ג'ושוע נורטון

ג'ושוע אברהם נורטון (17 בינואר 1811 - 8 בינואר 1880) היה יהודי אמריקאי מסן פרנסיסקו, קליפורניה שהתפרסם כשהכריז על עצמו הקיסר נורטון הראשון, "קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקו" בשנת 1859.

למרות שנחשב לא שפוי, או לפחות מוזר ביותר, תושבי סן פרנסיסקו (והעולם בכלל) במחצית השנייה של המאה ה-19 נהנו מנוכחותו, מחוש ההומור שלו וממעשיו - מהמפורסמים ביניהם היה "פקודתו" לפיזור הקונגרס של ארצות הברית בכוח (פקודה שהקונגרס וצבא ארצות הברית התעלמו ממנה). צו מפורסם נוסף, שאכן התבצע זמן רב אחרי מותו, היה לבנות גשר מעל מפרץ סן פרנסיסקו. דמותו של נורטון הונצחה מספר רב של פעמים בתרבות הפופולרית, ואף היוותה מקור השראה לסופרים מארק טוויין ורוברט לואיס סטיבנסון שביססו עליה דמויות בספריהם^{[דרוש מקור]}.

ג'ושוע אברהם נורטון

ראשית חייו

נורטון נולד באנגליה. ישנם תיעודים שונים לגבי התאריך המדויק של לידתו. בשנת 1820 הוריו של נורטון היגרו לדרום אפריקה וככל הנראה יסדו שם עסק מצליח. לאחר שקיבל מתנה של $40,000 מאביו, היגר נורטון מדרום אפריקה לסן פרנסיסקו ב-1849. הוא נהנה מהצלחה ראשונית מרשימה כאשר סין, שסבלה מרעב חמור, הכריזה על החרמת יצוא של אורז. מחיר האורז בסן פרנסיסקו זינק מ-9 ל-79 סנט לק"ג (מ-4 ל-36 סנט לפאונד). כאשר נורטון שמע שספינה הנושאת 91 טונות של אורז מגיעה מפרו, הוא קנה את כל האורז בתקווה להפיק רווחים בשוק האורז. לרוע מזלו, זמן קצר לאחר שחתם על חוזה הרכישה הגיעו מטענים נוספים רבים של אורז מפרו על גבי ספינות נוספות, ומחיר האורז צנח. נורטון הכריז על פשיטת רגל בשנת 1858.

אין מסמכים ידועים המעידים על אישיות אקסצנטרית או על התנהגות חריגה של נורטון לפני איבוד הונו, ולכן לא ידוע אם התנהגותו המוזרה הייתה צד קבוע של אישיותו או שנוצרה כתוצאה מלחץ בעקבות האירועים הכלכליים בשנות ה-50 של המאה ה-19. בכל אופן, לאחר איבוד יציבותו הכלכלית, נורטון נעשה (בהיעדר אבחנה ראויה) מוזר במידה מסוימת, כשהופיעו סימפטומים שאפשר ליחסם ל"שגעון גדלות".

תקופת הקיסרות

הכרזה עצמית

לאחר שהתאכזב לחלוטין מהליקויים במבנה הפוליטי בארצות הברית, לקח נורטון את העניינים לידיו ב-17 בספטמבר 1859, כאשר באמצעות מכתבים למספר עיתונים באזור הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית האלו" ("Emperor of These United States")^{[דרוש מקור]}:

"לפי דרישת הרוב הגדול של התושבים של ארצות הברית האלו, אני, ג'ושוע נורטון, לשעבר ממפרץ אלגואה, כף התקווה הטובה, ועכשיו במשך תשע שנים ועשרה חודשים מסן פרנסיסקו, קליפורניה, מכריז בזאת על עצמי קיסר ארצות הברית האלו."

לעיתים היה מוסיף להגדרת תפקידו גם את התואר "מגן מקסיקו". כך התחיל את שלטונו ה"בלתי מעורער" בן 21 השנים על אמריקה.

צווים קיסריים

בנסותו לחקות התנהגות הראויה לקיסר, שלח נורטון לעיתונים מספר מכתבים המנוסחים כצווים בנושאי מדינה. לטענתו, כעת, כשהמונרכיה קיבלה על עצמה שליט, לא יהיה יותר צורך ברשות מחוקקת, וכך, ב-12 באוקטובר 1859 פרסם במכתב צו שפיזר רשמית את הקונגרס של ארצות הברית. בנוסף, ציין במכתבו ש"הונאה ושחיתות מונעים ביטוי הוגן וראוי של דעת הציבור; שהפרה חופשית של החוקים מתרחשת באופן קבוע על ידי אספסוף, קבוצות, סיעות והשפעה מוגזמת של פלגים פוליטיים; שהאזרח לא מקבל את הגנת הפרט והרכוש לה נטען". כתוצאה מכך דרש ש"כל קבוצות האינטרסים" יתאספו בהיכל המוזיקה של פלאט בסן פרנסיסקו בפברואר 1860 כדי "לתקן את הרוע".

דרישתו זכתה להתעלמות מצד הפולטיקאים בוושינגטון, ולכן פרסם צו נוסף בינואר 1860, ובו זימן את הצבא לטפל בהם:

"בעוד שקבוצה של אנשים המכנים את עצמם הקונגרס הלאומי עכשיו באספה בוושינגטון הבירה, תוך הפרה של הצו הקיסרי של 12 באוקטובר אשתקד, המכריז כי הקונגרס המדובר מבוטל;"

"בעוד שהיענות לצו המדובר נדרשת לקיום השקט בקיסרותנו;"

"עכשיו, כתוצאה מכך, אנו מכריזים בזאת ומורים לגנרל סקוט, מפקדו העליון של צבאנו, מיד עם קבלה של צוונו זה, להתקדם עם כוח ראוי ולנקות את היכלי הקונגרס."

לאכזבתו הרבה התעלם ממנו גם הצבא. הוא שלח מכתבים נוספים ב-1860 שבהם הכריז על פירוק הרפובליקה ואסר כל צירוף של חברי הקונגרס לשעבר. קרב מדומה זה נגד מנהיגי ארצות הברית נמשך לאורך תקופה מסוימת, ונראה שלבסוף הניח לעניין.

אף שניסה להתעמת עם חברי הקונגרס, פרסם נורטון גם דרישות לטובתם של האזרחים. ב-4 באוגוסט 1869 דרש לבטל את המפלגה הדמוקרטית ואת המפלגה הרפובליקנית. בנוסף, הכישלון בניסיון לגרום לציבור להתייחס אל עיר "הולדתו" המאומצת בכבוד הראוי לה, הוביל להכרזת מכתב-צו מחמיר ביותר ב-1872:

"כל מי שלאחר אזהרה מפורשת והולמת יישמע מבטא את המילה המתועבת "פריסקו", החסרה כל ערובה לשונית או אחרת, יימצא אשם בעברה חמורה, וישלם לאוצר הקיסרי כקנס סכום של עשרים וחמישה דולרים."

לאחר בחינה של מספר צווים שלו, יש נטייה לשער את מצבו הנפשי של נורטון. לרוע המזל, ניתוח של מצבו הנפשי המדויק של נורטון באמצעות מסמכים הנוגעים בהתנהגותו הוא בלתי אפשרי. אחדים העלו את האפשרות שהוא היה סכיזופרני, מכיוון ש"שגעון גדלות" הוא סימפטום שמקושר לעיתים קרובות עם מחלה זו. בכל אופן, ייתכן גם שהיה שפוי לגמרי.

למרות מוזרותו וטבעו של מצבו הנפשי, אי אפשר להתעלם מכך שנורטון היה, במקרים מסוימים, איש חזון, ומספר דרישות שלו הראו חוכמה מסוימת. בין מכתביו הרבים היו הוראות להקים ליגה של העמים, והוא גינה מפורשות כל צורה של ריב או סכסוך בין דתות או בין כתותיהן השונות. נורטון גם דרש במספר הזדמנויות לבנות גשר תלוי שיחבר בין אוקלנד לסן פרנסיסקו. דרישה זו, בניגוד לרוב האחרות, קויימה לבסוף, גם אם לא בהשפעתו. בניית גשר שער הזהב החלה ב-1933 והסתיימה ב-1936.

החיים כקיסר

בתקופת התנהגותו של נורטון כקיסר התנהלו חייו בשגרה ברורה ביותר. את ימיו העביר בבחינת ממלכתו (רחובות סן פרנסיסקו) כשהוא לבוש בחליפה כחולה בעלת כותפות מוכתמות (שניתנה לו על ידי קצינים מצבא ארצות הברית בפארק פרסידיו בסן פרנסיסקו).

לקריאה נוספת

• ג'יילס מילטון, קיסר ארצות הברית בתוך: * הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה, לעברית: סמדר ויוסי מילוא, כתר ספרים, 2017. עמ' 231–233.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ושוע נורטון בוויקישיתוף

• ג'ושוע נורטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ערן מינהר ואורן נהרי, ״קיסר אמריקה״ - פרק על חייו של ג׳ושוע נורטון בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי