לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "תרבות פופולרית"

נוספו 2 בתים ,  לפני 6 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קישור למערב אירופה)
== משמעות התרבות הפופולריות על פי גישות תאורטיות שונות ==
=== תרבות פופולרית כתרבות המון ===
דוויטדווייט מקדונלד( {{אנ|Dwight Macdonald}}{{הערה|Macdonald, Dwight. 1957. "A Theory of Mass Culture", pp. 59-73, in: B. Rosenberg and D.M. wHITE (eds.), '''Mass Culture: The Popular Arts in America'''. New York: The Free Press}} רואה בתרבות הפופולרית מרחב תוכן בעל ערך נמוך, אשר בגלל תפוצתו הרבה מהווה איום על האמנות העילית ועל הישגיה. הוא העדיף את המונח תרבות ההמון על פני תרבות פופולרית, כדי להבחין אותה מיצירות מתחום האמנות הגבוהה שיכולות גם הן להיות בעלות תפוצה רחבה. מקדונלד מקשר את תרבות ההמון לשינוי במבנה החברתי בחברות המתועשות של העולם המודרני. מאפייניה של תרבות ההמון על פי מקדונלד הם וולגריות, [[קיטש]], הומוגניות וסטנדרטיזציה, אל מול העידון, המקוריות, הגיוון והיצירתיות של האמנות הגבוהה.
 
גישתו זו של מקדונלד מאפיינת את תקופתו, אולם תהליכי הערעור על המוסכמות והצמיחה של תופעות תרבותיות חדשות שבאו לידי ביטוי בולט במהלך שנות הששים בעיקר בארצות הברית, אך גם ב[[מערב אירופה]] החלישו עמדות שמרניות אלו. בשלב זה המונח תרבות פופולרית החליף את המונח תרבות ההמון, כדי להתרחק מהקונוטציה השלילית שנלוותה אל תכניו ואל ההשפעות החברתיות והתרבותיות שיוחסו להם בתודעה הציבורית ובעולם המחקר, וכדי לשמור על נייטרליות שתאפשר חקירה שאינה משוחדת של התחום. עם זאת, הוסיפו העמדות האליטיסטיות להתקיים, הן במחקר והן בדעת הקהל{{הערה|שם=הערה מספר 24760411:0}}{{הערה|לדוגמה: בלום, אלן. 1990 [1987]. '''דלדולה של הרוח באמריקה'''. תל אביב: הוצאת עם עובד.}}.