ועד בית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
MoriCher (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 1: שורה 1:
'''ועד בית''' הוא גוף הפועל ב[[בית משותף]].
'''ועד בית''' הוא גוף הפועל ב[[בית משותף]] כדי ליצור מנגנון של כללים שיהיו מוסכמים על רוב הדיירים ויפעלו במקרים שבהם נדרשת הכרעה של מחלוקות, או התנהלות כללית של בית דירות.

ועד בית יכול להיות מורכב מדיירי הבניין ומנציגות מתנדבת. במקרים שבהם דיירי הבניין לא מעוניינים לנהל את הוועד בעצמם, הם יכולים לשכור שירותים של חברה לניהול בתים שתעשה במקומם את הסידורים הדרושים.

כמו כן, כדי שוועד הבית יענה על צורכי הדיירים, הם נדרשים לשלם תשלום סמלי עבור השירותים, לרוב בהמחאה חודשית. למשל, במרבית ממשקי הבית, הוועד הוא שאחראי על ניקיון חדר המדרגות, על גינון והדברה, ולרוב גם על תיקון ליקויים של הרכוש המשותף.


== בישראל ==
== בישראל ==

גרסה מ־12:58, 4 במאי 2020

ועד בית הוא גוף הפועל בבית משותף כדי ליצור מנגנון של כללים שיהיו מוסכמים על רוב הדיירים ויפעלו במקרים שבהם נדרשת הכרעה של מחלוקות, או התנהלות כללית של בית דירות.

ועד בית יכול להיות מורכב מדיירי הבניין ומנציגות מתנדבת. במקרים שבהם דיירי הבניין לא מעוניינים לנהל את הוועד בעצמם, הם יכולים לשכור שירותים של חברה לניהול בתים שתעשה במקומם את הסידורים הדרושים.

כמו כן, כדי שוועד הבית יענה על צורכי הדיירים, הם נדרשים לשלם תשלום סמלי עבור השירותים, לרוב בהמחאה חודשית. למשל, במרבית ממשקי הבית, הוועד הוא שאחראי על ניקיון חדר המדרגות, על גינון והדברה, ולרוב גם על תיקון ליקויים של הרכוש המשותף.

בישראל

בישראל, ועד בית מוגדר בחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969 כ"נציגות הבית המשותף". לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף; הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון.[1]

"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל עניין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות."

מכאן שוועד הבית הוא גוף משפטי נפרד ופעולתו מוגבלת רק לעניינים הנוגעים להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף.

  • מספר חברי ועד הבית - בהתאם לתקנון המצוי[2] מספר חברי הוועד האפשרי הוא בין אחד לחמישה חברי ועד.
  • בחירת ועד הבית - מתבצע במסגרת אספת דיירים שהיא המוסד היחיד בו יכול להיבחר ועד הבית. כדי לבחור נציגות מספיק להשיג רוב רגיל באספת הדיירים. בסמכות אספת הדיירים השנתית או אספת דיירים שלא מן המניין להחליף את וועד הבית או לשנות את הרכב חברי הוועד ובתנאי שהתכנסה באופן חוקי.
  • משך הקדנציה של ועד הבית - הוועד שנבחר ישמש בתפקידו למשך שנה עד לבחירת ועד חדש באספת הדיירים בשנה הבאה. "תקופת כהונתה של הנציגות, כולל חבריה שנבחרו לפי סעיף קטן (ב),[3] היא עד לבחירת הנציגות החדשה באספה הכללית הרגילה הבאה".
  • ועד בית זמני - המפקח רשאי למנות לבית נציגות זמנית עד שתיכון הנציגות הראשונה לפי התקנון; הרכב הנציגות הזמנית יהיה בהתאם להמלצת הבעלים של מחצית הדירות; באין המלצה כזאת, ימנה המפקח נציגות זמנית לפי שיקול דעתו מבין בעלי הדירות שבבית, או - אם לא הייתה אפשרות מעשית לעשות כן - שלא מבין בעלי הדירות, ורשאי הוא לקבוע שכר שישלמו לה בעלי הדירות. דינה של נציגות שנתמנתה כאמור בסעיף קטן (א) יהא לכל דבר כדין נציגות שנכונה לפי הוראות התקנון.[4][5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סעיף 65, חוק המקרקעין התשכ"ט 1969
  2. ^ תוספת, חוק המקרקעין התשכ"ט 1969
  3. ^ סעיף 15 (ב), התקנון המצוי
  4. ^ סעיף 77ד, חוק המקרקעין התשכ"ט 1969
  5. ^ שכנים, באתר מאמרים בנושא ניהול הבית המשותף