אופוזיציה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
2020ITBN (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
2020ITBN (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
בישראל, ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל ש'''[[ראש האופוזיציה]]''' הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת [[2000]], "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב [[ראש ממשלת ישראל |ראש הממשלה]] למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי ל[[היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות|אבטחה]] כראש ממשלה ו[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]].
בישראל, ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל ש'''[[ראש האופוזיציה]]''' הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת [[2000]], "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב [[ראש ממשלת ישראל |ראש הממשלה]] למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי ל[[היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות|אבטחה]] כראש ממשלה ו[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]].


'''<big>האופוזיציות בישראל לפי ממשלות</big>'''
'''<big>האופוזיציות בישראל לפי ממשלות:</big>'''


ישראל היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ויש ב[[הכנסת|כנסת]] ([[הרשות המחוקקת]]) אופוזיציה. חבריה אינם חלק מה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ([[הרשות המבצעת]]). האופוזיציה כוללת מספר [[סיעה|סיעות]]. כל סיעה מורכבת מכמה [[חבר הכנסת|חברי כנסת]].
ישראל היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] ויש ב[[הכנסת|כנסת]] ([[הרשות המחוקקת]]) אופוזיציה. חבריה אינם חלק מה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ([[הרשות המבצעת]]). האופוזיציה כוללת מספר [[סיעה|סיעות]]. כל סיעה מורכבת מכמה [[חבר הכנסת|חברי כנסת]].

גרסה מ־02:07, 23 במאי 2020

אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציהעברית: נֶגְדָּה[1]) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית[2].

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.

האופוזיציות בישראל לפי ממשלות:

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ויש בכנסת (הרשות המחוקקת) אופוזיציה. חבריה אינם חלק מהממשלה (הרשות המבצעת). האופוזיציה כוללת מספר סיעות. כל סיעה מורכבת מכמה חברי כנסת.

הממשלה הוקמה בכנסת

חדשה

גודל הנֶגְדָּה

בעת הקמתה

בכנסת הערות
הממשלה הזמנית כן 7
  •   יחדה: 30 (81.1%)
  •   נגדה: 7 (18.9%)
מועצת המדינה הזמנית היתה הסמכות המחוקקת

וגודלה 37.

הממשלה הראשונה כן 47
  •   יחדה: 73 (60.8%)
  •   נגדה: 47 (39.2%)
הממשלה השנייה לא 47
הממשלה השלישית כן 55
  •   יחדה: 65 (54.2%)
  •   נגדה: 55 (45.8%)
הממשלה הרביעית לא 33
  •   יחדה: 87 (72.5%)
  •   נגדה: 33 (27.5%)
הממשלה החמישית לא 31
  •   יחדה: 89 (74.2%)
  •   נגדה: 31 (25.8%)
הממשלה השישית לא 54
  •   יחדה: 66 (55.0%)
  •   נגדה: 54 (45.0%)
הממשלה השביעית כן 40
  •   יחדה: 80 (66.7%)
  •   נגדה: 40 (33.3%)
הממשלה השמינית לא 40
הממשלה התשיעית כן 34
  •   יחדה: 86 (71.7%)
  •   נגדה: 34 (28.3%)
הממשלה העשירית כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה האחת עשרה לא 52
הממשלה השתים עשרה לא 53
  •   יחדה: 67 (55.8%)
  •   נגדה: 53 (44.2%)
הממשלה השלוש עשרה כן 48
  •   יחדה: 72 (60.0%)
  •   נגדה: 48 (40.0%)
הורחבה ל-111 בעת הקמת ממשלת הליכוד הלאומי

והפכה לקואליציה הרחבה ביותר שקמה בישראל

הממשלה הארבע עשרה לא 16
  •   יחדה: 104 (86.7%)
  •   נגדה: 16 (13.3%)
ממשלת הליכוד הלאומי
הממשלה החמש עשרה כן 18
  •   יחדה: 102 (85.0%)
  •   נגדה: 18 (15.0%)
72 לאחר פירוק ממשלת הליכוד הלאומי
הממשלה השש עשרה כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השבע עשרה לא 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
הממשלה השמונה עשרה כן 58
  •   יחדה: 62 (51.7%)
  •   נגדה: 58 (48.3%)
בפעם הראשונה, הליכוד היה מפלגת השלטון

ומפא"י היתה באופוזיציה.

הממשלה התשע עשרה כן 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
הממשלה העשרים לא 59
הממשלה העשרים ואחת כן 23
  •   יחדה: 97 (80.8%)
  •   נגדה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים ושתיים לא 24
  •   יחדה: 96 (80.0%)
  •   נגדה: 24 (20.0%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים ושלוש כן 23
  •   יחדה: 97 (80.8%)
  •   נגדה: 23 (19.2%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה העשרים וארבע לא 61
  •   יחדה: 59 (49.2%)
  •   נגדה: 61 (50.8%)
החלה כקואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ

של מולדת והורחבה בהמשך.

הממשלה העשרים וחמש כן 58
  •   יחדה: 62 (51.7%)
  •   נגדה: 58 (48.3%)
הפכה בהמשך לקואליציית מיעוט עם תמיכה

מבחוץ של חד"ש ומד"ע.

הממשלה העשרים ושש לא 61
  •   יחדה: 59 (49.2%)
  •   נגדה: 61 (50.8%)
קואליציית מיעוט עם תמיכה מבחוץ של חד"ש ומד"ע.

בהמשך הורחבה ל-60.

הממשלה העשרים ושבע כן 54
  •   יחדה: 66 (55.0%)
  •   נגדה: 54 (45.0%)
הממשלה העשרים ושמונה כן 45
  •   יחדה: 75 (62.5%)
  •   נגדה: 45 (37.5%)
הממשלה העשרים ותשע לא 40
  •   יחדה: 80 (66.7%)
  •   נגדה: 40 (33.3%)
ממשלת אחדות לאומית
הממשלה השלושים כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השלושים ואחת כן 53
  •   יחדה: 67 (55.8%)
  •   נגדה: 53 (44.2%)
בפעם הראשונה, מפלגת השלטון הייתה מפלגת קדימה
הממשלה השלושים ושתיים כן 46
  •   יחדה: 74 (61.7%)
  •   נגדה: 46 (38.3%)
בשלהי הקואליציה הוקמה ממשלת אחדות לאומית עם קדימה,

שהתפרקה אחרי חודשיים.

הממשלה השלושים ושלוש כן 52
  •   יחדה: 68 (56.7%)
  •   נגדה: 52 (43.3%)
הממשלה השלושים וארבע כן 59
  •   יחדה: 61 (50.8%)
  •   נגדה: 59 (49.2%)
במהלך המשבר הפוליטי (2019-2020), איבדה את הרוב

בכנסת ולא הוגדרה "רשמית" קואליציה.

הממשלה השלושים וחמש כן 49
  •   יחדה: 71 (59.2%)
  •   נגדה: 49 (40.8%)
ממשלת החילופים, הוגדרה כממשלת אחדות לאומית.

הוקמה אחרי פירוק כחול לבן וסיעות אחרות. בתוכה,

היו שני גושים וגודלם היה 52 ו-19.

לקריאה נוספת

  • יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" משפטים לח 217 (2009).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים