אריך-נגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
לירה (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:12in-Vinyl-LP-Record-Angle.jpg|ממוזער|[[תקליט]] אריך-נֶגֶן]]
[[קובץ:12in-Vinyl-LP-Record-Angle.jpg|ממוזער|[[תקליט]] אריך-נֶגֶן]]
'''אריך-נֶגֶן''' ([[אנגלית]]: ('''Long-Playing''' (LP) הוא המונח העברי ל[[תקליט]] [[פטיפון]] המסתובב במהירות של ⅓33 [[סיבובים לדקה]]. הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת [[קולומביה רקורדס]].
'''אריך-נֶגֶן''' ([[אנגלית]]: '''Long-Playing''' (LP)) הוא המונח העברי ל[[תקליט]] [[פטיפון]] המסתובב במהירות של ⅓33 [[סיבובים לדקה]]. הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת [[קולומביה רקורדס]].


כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל ל[[תקליט|תקליט ויניל]] רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר (12 [[אינץ']]) עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. התקליט עטוף ב[[נייר]] דק או ב[[ניילון]] בתוך אריזת [[קרטון]] מרובעת. על האריזה עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.{{ש}} אריך-הנגן מכיל בדרך כלל [[מוזיקה קלאסית]], [[ג'אז]] ו[[אלבום מוזיקה|אלבומי מוזיקה]] פופולרית.
כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל ל[[תקליט|תקליט ויניל]] רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר (12 [[אינץ']]) עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. התקליט עטוף ב[[נייר]] דק או ב[[ניילון]] בתוך אריזת [[קרטון]] מרובעת. על האריזה עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.
אריך-הנגן מכיל בדרך כלל [[מוזיקה קלאסית]], [[ג'אז]] ו[[אלבום מוזיקה|אלבומי מוזיקה]] פופולרית.
ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של ⅓33 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט.
ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים אריך-נגן מתייחס למהירות של ⅓33 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטרו.


ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]] הודפסו ב[[ישראל]] תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר (7 אינץ') ו-25 סנטימטר (10 אינץ').
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]] הודפסו ב[[ישראל]] תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר (7 אינץ') ו-25 סנטימטר (10 אינץ').

גרסה מ־00:20, 22 באפריל 2020

תקליט אריך-נֶגֶן

אריך-נֶגֶן (אנגלית: Long-Playing (LP)) הוא המונח העברי לתקליט פטיפון המסתובב במהירות של ⅓33 סיבובים לדקה. הוצג לראשונה ב-21 ביוני 1948 על ידי חברת קולומביה רקורדס.

כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל לתקליט ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר (12 אינץ') עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. התקליט עטוף בנייר דק או בניילון בתוך אריזת קרטון מרובעת. על האריזה עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.

אריך-הנגן מכיל בדרך כלל מוזיקה קלאסית, ג'אז ואלבומי מוזיקה פופולרית.

בתעשיית התקליטים אריך-נגן מתייחס למהירות של ⅓33 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטרו.

בשנות החמישים והשישים הודפסו בישראל תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר (7 אינץ') ו-25 סנטימטר (10 אינץ').

פרטים טכניים

התקליטים ה"עכשוויים" קוטרם - 30.5 סנטימטר (12 אינץ'), עוביים - 1.3 מילימטר (0.05 אינץ') וקוטר המדבקה עליהן - כ-10 סנטימטר (4 אינץ').

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריך-נגן בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.