אנאדיר – הבדלי גרסאות
מ מחיקת תאריך אוכלוסייה/מטרופולין/צפיפות אם אין אוכלוסייה/מטרופולין/צפיפות (תג) |
|||
שורה 16: | שורה 16: | ||
|גובה= |
|גובה= |
||
|תאריך ייסוד=1889 (עיר משנת 1965) |
|תאריך ייסוד=1889 (עיר משנת 1965) |
||
|אוכלוסייה=13,747 |
|||
|קואורדינטות={{coord|64|44|N|177|30|E|display=inline,title|type:city}} |
|קואורדינטות={{coord|64|44|N|177|30|E|display=inline,title|type:city}} |
||
|אזור זמן=+12 |
|אזור זמן=+12 |
||
שורה 24: | שורה 23: | ||
|סוג יחידה שלטונית שנייה= |
|סוג יחידה שלטונית שנייה= |
||
|יחידה שלטונית שנייה= |
|יחידה שלטונית שנייה= |
||
|תאריך |
|תאריך צפיפות=}} |
||
'''אנאדיר''' (ב[[רוסית]]: '''Анадырь''') היא [[עיר נמל]] ב[[רוסיה]] ב[[המזרח הרחוק הרוסי|מזרח הרחוק הרוסי]], [[עיר בירה|בירת]] המחוז האוטונומי [[צ'וקוטקה]]. |
'''אנאדיר''' (ב[[רוסית]]: '''Анадырь''') היא [[עיר נמל]] ב[[רוסיה]] ב[[המזרח הרחוק הרוסי|מזרח הרחוק הרוסי]], [[עיר בירה|בירת]] המחוז האוטונומי [[צ'וקוטקה]]. |
||
גרסה מ־19:07, 29 באפריל 2020
| |||
מראה העיר מכיוון הנמל | |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
אוקרוגה | צ'וקוטקה | ||
תאריך ייסוד | 1889 (עיר משנת 1965) | ||
שטח | 53 קמ"ר | ||
גובה | 35 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 15,604 (1 בינואר 2018) | ||
קואורדינטות | 64°44′N 177°30′E / 64.733°N 177.500°E | ||
אזור זמן | UTC +12 | ||
https://novomariinsk.ru/ | |||
|
אנאדיר (ברוסית: Анадырь) היא עיר נמל ברוסיה במזרח הרחוק הרוסי, בירת המחוז האוטונומי צ'וקוטקה.
גאוגרפיה
העיר נמצאת במפרץ אנאדיר אשר בים ברינג. אוכלוסייתה מונה 13,747 אלף תושבים (נכון ל-2013). רוב התושבים עוסקים בדיג, כמו כן ענף הפקת זהב ופחם מפותחים במקום. רבים מהתושבים עוסקים בגידול האיילים הצפונים. במקום קיימת מעבדה של האקדמיה הרוסית למדעים לחקר האזור הקפוא הצפון-מזרחי.
העיר נוסדה ב-1889 בשם "נובו מרינסק", במסגרת תוכנית הממשלה הרוסית לפתח את האזור הצפון-מזרחי ביותר. ב-1923 שונה שמה לאנאדיר.
בחודשי החורף הטמפרטורה באזור העיר יורדת עד 47 מעלות מתחת לאפס.
הקשר עם מרכז המדינה מתבצע דרך הים באמצעות נמל שפעיל ארבעה חודשים בשנה (מ-1 ביולי ועד 1 בנובמבר). בשנת 2012 החלה בניית כביש שצפוי לקשר את העיר עם מערכת הכבישים האזורית.
בגדה השנייה של המפרץ (דהיינו באנאדירסקי לימאן שהוא חלק ממפרץ אנאדיר) נבנה שדה התעופה המקומי. קיים כביש יבשתי (А384) באורך של 23 ק"מ בין העיר לבין שדה התעופה, כביש שבתקופת החורף עובר על הקרח של המפרץ (דהיינו - "Зимник", או באנגלית "Winter road"). בנוסף, ניתן להגיע משדה התעופה לעיר דרך הים או תוך שימוש במסוק. שדה תעופה נבנה בשנות ה-50 בעיקר לצורכי חיל האוויר הסובייטי אך כיום משמש, בין השאר, לטיסות למוסקבה ולחברובסק.