חישוב הקץ – הבדלי גרסאות

 

==איסור חישוב הקץ==

 

במסכת סנהדרין (צ"ז, א') מסופר על יחסו של [[רבי זירא]] למחשבי קיצין:

רבי זירא מצביע על העובדה שחלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי, ולכן עצם פעולת חישוב הקץ מרחיקה אותו: ברגע שהקץ מתגלה, מיד הוא בטל ונדחה למועד בלתי ידוע אחר.

 

 

==מחשבי קיצין==

* [[שלמה מולכו]], בן [[המאה ה-16]], חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת [[1540]]. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.

* [[הגאון מווילנה]] ותלמידיו ראו בפסוק מ[[שיר השירים]] "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנת [[ה'ת"ר]] ([[1840]]) זו תקופת [[אתחלתא דגאולה]] ועלו ל[[ארץ ישראל]]. בספר [[קול התור]] מנומק ההיתר שהורו לעצמם לחשב את הקץ: "מה שהזהירו ואסרו חז"ל שלא יחשבו את הקץ, הכוונה על מחשבי קצים גרידא בלי המעשים של איתערותא דלתתא משום שאינם מתחשבים עם האתחלתא דגאולה הבאה על ידי משיח הראשון- [[משיח בן יוסף]]".{{הערה|משום כך דברו חז"ל על 'תיפח רוחם של מחשבי קיצין' או 'תיפח עצמן (עצמותיהם) של מחשבי קיצין' בש"ס דסנהדרין (צז,ב) כי הלשון 'עצמותיהם' מורה על פי הגר"א כי הם החוטאים נגד "עצמות יוסף", שבזה צפון סוד משיח בן יוסף בפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".}}

* רבי [[אברהם אזולאי]] מחברון בספרו חסד לאברהם כותב שזמן קץ הגאולה תהיה בשנת [[ה'תש"ס|התש"ס]].

* דוגמה לעוסקים בחישובי קיצין הוא הרב [[חיים דוד הלוי]], ה[[רב]] הראשי של [[תל אביב]] בשנים [[1974]]–[[1997]], שעסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת [[1990]] יתחיל עידן גאולה חדש.