אמון (מלך יהודה) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
| צאצאים = [[יאשיהו]] |
| צאצאים = [[יאשיהו]] |
||
| יורש העצר = [[יאשיהו]] |
| יורש העצר = [[יאשיהו]] |
||
|בת זוג=יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת}} |
|בת זוג=[[ידידה בת עדיה|יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת]]}} |
||
'''אָמוֹן''' הוא [[דמות מקראית]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] במשך שנתיים ([[642 לפנה"ס]]-[[640 לפנה"ס]]) ממותו של [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא ב[[ספר מלכים]] וב[[ספר דברי הימים]]. |
'''אָמוֹן''' הוא [[דמות מקראית]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] במשך שנתיים ([[642 לפנה"ס]]-[[640 לפנה"ס]]) ממותו של [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]] אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא ב[[ספר מלכים]] וב[[ספר דברי הימים]]. |
||
גרסה מ־15:41, 18 באפריל 2020
 | |||||||||||
| איור משנת 1553 | |||||||||||
| לידה |
665 לפנה"ס ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
643 לפנה"ס (בגיל 22 בערך) ירושלים, ממלכת יהודה | ||||||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
| מקום קבורה | גן עוזא | ||||||||||
| בת זוג | יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת | ||||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
|
| |||||||||||
אָמוֹן הוא דמות מקראית, מלך יהודה במשך שנתיים (642 לפנה"ס-640 לפנה"ס) ממותו של מנשה אביו ועד לרציחתו. תיאורו מופיע במקרא בספר מלכים ובספר דברי הימים.
אמון בן מנשה נושא שם מצרי המעיד על השפעה מצרית חזקה ביהודה בתקופתו. כאשר נולד בשנת 665 כבר הורגשה ההיחלשות האשורית והנטייה הפרו-מצרית גברה. הסתלקותה של אשור, אשר עליה נשענו הוא ומנשה אביו, חיזקה את מתנגדיו הפוליטיים.
תיאורו על פי המקרא
אמון נולד בשנת 664 לפנה"ס למנשה מלך יהודה ולמשלמת בת חרוץ מן יטבה.[1] כאשר היה בן 16 נולד בנו יאשיהו[2] מאשתו יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת[3] שמלך אחריו.
לאחר שנתיים של מלוכה מרדו בו והרגוהו. לא נאמר מי היו המורדים ומה היו מניעיהם, אך כתוב כי "עם הארץ" התנגד למרד, הכה את הקושרים והמליך את בנו יאשיהו הילד (גיל 8) תחתיו.[4]
במדרש חז"ל
אמון מתואר כמלך רשע. לא זו בלבד שהלך בדרכי מנשה אביו[5] אלא שגם לא שב בתשובה, בניגוד למנשה.[6] הוא אסר את עבודת הקרבנות על המזבח, עד כדי כך שהמזבח העלה קורי עכביש מחוסר שימוש,[7] ועליו דרשו את הפסוק "והנה עלה כולו קמשונים".[8]
בספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוק כ"ד נאמר עליו "כי הוא אמון הרבה אשמה", ודרשו חז"ל[9] שאשמתו הייתה ששרף את התורה,[10] או שבעל את אמו.[11] לפי הגרסה האחרונה, כאשר בא על אמו שאלה אותו האם הוא יכול ליהנות ממעשה כזה. הוא ענה לה שלא, אלא הוא עושה זאת רק כדי להכעיס את הבורא.
הגמרא אומרת[12] שהיה ראוי שאמון יוזכר בין המלכים שאין להם חלק לעולם הבא מרוב עוונותיהם, אלא שבגלל כבודו של בנו יאשיהו, שהיה צדיק, לא נמנה בין אלה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ובפירוש דעת מקרא סבור שהיא ידפת.
- ^ משום שיאשיהו היה בן שמונה במלכו.
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוק כ"ד
- ^ מלכים ב, כא, י"ט-כ"א
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק ל"ג, פסוקים י"ג–כ"ג
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד א'
- ^ ספר משלי, פרק כ"ד, פסוק ל"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ג, עמוד א'
- ^ והדרש הוא שהתורה נקראת אמון, כמו בספר משלי, פרק ח', פסוק ל': "ואהיה אצלו אמון". (סדר עולם רבה פרק כד)
- ^ והדרש הוא "אמון" - אמו (מהרש"א סנהדרין שם).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ד, עמוד ב'
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי ישראל ויהודה | ||
|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול • אשבעל • דוד • שלמה | 
|
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | |
| מלכי ישראל | ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | |
| בית חשמונאי | ||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | |
