מלאווי

רפובליקת מלאווי
Republic of Malawi
Dziko la Malaŵi

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	אחדות וחופש
המנון לאומי	הו אלוהים ברך את מדינתנו מלאווי המנון
ממשל
משטר	רפובליקה רב-מפלגתית
ראש מדינה	נשיא מלאווי
ראש הרשות המבצעת	נשיא מלאווי
נשיא מלאווי	לזרוס צ'אקוורה
שפה רשמית	אנגלית וצ'יצ'ווה
עיר בירה	לילונגווה 13°57′S 33°42′E (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	האספה הלאומית
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
שטח יבשתי	118,484 קמ"ר (101 בעולם)
אחוז שטח המים	20.6%
אזור זמן	UTC +2
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מהממלכה המאוחדת 6 ביולי 1964
ישות קודמת
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	21,336,548 נפש (62 בעולם)
צפיפות	180.08 נפש לקמ"ר (75 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 45.87% גילאי 15 - 24 20.51% גילאי 25 - 54 27.96% גילאי 55 - 64 2.98% גילאי 65 ומעלה 2.68%
כלכלה
תמ"ג (2022)	13,165 מיליון $ (141 בעולם)
תמ"ג לנפש	617$ (199 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.508 (172 בעולם)
מדד ג'יני	38.5 (נכון ל־2019)
מטבע	קוואצ'ה מלאווי‏ (MWK)
בנק מרכזי	בנק הרזרב של מלאווי
שונות
סיומת אינטרנט	mw
קידומת בין־לאומית	265
www.malawi.gov.mw

רפובליקת מלאווי (באנגלית: Republic of Malawi) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב ובמוזמביק במזרח ובדרום-מערב. בירתה והעיר הגדולה במדינה היא לילונגווה.

היסטוריה

בני בנטו התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות המאה ה-16. בסביבות המאה ה-17 גילו הפורטוגלים את מלאווי, ובמאה ה-19 הגיעו לאזור ערבים וסוחרי עבדים. בשנת 1891 הגיע למלאווי המיסיונר והרופא הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהקים בה את מוסדות המיסיון, והביא להפסקת סחר העבדים.

ב-1891 הוקם בשטח מלאווי אזור החסות הבריטי שנקרא תחילה "פרוטקטורט מרכז אפריקה הבריטי" ומאוחר יותר, ב-1907 – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד" . בשנים 1963-1953 הייתה ניאסלנד חלק מהפדרציה של רודזיה וניאסלנד. ב-1964 היא זכתה בעצמאות ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994, ומאז מתקיימות במדינה בחירות דמוקרטיות.

פוליטיקה

מייסודה כמעט ועד 1993 שרר במלאווי משטר חד-מפלגתי. המפלגה החוקית היחידה הייתה מפלגת הקונגרס של מלאווי ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאורייאנטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.

משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל צנזורה מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון זכויות נשים, עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את החינוך ואת התשתיות במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-קומוניסטי יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום המלחמה הקרה גבר לחץ הקהילה הבינלאומית לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.

במאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שאף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה. בין השנים 2004 ל-2012 כיהן כנשיא בינגו וה מותריקה מטעם המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית. לאחר מותו החליפה אותו ג'ויס באנדה. מאז מאי 2014 מכהן כנשיא אחיו של בינגו וה מותריקה, פיטר מותריקה.

דמוגרפיה

רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במלאווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. תוחלת החיים הממוצעת בלידה היא 60.

83% מהאוכלוסייה הם נוצרים, מרביתם פרוטסטנטים, ומיעוטם קתולים, כ-13% מוסלמים והשאר מאמיני דתות מקומיות.

כלכלה

מלאווי היא בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, עם כלכלה המבוססת ברובה הגורף על חקלאות. 85% מהאוכלוסייה מתגוררת בכפרים.

עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ- 16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמלאווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.

התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.

אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אזבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.

גאוגרפיה

מלאווי היא מדינה מאורכת השוכנת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.

ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, והוא מתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מלאווי הם מיוערים.

במלאווי שורר אקלים סובטרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.

ראו גם

• יחסי ישראל-מלאווי

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מלאווי

• עינב ברזני, מלאווי - הלב החם של אפריקה חלק א', ZCP
• עינב ברזני, מדריך לטיול במלאווי חלק ב', ZCP
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
  שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
• היסטוריה של מלאווי

• REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)