ישכר דב בארון – הבדלי גרסאות
אמא של גולן (שיחה | תרומות) ←תולדותיו: מקור? |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי ישכר דוב (בער) בארון מרדושיץ''' מכונה גם '''הסבא קדישא מרדושיץ''' ([[ה'תקכ"ה]]-[[י"ח בסיוון]] [[ה'תר"ג]]) היה [[אדמו"ר]] [[חסידות|חסידי]], אבי [[חסידות רדושיץ|שושלת רדושיץ]] ו[[רב]] ב[[רדושיץ]] וב[[פשדבורז]]. |
'''רבי ישכר דוב (בער) בארון מרדושיץ''' מכונה גם '''הסבא קדישא מרדושיץ''' ([[ה'תקכ"ה]]-[[י"ח בסיוון]] [[ה'תר"ג]]) היה [[אדמו"ר]] [[חסידות|חסידי]], אבי [[חסידות רדושיץ|שושלת רדושיץ]] ו[[רב]] ב[[רדושיץ]] וב[[פשדבורז]]. |
||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
||
נולד בשנת [[ה'תקכ"ה]] לרבי יצחק, שהיה [[משב"ק]] אצל [[המגיד ממעזריטש]]. כאשר הגיע רבי יצחק לפרקו, הפציר בו המגיד ממעזריטש שישא לאישה את מרים, המשרתת המכוערת והחולנית שלו. בתמורה למעשה זה הבטיח המגיד לרבי יצחק שיוולד לו בן שיאיר את העולם. |
נולד בשנת [[ה'תקכ"ה]] לרבי יצחק, שהיה [[משב"ק]] אצל [[המגיד ממעזריטש]]. כאשר הגיע רבי יצחק לפרקו, הפציר בו המגיד ממעזריטש שישא לאישה את מרים, המשרתת המכוערת והחולנית שלו. בתמורה למעשה זה הבטיח המגיד לרבי יצחק שיוולד לו בן שיאיר את העולם. |
||
שורה 32: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*{{HebrewBooks|ראובן חיים אלכסנדר צארניכע|נפלאות הסבא קדישא - חלק א|3715}} |
* {{HebrewBooks|ראובן חיים אלכסנדר צארניכע|נפלאות הסבא קדישא - חלק א|3715}} |
||
*{{HebrewBooks|ראובן חיים אלכסנדר צארניכע|נפלאות הסבא קדישא - חלק ב|3716}} |
* {{HebrewBooks|ראובן חיים אלכסנדר צארניכע|נפלאות הסבא קדישא - חלק ב|3716}} |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] |
[[קטגוריה:אדמו"רים]] |
||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] |
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] |
||
[[קטגוריה:תלמידי החוזה מלובלין]] |
[[קטגוריה:תלמידי החוזה מלובלין]] |
||
⚫ | |||
⚫ |
גרסה מ־04:17, 16 במאי 2020
רבי ישכר דוב (בער) בארון מרדושיץ מכונה גם הסבא קדישא מרדושיץ (ה'תקכ"ה-י"ח בסיוון ה'תר"ג) היה אדמו"ר חסידי, אבי שושלת רדושיץ ורב ברדושיץ ובפשדבורז.
תולדותיו
נולד בשנת ה'תקכ"ה לרבי יצחק, שהיה משב"ק אצל המגיד ממעזריטש. כאשר הגיע רבי יצחק לפרקו, הפציר בו המגיד ממעזריטש שישא לאישה את מרים, המשרתת המכוערת והחולנית שלו. בתמורה למעשה זה הבטיח המגיד לרבי יצחק שיוולד לו בן שיאיר את העולם.
בצעירותו התגורר רבי ישכר דב בחמלניק שם שירת את רבי אליעזר ליפא וויסבלום שהתגורר שם. באותה תקופה עוד לא התפרסם שמו, והוא חי בעוני.
למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק[1]רבי משה לייב מסאסוב, החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב,היהודי הקדוש מפשיסחא ורבי אברהם יהושע השל מאפטא.
היה ידוע בדורו כבעל מופת גדול ורבים נהרו לפתחו. אחד מצאצאיו הוציא את הספר 'נפלאות הסבא קדישא', בו יש עדויות על רפוי חולים למעלה מדרך הטבע, ועל תחיית המתים[2].
הסבא קדישא נפטר ביום שישי ערב שבת פרשת שלח, י"ח בסיוון ה'תר"ג.
צאצאיו
- רבי ישראל יצחק - מילא את מקומו באדמו"רות.
- רבי מאיר משידלובצא
- רבי ברוך, אשר נישא לאסתר - בתו של הרב דוב בעריש הרציגר
- חתנו רבי יצחק פינקלר
- חתנו רבי חיים יוסף
מתלמידיו
- רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא
- רבי אליעזר מדז'יקוב
- רבי יוסף ברוך מניישטאט
- רבי אהרן מקראקא
- רבי שלמה מרדומסק בעל ה"תפארת שלמה"
- רבי נתן דוד משידלובצא
- רבי יחזקאל שרגא משינאווא
- רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק
- רבי יעקב בידרמן מאפטא
- רבי אליעזר מניישטט, נכדו של החוזה מלובלין. נפטר מעט זמן אחרי פטירת רבי ישכר בער מרוב עוגמת נפש.
- רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב
קישורים חיצוניים
- ראובן חיים אלכסנדר צארניכע, נפלאות הסבא קדישא - חלק א, באתר היברובוקס
- ראובן חיים אלכסנדר צארניכע, נפלאות הסבא קדישא - חלק ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ נפלאות הסבא קדישא ח"ב, עמ' קסב.
- ^ נפלאות הסבא קדישא בפרק על ריפוי חולים ובפרק על תחיית המתים.