סדר בסיום התפילה.
-בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים מוסלמים רבים להישאר במסגדים עד ה"[[אד'אן]]" עם עלות השחר, זאת במטרה להתקרב יותר לדת ולטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.
+בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים מוסלמים רבים להישאר במסגדים עד ה"[[אד'אן]]" עם עלות השחר כדי להתקרב לדת, לטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.
-בתקופות [[מלחמה]] שונות הוצא היתר ל[[חייל]]ים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ||ירושלים|1914/08/06|00204}}}} ובמהלך [[מלחמת יום כיפור]].{{הערה|שם=קידר}} הצום יוצר בעייתיות בקרב [[ספורטאי]]ם מוסלמים המשתתפים באירועי [[ספורט]] בינלאומיים, כ[[אולימפיאדה]] ו[[מונדיאל|כמונדיאל]]. עם זאת, חלק מהספורטאים המוסלמים אינם צמים ברמדאן, אם בשל היותם חילונים ואמונותיהם האישיות או אם בשל מתן היתרים הלכתיים שונים.{{הערה|{{ישראל היום|עמית לוינטל|צמים פס|194479|28 ביוני 2014 23:19}}}}
+בתקופות [[מלחמה]] הוצא היתר ל[[חייל]]ים לאכול ולשתות כרגיל, לדוגמה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ||ירושלים|1914/08/06|00204}}}} ובמהלך [[מלחמת יום כיפור]].{{הערה|שם=קידר}} הצום יוצר בעייתיות בקרב [[ספורטאי]]ם מוסלמים המשתתפים באירועי [[ספורט]] בין-לאומיים, כמו [[המשחקים האולימפיים]] ו[[גביע העולם בכדורגל]]. עם זאת, יש ספורטאים מוסלמים שאינם צמים ברמדאן בשל אורח חיים חילוני, אמונות אישיות או מתן היתרים הלכתיים.{{הערה|{{ישראל היום|עמית לוינטל|צמים פס|194479|28 ביוני 2014 23:19}}}}
-===קביעת מועד תחילת וסיום הרמדאן ואירועים במהלך החודש===
+===קביעת מועד ההתחלה והסיום של רמדאן ואירועים במהלך החודש===
-מאחר ש[[הלוח המוסלמי|לוח השנה המוסלמי]] תלוי בקבלת [[עדות]] בדבר ראיית [[מולד הלבנה]], לא ניתן לקבוע במדויק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת ובסיום הרמדאן כתלות באזורים גאוגרפים שונים. קביעת תחילתו וסיומו של חודש הרמדאן תלויה [[בית דין שרעי|בבית דין אסלאמי]] המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. נכון ל־[[2016]], מרביתו של העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] (ובכללו [[ערביי ישראל]] וערביי [[הרשות הפלסטינית]]) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי ב[[ריאד]] שב[[ערב הסעודית]], בעוד מיעוט מוסלמים ב[[מזרח אסיה]] ו[[אפריקה]] מסתמכים על בתי דין מקומיים. ל[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראייה בפועל.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?|1.2966394|5 ביוני 2016}}}}
+מאחר ש[[הלוח המוסלמי|לוח השנה המוסלמי]] תלוי בקבלת [[עדות]] בדבר ראיית [[מולד הלבנה]], אי אפשר לקבוע במדויק את מועדם של חגי האסלאם מראש, וישנה אפשרות לתזוזה של יום או יומיים בין המועד הצפוי למועד בפועל, ואף שוני בתחילת רמדאן ובסיומו כתלות באזור הגאוגרפי. קביעת תחילתו וסיומו של חודש רמדאן תלויה [[בית דין שרעי|בבית דין אסלאמי]] המסתמך על עדויות ראייה המובאות לפניו. ב־[[2016]], מרביתו של העולם ה[[אסלאם סוני|מוסלמי-סוני]] (ובכללו [[ערביי ישראל]] וערביי [[הרשות הפלסטינית]]) מקבל את סמכותו של בית הדין השרעי ב[[ריאד]] שב[[ערב הסעודית]], ואילו מיעוט מוסלמים ב[[מזרח אסיה]] ו[[אפריקה]] מסתמכים על בתי דין מקומיים. ל[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] ישנו בית דין משלהם, הנותן תוקף רב יותר לחישובים אסטרונומיים, מאשר לעדות ראייה בפועל.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מי מחליט מתי מתחיל הרמדאן, ואיך?|1.2966394|5 ביוני 2016}}}}
-על פי [[חדית'|המסורת המוסלמית]] (החדית'), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל ([[גבריאל]]) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום [[סורת אל-עלק]]. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה '''[[לילת אל-קאדר]]''' (בעברית: '''ליל הגורל'''), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנן מסורות ואמונות עממיות שונות לגבי לילת אל-קדר, כדוגמת האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר [[שלום]] זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש.
+על פי [[חדית'|המסורת המוסלמית]] (החדית'), לקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל ([[גבריאל]]) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום [[סורת אל-עלק]]. התגלות זו מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה '''[[לילת אל-קאדר]]''' (בעברית: '''ליל הגורל'''), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית הרוב פסקו שמדובר בליל ה-27). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3), וישנן מסורות ואמונות עממיות על לילת אל-קדר, כדוגמת האמונה כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמיים נקיים מעננים ובמזג אוויר נוח, האמונה שבלילה זה שורר [[שלום]] זמני בכל העולם, או שמשאלה שמובעת בלילה זה סופה להתממש.
-סיום חודש הרמדאן חל במקביל ל[[מולד הלבנה]] של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "[[עיד אל-פיטר]]" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.
+סיום חודש רמדאן חל בזמן [[מולד הלבנה]] של תחילת החודש הבא, ואז חל חג ששמו "[[עיד אל-פיטר]]" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, ללבוש בגדים חגיגיים ולבקר קרובי משפחה.
 ===במחקר===
-לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום הרמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהוביל לכך שהרמאדן החליף את צום [[עשוראא|העשוראא]] שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום [[יום הכיפורים]]), והפך לצום רשות לאחר מכן.
+לטענת חוקרים מסוימים, קביעת צום רמדאן כמצווה המחייבת כל מוסלמי קשורה לסכסוך בין מוחמד לשבטים היהודיים באזורו, שהוביל לכך שרמאדן החליף את צום [[עשוראא|העשוראא]] שהונהג תחילה כצום חובה בלעדי (בהשראת צום [[יום הכיפורים]]), והפך לצום רשות לאחר מכן.
-על פי חוקרים שונים, קביעת צום הרמדאן הושפעה מ[[התענית|צום 40 הימים]] שקודם ה[[פסחא]] שנהג ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות המזרחית]], ומהשפעת מוטיבים [[יהדות|יהודים]] שונים כדוגמת מתן [[לוחות הברית]] השניים ב[[יום הכיפורים]] (מקבילה לירידת הקוראן במהלך החודש), [[עשרת ימי תשובה]] (מקבילים לעשרת הימים האחרונים של הרמאדן), ומנהגי ליל [[הושענא רבא]] שבו נוהגים להשאר ערים במהלך הלילה ללימוד, המקבילים ל[[לילת אל קאדר]]{{הערה|{{הצופה|פ. ל.|צום הרמדאן|1946/08/16|00403}}}}.
+על פי כמה חוקרים, קביעת צום רמדאן הושפעה מ[[התענית|צום 40 הימים]] שקודם ה[[פסחא]] שנהג ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות המזרחית]], ומהשפעת מוטיבים [[יהדות|יהודיים]] כדוגמת מתן [[לוחות הברית]] השניים ב[[יום הכיפורים]] (מקבילה לירידת הקוראן במהלך החודש), [[עשרת ימי תשובה]] (מקבילים לעשרת הימים האחרונים של רמאדן), ומנהגי ליל [[הושענא רבא]] שבו נוהגים להשאר ערים במהלך הלילה ללימוד, המקבילים ל[[לילת אל קאדר]]{{הערה|{{הצופה|פ. ל.|צום הרמדאן|1946/08/16|00403}}}}.
-===הרמדאן כחודש בו השיגו המוסלמים ניצחונות בקרבות צבאיים===
+===רמדאן כחודש בו השיגו המוסלמים ניצחונות בקרבות צבאיים===
-במורשת המוסלמית, הרמדאן נחשב לחודש שבו השיגו המוסלמים ניצחונות [[צבא]]יים משמעותיים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כדוגמת [[קרב בדר]], [[קרב קרני חיטין]] ו[[קרב עין ג'אלות]], וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בניצחונות על אויביהם.{{הערה|שם=קידר}}{{הערה|[http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3917 המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים], אתר [[ממר"י]], יולי 2015}} בעקבות מורשת זו תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כדוגמת [[מלחמת יום כיפור]], המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים משמעותיים (פתיחת התקפה לכיבוש [[חצי האי פאו]] במסגרת [[מלחמת איראן–עיראק]], על ידי [[צבא עיראק]], ומתקפה של [[צבא איראן]] במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי ה[[מזרחן]] [[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי [[טרור]] אסלאמי במקומות שונים ברחבי העולם במהלך החודש.{{הערה|שם=קידר}} על פי [[עמוס הראל]], במספר שנים בעבר נמצא קשר בין חודש הרמדאן לבין התדרדרות מסוימת במצב הביטחוני בשטחי [[יהודה ושומרון]], עקב התלהטות האווירה הציבורית.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר|1.2971088|9 ביוני 2016}}}}
+במורשת המוסלמית נחשב רמדאן לחודש שבו השיגו המוסלמים ניצחונות [[צבא]]יים חשובים על אויביהם, שסייעו להתפשטות המרחבית של דת האסלאם, כדוגמת [[קרב בדר]], [[קרב קרני חיטין]] ו[[קרב עין ג'אלות]], וכחודש שבו מברך האל את המוסלמים בניצחונות על אויביהם.{{הערה|שם=קידר}}{{הערה|[http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=3917 המופתי של מצרים והמופתי המצרי לשעבר: הרמד'אן - חודש הניצחונות והכיבושים], אתר [[ממר"י]], יולי 2015}} בעקבות מורשת זו תוכננו לחודש זה פתיחת מלחמות (כדוגמת [[מלחמת יום כיפור]], המכונה בערבית גם בכינוי 'מלחמת רמדאן') ומהלכים צבאיים בולטים (פתיחת התקפה לכיבוש [[חצי האי פאו]] במסגרת [[מלחמת איראן–עיראק]], על ידי [[צבא עיראק]], ומתקפה של [[צבא איראן]] במלחמה זו שכונתה 'מבצע רמדאן'). על פי ה[[מזרחן]] [[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], למורשת זו השפעה גם על התגברות אירועי [[טרור]] אסלאמי במקומות ברחבי העולם במהלך החודש.{{הערה|שם=קידר}} על פי [[עמוס הראל]], בכמה שנים בעבר נמצא קשר בין חודש רמדאן לבין התדרדרות מסוימת במצב הביטחוני בשטחי [[יהודה ושומרון]], עקב התלהטות האווירה הציבורית.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|הפיגוע בתל אביב היה מתוכנן ושאפתני אך אין סימנים לארגון טרור מסודר|1.2971088|9 ביוני 2016}}}}
 ארגון [[חמאס]] ניסה לקשר בין מורשת עבר זו לבין חובת ה[[ג'יהאד]] והמאבק הצבאי ב[[ישראל]] בהווה, המתגברת לטענתו בחודש זה, פעולות אותן הוא רואה כפסגת האסלאם וכצעדים שיביאו להעלאת קרנם של המוסלמים בעולם. את ההשפעה החינוכית של חודש זה רואה חמאס כמקור [[מוטיבציה]] לפעולות ג'יהאד של אנשיו.{{הערה|שם=ממרי|[http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=875141_memri&act=show&dbid=articles&dataid=4172 מאמר שהתפרסם באתר חמאס ביום שקדם לפיגוע בתל אביב: רמדאן הוא חודש הג'יהאד, פסגת האסלאם], אתר [[ממר"י]], יוני 2016}}
-===הרמדאן כחודש אחווה בעולם המוסלמי===
+===רמדאן כחודש אחווה בעולם המוסלמי===
-חודש הרמדאן נחשב גם כחודש בו הוכרזה הפסקת לחימת השבטים ב[[חצי האי ערב]] בראשית האסלאם, ולכן הוא מציין ניסיון לאחווה ושלום.
+רמדאן נחשב גם לחודש בו הוכרזה הפסקת לחימת השבטים ב[[חצי האי ערב]] בראשית האסלאם, ולכן הוא מציין ניסיון לאחווה ושלום.
-==אופי הרמדאן בימינו==
+==אופי רמדאן בימינו==
-[[קובץ:Ramadan jerusalem kmhad.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קישוטים לכבוד הרמדאן ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]]]]
+[[קובץ:Ramadan jerusalem kmhad.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קישוטים לכבוד רמדאן ב[[הרובע המוסלמי|רובע המוסלמי]] ב[[ירושלים]]]]
 מוסלמים רבים קמים בשעה מוקדמת מאוד קודם ל[[עלות השחר]] כדי לאכול את ה[[סוחור]], שהיא הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, על מנת להקל על הצום היומי הממושך. מסורת מקובלת היא של 'מסחראתי', אדם מיוחד שתפקידו לעבור ברחובות ולהעיר את הישנים לסעודה המפסקת קודם הצום.{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|אם לא תקום תהיה רעב: הנוצרי שמעיר את המוסלמים ברמדאן|1.2972165|11 ביוני 2016}}}} לפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את ה[[אפטאר]] שהיא הארוחה שמסיימת את הצום, ופעמים רבות משלבת מאכלים ומשקאות מתוקים. נוהג מקובל הוא פתיחת סעודה זו באכילת [[תמר מצוי|תמר]], בעקבות מנהגו של [[מוחמד]] המובא בקוראן.
-בנוסף למשמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, דבר המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האיפטאר המשפחתיות לאחר הצום, ב[[צלאה|תפילות]] ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, בייחוד בתקופות בהן חל החודש ב[[קיץ]], בהן הימים ארוכים וחמים.{{הערה|{{הארץ|ורד לי|ממש כואב לאכול בצום|1.1829978|24 בספטמבר 2012}}}} הרמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל [[שארות|קרובי משפחה]], ובגל קניות של ביגוד ומתנות.
+נוסף על משמעותו הדתית, לרמדאן אופי משפחתי-מסורתי, המביא לכך שגם מוסלמים שאינם מקפידים בדרך שגרה על אורח חיים דתי, משתתפים בצום, בסעודות האיפטאר המשפחתיות לאחר הצום, ב[[צלאה|תפילות]] ובאירועים הקהילתיים. עם זאת, הקושי בצום במהלך תקופה ארוכה לצד נטיות חילוניות מביא לכך שלא כל המוסלמים אכן צמים, בייחוד בתקופות בהן חל החודש ב[[קיץ]], בהן הימים ארוכים וחמים.{{הערה|{{הארץ|ורד לי|ממש כואב לאכול בצום|1.1829978|24 בספטמבר 2012}}}} רמדאן מתאפיין גם בביקורים אצל [[שארות|קרובי משפחה]], ובגל קניות של ביגוד ומתנות.
-מדינות שאינן מוסלמיות וארגונים שונים נוקטים במחוות ובהקלות שונות לצמים בתקופת הרמדאן. במדינת ישראל ניתנים לפלסטינים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה ולתפילה בהר הבית, בעבר אף התאפשר ביקור של מספר מצומצם מתושבי [[רצועת עזה]] בהר הבית,{{הערה|{{ערוץ7|דלית הלוי|הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן|347711|3 ביוני 2017}}}} מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הביטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל [[עוצר]] שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל הרמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים שונים הם שחרור [[שבוי]]ים, [[חנינה|חנינת]] [[אסיר]]ים{{הערה|{{דואר היום||שעה אחרונה|1926/03/18|00400}}}} וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.
+מדינות שאינן מוסלמיות וכמה ארגונים נוקטים מגוון מחוות והקלות לצמים במהלך החודש. במדינת ישראל ניתנים לפלסטינים אישורי כניסה מיוחדים לישראל לביקור קרובי משפחה ולתפילה בהר הבית, בעבר אף התאפשר ביקור של מספר מצומצם מתושבי [[רצועת עזה]] בהר הבית,{{הערה|{{ערוץ7|דלית הלוי|הסתה נגד ישראל בתפילות הרמדאן|347711|3 ביוני 2017}}}} מתווספים אישורי עבודה בישראל לפועלים ועוד. מחוות אלו רגישות למצב הביטחוני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. במספר מקרים בעבר בוטל [[עוצר]] שהוטל על אוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה לרגל רמדאן. חלק מהאוניברסיטאות בישראל מאפשרות למוסלמים הצמים מועדי בחינות מיוחדים לאחר סיום החודש. מחוות אחרות הנהוגות בקרב מדינות וארגונים הן שחרור [[שבוי]]ים, [[חנינה|חנינת]] [[אסיר]]ים{{הערה|{{דואר היום||שעה אחרונה|1926/03/18|00400}}}} וקיצור עונשים. נוהג נוסף הוא של ביקורי וברכות נכבדים בעלי דתות אחרות למנהיגים מוסלמים, או השתתפות בסעודת אפטאר.
-ה[[ברכה (נימוס)|ברכות]] המקובלות בחודש זה הם 'רמדאן כרים' (رمضان كريم) או 'רמדאן מובראכ' (רמדאן מבורך), ו'כל עאם ואנתם בחיר' (כל שנה אתם בטוב).
+ה[[ברכה (נימוס)|ברכות]] המקובלות בחודש זה הן 'רמדאן כרים' (رمضان كريم) או 'רמדאן מובראכ' (רמדאן מבורך), ו'כל עאם ואנתם בחיר' (כל שנה אתם בטוב).
 ===כלכלה ותעסוקה===
-יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר,{{הערה|שם=תני}} ובשל כך תפוקת העובדים יורדת באופן משמעותי.{{הערה|[http://mekomit.co.il/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה], מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.}} בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים שונים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה{{הערה|שם=המליץ}} או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כדוגמת שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר.{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|ידיעות שונות|1913/08/03|00301}}}} ברוב העולם המוסלמי, [[מסעדה|מסעדות]] ו[[בית קפה|בתי קפה]] סגורים במהלך היום בחודש הרמדאן, ונפתחים לעת ערב.
+יום העבודה מתקיים כרגיל בחודש זה, אך בשל הצום נהוג במדינות מוסלמיות רבות יום עבודה ולימודים מקוצר,{{הערה|שם=תני}} ובשל כך תפוקת העובדים יורדת מאוד.{{הערה|[http://mekomit.co.il/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F/ מחקר: במהלך רמדאן התל"ג לעובד צונח, אבל מדד האושר נמצא בעלייה], מקבולה נאסר, אתר 'מקומית', 28.6.2015.}} בעבר היה נהוג אף חופש מלא מלימודים במהלך חודש זה במדינות מוסלמיות, וכן דחייה של החלטות בנושאים פקידותיים לאחר סיומו של החודש, לצד העברת שעות פעילות המשרדים לשעות הלילה{{הערה|שם=המליץ}} או צמצום שעות הפעילות במהלך היום, כדוגמת שעות פתיחתה מאוחרות בבוקר.{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|ידיעות שונות|1913/08/03|00301}}}} ברוב העולם המוסלמי, [[מסעדה|מסעדות]] ו[[בית קפה|בתי קפה]] סגורים במהלך היום בחודש רמדאן, ונפתחים לעת ערב.
-ב[[ישראל]], באה לידי ביטוי השפעת הרמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כדוגמת מגזר ה[[בנייה]] וה[[תשתית|תשתיות]],{{הערה|שם=תני}} ומגזר ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]].{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|"יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?"|379822|7 ביוני 2016}}}} [[עבודה במשמרות|עובדי משמרות]] במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, יש [[עובדים פלסטינים בישראל|פועלים פלסטינים]] המעדיפים להמשיך לעבוד כרגיל בשל אפשרות התעסוקה המצומצמת יחסית עבורם במשק הישראלי.{{הערה|שם=תני}}
+ב[[ישראל]], באה לידי ביטוי השפעת רמאדן במגזרי תעסוקה בהם שיעור גבוה של ערבים-מוסלמים, כדוגמת מגזר ה[[בנייה]] וה[[תשתית|תשתיות]],{{הערה|שם=תני}} ומגזר ה[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]].{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|"יש רמדאן, מאיפה לכם נהגים לחג?"|379822|7 ביוני 2016}}}} [[עבודה במשמרות|עובדי משמרות]] במקומות עבודה מעורבים בוחרים משמרות נוחות יותר, או לוקחים ימי חופשה. עם זאת, יש [[עובדים פלסטינים בישראל|פועלים פלסטינים]] המעדיפים להמשיך לעבוד כרגיל בשל אפשרות התעסוקה המצומצמת יחסית שלהם במשק הישראלי.{{הערה|שם=תני}}
-בתיעוד משלהי [[המאה ה־19]] מתואר כי בתקופת הרמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה ב[[ירושלים]] המוסלמית, כאשר פעילות [[מסחר]] החלה רק לקראת שעות הצהרים, ועיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, בעוד שעות הבוקר נוצלו ל[[שינה]].{{הערה|שם=המליץ|{{המליץ||עזרת סופרים - מכתבים מירושלים|1897/02/25|00100}}}} כן מתוארת מתקופה זו [[אלימות]] פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי [[יהודים]] בלילות הרמדאן בירושלים.{{הערה|{{המגיד|מש"צ|ארץ ישראל|1893/04/15|00401}}}}
+בתיעוד משלהי [[המאה ה־19]] מתואר כי בחודש רמדאן נערך היפוך בשעות הפעילות בין היום והלילה ב[[ירושלים]] המוסלמית: פעילות [[מסחר]] החלה רק לקראת שעות הצוהריים, עיקר הפעילות עברה לשעות הלילה לאחר סיום הצום, ושעות הבוקר נוצלו ל[[שינה]].{{הערה|שם=המליץ|{{המליץ||עזרת סופרים - מכתבים מירושלים|1897/02/25|00100}}}} כן מתוארת מתקופה זו [[אלימות]] פיזית ומילולית של מוסלמים כלפי [[יהודים]] בלילות רמדאן בירושלים.{{הערה|{{המגיד|מש"צ|ארץ ישראל|1893/04/15|00401}}}}
 ===תרבות, צרכנות ובידור===
-בערים רבות נערכות בלילות הרמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות ב[[תאורה]] מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים [[ממתק]]ים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי [[פלאפל]]) בצורת [[סהר]], [[כוכב]] או [[לב]]. בין המאכלים הנפוצים בחודש הרמאדן ניתן למנות את ה[[כנאפה]] ואת ה[[זלאביה]]. ה[[מרכז קניות|קניונים]] בערים הגדולות במדינות ערב, ובפרט ב[[איחוד הנסיכויות הערביות|מדינות המפרץ]] נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה{{הערה|[http://www.thenational.ae/news/uae-news/malls-cater-with-late-hours-for-ramadan ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי]}}. בישראל ישנה [[תיירות]]-פנים מצומצמת של יהודים ליישובים ערבים בלילות הרמדאן, במסגרת מיזמי תיירות שונים{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניצקי|כלכלת הרמדאן של החברה הערבית|markerweek/1.4141095|2 ביוני 2017}}}}.
+בערים רבות נערכות בלילות רמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות ב[[תאורה]] מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים [[ממתק]]ים מיוחדים, עוגות ועוגיות (ואף כדורי [[פלאפל]]) בצורת [[סהר]], [[כוכב]] או [[לב]]. בין המאכלים הנפוצים בחודש רמאדן ניתן למנות את ה[[כנאפה]] ואת ה[[זלאביה]]. ה[[מרכז קניות|קניונים]] בערים הגדולות במדינות ערב בכלל, וב[[איחוד הנסיכויות הערביות|מדינות המפרץ]] בפרט, נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה{{הערה|[http://www.thenational.ae/news/uae-news/malls-cater-with-late-hours-for-ramadan ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי]}}. בישראל ישנה [[תיירות]]-פנים מצומצמת של יהודים ליישובים ערבים בלילות רמדאן, במסגרת מיזמי תיירות{{הערה|{{TheMarker|גילי מלניצקי|כלכלת הרמדאן של החברה הערבית|markerweek/1.4141095|2 ביוני 2017}}}}.
-בישראל מכינות חברות שונות מבצעים וקמפייני [[פרסום]] מיוחדים לקראת חודש הרמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, בייחוד במגזר יצור ה[[מזון]] ורשתות השיווק, אך גם במגזר ה[[ביגוד]] וה[[מתנה|מתנות]], והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי הרמדאן מוערך בכ־1.5 מיליארד ש"ח{{הערה|שם=שעלאן}}. מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם [[תמר מצוי|תמרים]], [[טחינה]] ו[[חלווה]]. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם [[בשר]] ו[[בשר עוף|עוף]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן|1000671905|9 באוגוסט 2011}}}}, [[משקה קל|משקאות קלים]], [[אורז]] ו[[שמן]]. [[סקר]] שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־[[2014]] העלה כי סל הקניות המשפחתי בתקופת הרמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, כאשר עיקר ההוצאה היא על מזון{{הערה|{{mako|רונית מורגנשטרן|חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן|4320a3bc11a4551006|finances-news/israel|14 ביוני 2016}}}}.
+בישראל מכינות חברות מבצעים וקמפייני [[פרסום]] מיוחדים לקראת חודש רמדאן הפונים למגזר הערבי, בשל הגידול הניכר בצריכה בחודש זה, בייחוד במגזר יצור ה[[מזון]] ורשתות השיווק, אך גם במגזר ה[[ביגוד]] וה[[מתנה|מתנות]], והיקף ההוצאה הכללית של המגזר הערבי בישראל בימי רמדאן מוערך בכ־1.5 מיליארד ש"ח{{הערה|שם=שעלאן}}. מוצרי מזון המקושרים מסורתית לרמדאן וחווים עליה ניכרת במכירתם הם [[תמר מצוי|תמרים]], [[טחינה]] ו[[חלווה]]. מוצרים אחרים שמכירתם עולה בתקופה זו הם [[בשר]] ו[[בשר עוף|עוף]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|סקר: עלייה בסל הצריכה במגזר הערבי בזמן הרמדאן|1000671905|9 באוגוסט 2011}}}}, [[משקה קל|משקאות קלים]], [[אורז]] ו[[שמן]]. [[סקר]] שנערך בקרב מוסלמים בישראל ב־[[2014]] העלה כי סל הקניות המשפחתי בחודש רמדאן עולה בכ־2,000 ש"ח בממוצע, ועיקר ההוצאה היא על מזון{{הערה|{{mako|רונית מורגנשטרן|חג הקניות: עלייה של 100% בהוצאות בחודש הרמדאן|4320a3bc11a4551006|finances-news/israel|14 ביוני 2016}}}}.
-במקומות שונים מתארגן סיוע של גופי [[צדקה]] לסיוע לנצרכים לקראת חודש הרמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון{{הערה|{{mako|ניצן סניור שניאור|מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן|398e71bb2195551006|special-love-israel/articles|16 ביוני 2016}}{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים|347437|29 במאי 2017}}}}.
+יש מקומות שבהם מתארגן סיוע של גופי [[צדקה]] לסיוע לנצרכים לקראת חודש רמאדן, בשל הגידול הניכר בהוצאות המזון{{הערה|{{mako|ניצן סניור שניאור|מד"א מציגים: חלוקת חבילות לכבוד הרמדאן|398e71bb2195551006|special-love-israel/articles|16 ביוני 2016}}{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|הקרן לידידות תגביר את תמיכתה בערבים|347437|29 במאי 2017}}}}.
-גם בכלי ה[[תקשורת]] הערבים השונים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור ה[[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]]{{הערה|{{גלובס|מתן שירם|חגיגת קניות: חודש הרמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי|1000492472|25 באוגוסט 2009}}}}. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור [[סדרות הרמדאן|סדרות מיוחדות לרמדאן]], ב[[ערוץ טלוויזיה|ערוצי הטלוויזיה]] הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "[[באב אל-חארה]]", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז [[2006]].
+גם בכלי ה[[תקשורת]] הערביים ישנה פריחה בשל ריבוי פרסום ותכנים מיוחדים לרמדאן, ועליה בשיעור ה[[מדרוג (רייטינג)|רייטינג]]{{הערה|{{גלובס|מתן שירם|חגיגת קניות: חודש רמדאן מכפיל את הצריכה במגזר הערבי|1000492472|25 באוגוסט 2009}}}}. בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור [[סדרות רמדאן|סדרות מיוחדות לרמדאן]], ב[[ערוץ טלוויזיה|ערוצי הטלוויזיה]] הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "[[באב אל-חארה]]", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז [[2006]].
-ככלל, מתאפיין חודש הרמדאן בעידן המודרני בשיאים של [[צרכנות|צריכה]] ובהוצאות כספיות גדולות{{הערה|1={{הארץ|[[מוסא חסדייה]]|צמים וקונים|1.1281068|17/09/2009}}}}{{הערה|שם=תני|{{ynet|תני גולדשטיין|הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים"|3767295|30 באוגוסט 2009}}}}. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות הרמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיין זה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים|1.2992193|30 ביוני 2016}}}}.
+ככלל, מתאפיין חודש רמדאן בעידן המודרני בשיאים של [[צרכנות|צריכה]] ובהוצאות כספיות גדולות{{הערה|1={{הארץ|[[מוסא חסדייה]]|צמים וקונים|1.1281068|17/09/2009}}}}{{הערה|שם=תני|{{ynet|תני גולדשטיין|הרמדאן, "חודש של שופינג וסיילים מטורפים"|3767295|30 באוגוסט 2009}}}}. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות רמדאן לחגיגת צרכנות ובילוי, חסרת תוכן דתי או רוחני. גורמים דתיים-שמרנים הביעו התנגדות למאפיין זה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|פסטיבלי הרמדאן הפכו למוקד עימות בין שמרנים וחילונים|1.2992193|30 ביוני 2016}}}}.
-מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר ב[[פשיעה חקלאית בישראל|גניבות בעלי חיים]] ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר ל[[בשר]]{{הערה|1=[http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=2050&mytemplate=tp2 חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות], אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011}}{{דרושה הבהרה|סיבה=המקור אליו מפנה הערת השוליים נטול סימוכין, ואינו מציין מהיכן שאב את העובדה, כי ישנה עלייה בגניבות בתקופת הרמדאן. במידה ועובדה זו בעלת תוקף אמפירי, יש להקנות לה מקור אמין יותר.}}. בנוסף ישנו גידול מסוים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש{{הערה|{{mynet|עודד בר-מאיר|יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות|4111610|22 באוגוסט 2011}}}}.
+מאפיין נלווה בחודש זה הוא גידול ניכר ב[[פשיעה חקלאית בישראל|גניבות בעלי חיים]] ממשקים בישראל, לצורך אספקת הביקוש הגובר ל[[בשר]]{{הערה|1=[http://israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=2050&mytemplate=tp2 חודש הרמדאן: גל גניבות פוקד את חוות הבקר והרפתות], אתר הפורטל הישראלי לחלקלאות, טבע וסביבה, אוגוסט 2011}}{{דרושה הבהרה|סיבה=המקור אליו מפנה הערת השוליים נטול סימוכין, ואינו מציין מהיכן שאב את העובדה, כי ישנה עלייה בגניבות בחודש רמדאן. במידה ועובדה זו בעלת תוקף אמפירי, יש להקנות לה מקור אמין יותר.}}. בנוסף ישנו גידול מסוים בפשיעה בישראל עקב שחרורם לחופשות של אסירים מוסלמים במהלך החודש{{הערה|{{mynet|עודד בר-מאיר|יש חופש רמדאן מבית הכלא? יש גניבות|4111610|22 באוגוסט 2011}}}}.
-[[יצוא]] ה[[תמר מצוי|תמר]]ים מישראל בתקופת הרמדאן עומד על מעל 6 אלף טון, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי, כאשר קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא [[הגירת מוסלמים למערב אירופה|האוכלוסייה המוסלמית באירופה]], בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת ה[[אפטאר]]{{הערה|1=[http://www.iff.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=936435_IFF&act=show&dbid=pages&dataid=meida_itonim_051117_tmarim על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה], אתר התאחדות חקלאי ישראל}}.
+[[יצוא]] ה[[תמר מצוי|תמר]]ים מישראל בחודש רמדאן עומד על יותר מ-6 אלף טונות, כמחצית מכלל יצוא התמרים השנתי. קהל היעד העיקרי של היצוא הישראלי הוא [[הגירת מוסלמים למערב אירופה|האוכלוסייה המוסלמית באירופה]], בעקבות מסורת אכילת תמר בסעודת ה[[אפטאר]]{{הערה|1=[http://www.iff.co.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=936435_IFF&act=show&dbid=pages&dataid=meida_itonim_051117_tmarim על תמרים, רמדאן, יצוא ולוגיסטיקה], אתר התאחדות חקלאי ישראל}}.
-===חוקים לאכיפת איסורי הרמדאן===
+===חוקים לאכיפת איסורי רמדאן===
-בחלק מ[[מדינות ערב]] נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בתקופת הרמדאן, ואף מטילים עונשי [[מאסר]], [[קנס]]ות ואף [[ענישה גופנית|מלקות]] על העוברים עליהם. בחלק מהמדינות בהן אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כדוגמת 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום הרמדאן.{{הערה|{{ynet|רועי קייס|אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש|4676069|5 ביולי 2015}}}}
+בחלק מ[[מדינות ערב]] נהוגים חוקים האוסרים על אכילה או שתייה בפומבי בחודש רמדאן, ואף מטילים עונשי [[מאסר]], [[קנס]]ות ואף [[ענישה גופנית|מלקות]] על העוברים עליהם. בחלק מהמדינות בהן אין חוק מפורש בנושא, נעשה שימוש בצווים מיוחדים או בחוקים אחרים (כדוגמת 'שמירת הסדר הציבורי') לאכיפת צום רמדאן.{{הערה|{{ynet|רועי קייס|אתגר ערבי: לאכול ברמדאן ולצאת בלי עונש|4676069|5 ביולי 2015}}}}
 ===תותח רמדאן===
-במקומות שונים ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית [[תותח]], וכן כדי להעיר את העם קודם       ל[[עלות השחר]] לקראת הסעודה המקדימה לצום,{{הערה|שם=המליץ}} או כדי לציין את תחילת הצום.{{הערה|שם=קידר|[[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], [http://mida.org.il/2015/07/01/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D/ רמדאן אלים], אתר מידה}} בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי ב[[בית קברות]] מוסלמי סמוך ל[[שער הפרחים]], מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|השבוע|1910/09/05|00404}}}} ממקומו הקודם ב[[מגדל דוד]].{{הערה|שם=המליץ}} משיקולי [[בטיחות]] ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] שונים לשימוש תותח זה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=VTFckmlNCgA ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן], אתר [[יוטיוב]]}} במקומות אחרים נעשה שימוש בירי [[מקלע]]ים לציון סיום הצום.
+במקומות רבים ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] החל בתקופה המודרנית נוהג לציין את סיום הצום היומי ביריית [[תותח]], וכן כדי להעיר את העם קודם       ל[[עלות השחר]] לקראת הסעודה המקדימה לצום,{{הערה|שם=המליץ}} או כדי לציין את תחילת הצום.{{הערה|שם=קידר|[[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], [http://mida.org.il/2015/07/01/%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D/ רמדאן אלים], אתר מידה}} בירושלים פועל תותח רמדאן מסורתי ב[[בית קברות]] מוסלמי סמוך ל[[שער הפרחים]], מקום אליו עבר בשלהי התקופה העות'מאנית{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|החרות ירושלים|AHJ|מנדל קרמר|השבוע|1910/09/05|00404}}}} ממקומו הקודם ב[[מגדל דוד]].{{הערה|שם=המליץ}} משיקולי [[בטיחות]] ותפעול, נעשה כיום שימוש בפגזי סרק ובאמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] לשימוש תותח זה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=VTFckmlNCgA ראש עיריית ירושלים ניר ברקת יורה בתותח רמדאן], אתר [[יוטיוב]]}} במקומות אחרים נעשה שימוש בירי [[מקלע]]ים לציון סיום הצום.
-מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש ב[[נפץ (צעצוע)|נפצים]], [[חזיז]]ים, [[זיקוקים]] ואמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] שונים בלילות הרמדאן על ידי בני נוער וצעירים. במקרים שונים נעשה שימוש באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי [[רעש]] ו[[בהלה]].{{הערה|[http://news.bestoneonline.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D/ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים], אתר 'המומלצים', יוני 2016}}
+מנהג שנפוץ בעת המודרנית הוא שימוש ב[[נפץ (צעצוע)|נפצים]], [[חזיז]]ים, [[זיקוקים]] ואמצעים [[פירוטכניקה|פירוטכניים]] בלילות רמדאן בידי בני נוער וצעירים. לעיתים משתמשים באמצעים האסורים בשימוש ובהחזקה על פי חוק, ולעיתים נערכת פעילות יזומה של משטרת ישראל להחרמת אמצעים אלו היוצרים מטרדי [[רעש]] ו[[בהלה]].{{הערה|[http://news.bestoneonline.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%93%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7-%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D/ לרגל הרמדאן: מאבק בצעצועים מסוכנים], אתר 'המומלצים', יוני 2016}}
 ==ראו גם==

אסלאם
חמשת עמודי האסלאם	שהאדה (העדות) • אלצלאה (התפילה) • אלזכאה (הצדקה) • צום • אלחאג' (העלייה לרגל)	אללה, שמו של האל בדת האסלאם
פלגים עיקריים	אסלאם סוני • אסלאם שיעי
אישים מרכזיים	מוחמד • ח'ליף ושושלות הח'ליפים • נביאי האסלאם • אימאם שיעי • מהדי • בני לווייתו של מוחמד • נשות מוחמד
דמויות היסטוריות נוספות	פאטמה בת מוחמד • עבדאללה אבן א-זובייר • אבו להב
קרבות בראשית האסלאם	קרב בדר • קרב אוחוד • קרב השוחה • קרב ח'ייבר
אנשי דת (עולמא)	מאלכ אבן אנס • אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה • אחמד אבן חנבל • מוחמד אבן אידריס א-שאפעי • אבן חג'ר אל-עסקלאני • אל-ע'זאלי
ערים קדושות	מכה • אל-מדינה • אל-קודס • נג'ף • כרבלא • כופה • כאט'מיה • משהד • סאמרא
האתרים הקדושים ביותר	מסגד אל-חראם • מסגד הנביא • מסגד אל-אקצא
חגים	הג'רה • לוח השנה המוסלמי • עיד אל-פיטר • עיד אל-אדחא • עשוראא • ארבעין • לילת אל-קאדר
מבנים	מסגד • מינרט • מחראב • הכעבה • אדריכלות איסלאמית
תפקידים דתיים	אייתולה • מרג'ע • אימאם • מולא • קאדי • מופתי • מואזין
טקסטים וחוקים	קוראן • חדית' • אסנאד • מתן • תפסיר • סונה • פיקה • פתווה • שריעה
אסכולות השריעה	חנפית • חנבלית • ג'עפרית • מאלכית • שאפעית
אסכולות הכלאם	אשעריה • ג'בריה • מאתורידי • מורג'יאה • מֻעתזילה
פלגים שיעים	את'נא עשריה • אסמאעיליה • זיידים
פלגי הח'וארג'	צאפריים • אזארקה • איבאדיה
תנועות	סופיות • והאביה • סלפיה • אסלאמיזם • אסלאם ליברלי
פלגים אחרים	אומת האסלאם • חמשת האחוזים • המסורים • אחמדים • זקרי • עלווים
אמונות קשורות	באביזם • בהאאים • יזידים • סיקיזם
פורטל אסלאם • מונחים בסיסיים • כל הערכים